רע"א 2425/22 מדינת ישראל נ. פלוני

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (סגנית הנשיאה, כב' השופטת ב' טולקובסקי ) בת"א 50191-07-18 מיום 14.3.2022 בגדרה התיר בית המשפט המחוזי למשיבה לתקן את כתב תביעתה ולהגיש חוות דעת בתחום הפסיכיאטרי וכן מינה מומחה רפואי מטעמו בתחום הנוירולוגי.

רקע והליכים קודמים

2.

בבית המשפט המחוזי מתנהלת תביעה נזיקית שהגישה המשיבה נגד המבקשת בגין התרשלות נטענת בביצוע הרדמה אפידורלית, אשר גרמה למשיבה לפגיעה בחוט השדרה. תביעת המשיבה נתמכה בשלוש חוות דעת שונות, ביניהן חוות דעתו של מומחה בתחום הנוירולוגי אשר העריכה את נכותה הצמיתה של המשיבה בשיעור של 100%. המבקשת הגישה שלוש חוות דעת מטעמה ובהן חוות דעת אשר העריכה את נכותה הצמיתה של המשיבה בשיעור של 80% בגין חולשה בשתי הרגליים. לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם המשיבה, הודיעה המבקשת לבית המשפט כי המחלוקת אשר נותרה בין הצדדים היא בשאלת גובה הנזק בלבד.

3.

ביני לביני, ובהתאם להסדר דיוני שהושג ביום 24.3.2021, נקבע מועד לשמיעת העדים העובדתיים בשאלת הנזק. במסגרת זו הוגש דיסק עם סרטונים מטעם המבקשת, המכילים, על-פי המתואר בהחלטת בית המשפט המחוזי, תיעוד מעקבים שביצע חוקר מטעם המבקשת על אודות התנהלות המשיבה. בית המשפט המחוזי ציין בהקשר זה כי "...עדותה של התובעת [המשיבה, י"ו] התגלתה כעדות בעייתית. בניגוד לאמור בתצהירי העדות הראשית ... מסרטוני המעקב עולה כי היא נצפתה בשתי הזדמנויות שונות הולכת באופן עצמאי ... מה שאינו תואם את תיאור מצבה בתצהיר העדות הראשית ובעדותה בחקירה הנגדית". לפיכך, נקבע כי נוכח התמונה העולה מסרטוני המעקב, נראה כי חווֹת הדעת של המומחים הן מטעם המשיבה והן מטעם המבקשת, אינן משקפות את מצבה העדכני. בנסיבות אלה, הציע בית המשפט המחוזי לצדדים להסכים למינוי מומחה מטעמו בתחום הנוירולוגי-שיקומי. המשיבה הסכימה להצעה ואילו המבקשת התנגדה לה, זאת משום שלטענתה יש בהצעה זו משום מתן "פרס" למשיבה שעדותה התגלתה כשקרית.

4.

בשלב זה, הגישה המשיבה בקשה לתיקון כתב התביעה בדרך של צירוף חוות דעת רפואית נוספת בתחום הנפשי. בבקשה נטען, בעיקרו של דבר, כי התיקון נדרש לנוכח העובדה שמצבה של המשיבה כפי שהוצג בעדותה אינו עולה בקנה אחד עם מצבה כפי שהוצג בסרטונים. המבקשת התנגדה לבקשה וטענה כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, וכי מדובר בניסיון לבצע "מקצה שיפורים" לאחר שהמשיבה הציגה גרסה שקרית בנוגע למצבה.

החלטת בית המשפט המחוזי

5.

בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה. בתוך כך, ציין בית המשפט המחוזי כי אכן היה על המשיבה לצרף חוות דעת בתחום הנפשי לכתב התביעה או למצער להגיש בקשה לתיקון התביעה על דרך של צירוף חוות דעת בשלבי קדם המשפט, ולפני שמיעת הראיות; וכן כי לא ניתן להתעלם מעיתוי הגשת הבקשה – לאחר שעדות המשיבה עוררה קשיים. ואולם, למרות האמור נקבע כי התיק עוד לא בשל לשלב הסיכומים, וכי על מנת לדון בשאלת גובה הנזק שנגרם למשיבה ולהעריך את מצבה הרפואי העדכני לצורך כך, יש להתיר את הגשת חוות הדעת הנוספת בעניינה. עם זאת, נוכח השיהוי במועד הגשת הבקשה, חויבה המשיבה בהוצאות המבקשת בסכום של 20,000 ש"ח.

באשר למינוי המומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי – לאחר שלא הושגה הסכמה בנדון, ומשהתקבלה בקשת המשיבה לתיקון כתב התביעה, הורה בית המשפט המחוזי על מינוי מומחה מטעמו, וכן קבע כי הצדדים רשאים להגיש למומחה חוות דעת מעודכנות מטעמם בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות )

כנגד החלטות אלה מוגשת הבקשה שלפניי.

הבקשה דנן

6.

בבקשתה, שבה המבקשת על טענותיה לפני בית המשפט המחוזי ומשיגה על שתי ההחלטות כאמור. אשר להחלטה הראשונה המתייחסת לתיקון כתב התביעה, טוענת המבקשת כי תוצאת ההחלטה היא "מתן פרס למי שעשתה במודע שימוש לרעה בהליכי משפט והעידה עדות שקר לגבי מצבה". כמו כן, נטען כי בהחלטתו אפשר בית המשפט המחוזי למשיבה להוכיח נזקים שהיא כלל לא טענה להם. עוד מוסיפה המבקשת כי החלטת בית המשפט המחוזי עומדת בניגוד להלכה הפסוקה שלפיה במידה ונמצא כי בעל דין אינו דובר אמת בנושא המרכזי שבמחלוקת, יש לדחות את תביעתו.

אשר להחלטה השנייה למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט – נטען כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר מינה מומחה למרות שלא קיימת מחלוקת של ממש בין הצדדים בשאלת נכותה של המשיבה. לפיכך, כך נטען, מינוי מומחה מהווה "ירידה בלתי רצויה של בית המשפט לזירת המחלוקת שבין הצדדים".

דיון והכרעה

7.

לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות אף ללא צורך בתשובה.

8.

הלכה היא כי החלטות דיוניות, דוגמת החלטות בדבר תיקון כתב תביעה, אופן הגשתם של כתבי טענות ומינוי מומחים, נתונות לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית וכי ערכאת הערעור תימנע מלהתערב בהן, אלא במקרים חריגים בהם ההחלטה שהתקבלה נוגדת את הדין, גורמת לעיוות דין או שיש בה משום חריגה קיצונית ממתחם הסבירות (ראו, מיני רבים: בעניין החלטות בדבר תיקון כתב תביעה, רע"א 1061/22 פלוני נ' שירותי בריאות כללית , פס' 10 (7.4.2022) ; ובעניין מינוי מומחים, רע"א 3763/18 מודיסופט בע"מ נ' סיטי פארק נציגות הבית המשותף אבא הלל רמת גן , פס' 9 והאסמכתאות שם (11.7.2018) ). המקרה שלפנינו אינו נמנה על מקרים חריגים אלה, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

9.

למעלה מן הצורך, אוסיף עוד כי אף לגופו של עניין איני סבורה כי נפלה שגגה בהחלטת בית המשפט המחוזי.

10.

באשר לתיקון כתב התביעה – כידוע, לערכאה הדיונית סמכות נרחבת לאפשר תיקון כתבי טענות בכל עת (תקנה 46(א) לתקנות), זאת, אף בשלב המתקדם ביותר של ההליך (ראו והשוו: עניין שירותי בריאות כללית , בפס' 11). בענייננו, כאמור, התיק אכן הגיע לשלב דיוני מתקדם, ומוטב היה אם המשיבה הייתה מגישה את הבקשה בשלב מקדמי יותר, אך מהחלטת בית המשפט המחוזי עולה כי הוא נתן דעתו למכלול השיקולים הרלוונטיים והתייחס אליהם בהרחבה תוך שערך את האיזון הנדרש בין האינטרסים המנוגדים של שני הצדדים, זאת, בין היתר, על ידי פסיקת הוצאות גבוהות לזכות המבקשת. נימוקיו של בית המשפט המחוזי, וביניהם הנימוק לפיו הבקשה אינה חורגת מעילות התביעה הנוכחית, ולמעשה מדובר בבקשה להוספת חוות דעת שמטרתה לבסס את הטענות שנטענו זה מכבר על-ידי המשיבה בעניין מצבה הנפשי, מקובלים עליי, ואף עולים בקנה אחד עם התכליות העומדות בבסיס התקנות (ראו בהרחבה: עניין שירותי בריאות כללית , בפס' 11). בהקשר זה אף חשוב לציין כי בית המשפט המחוזי הדגיש, ובצדק יש לומר, כי כל טענות הצדדים בנוגע לאמינותה של המשיבה והמשמעות שיש לייחס לכך שמורות להם.

11.

גם באשר להחלטת בית המשפט המחוזי בעניין מינוי המומחה מטעמו, סבורני כי אין מקום להתערב. ראשית, הלכה למעשה, ההחלטה על מינוי המומחה התקבלה עוד ביום 24.1.2022, ועל פניו, המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה זו פקע זה מכבר, והיא הפכה לחלוטה. אעיר כי טענת המבקשת שלפיה עומדת לה זכות להגשת רשות ערעור, שכן ההחלטה האמורה בדבר מינוי המומחה כפופה להחלטה בבקשה לתיקון כתב התביעה, נעדרת בסיס בהחלטה. מכל מקום, למען הסר ספק, אוסיף בתמצית כי כפי שכבר ציינתי לעיל, החלטה בדבר מינוי מומחה מטעם בית המשפט היא החלטה דיונית מובהקת המצויה בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית. לפיכך, ערכאת הערעור תתערב במקרים מעין אלה במשורה ורק במקרים מיוחדים, אשר המקרה שלפנינו אינו בה בגדרם.

12.

סוף דבר , הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.