רע"א 632-23 רע"א 632-23

1.לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בחיפה (סגנית הנשיא ב' טאובר) מן הימים 21.11.2022, 1.12.2022 ו- 8.12.2022 בפר"ק 7391-08-21, בגדרן הורה בית המשפט המחוזי על מינוי מומחה מטעם בית המשפט.

תמצית הרקע לבקשה

2.ביום 3.8.2021 הגיש המבקש, הוא רשם העמותות, בקשה למתן צו לפירוק המשיבה, עמותת ישיבה וכולל אבן חיים (להלן: העמותה), מכוח סעיף 50(א) לחוק העמותות, התש"ם-1980 (להלן: חוק העמותות). בבקשה נטען כי מבדיקת תיק העמותה ועל רקע דו"ח ביקורת שנערך על-ידי מינהל רישוי אכיפה ובקרה במשרד החינוך, עלה חשש ממשי לליקויים שונים בהתנהלות העמותה, בעקבותיו מינה רשם העמותות בודק חיצוני לביצוע בדיקת עומק לעמותה. במסגרת בדיקה זו, כך לפי הנטען, לא הגישה העמותה דיווחים, מסמכים והבהרות שנדרשו על-ידי רשם העמותות, באופן המאיין את יכולתו של הרשם לפקח על פעילות העמותה ולבקר את התנהלותה. רשם העמותות מנה בבקשתו שורה ארוכה של מסמכים שלא התקבלו מן העמותה, או התקבלו באופן חלקי, המלמדים לטענתו שהעמותה אינה משתפת עמו פעולה ואינה מאפשרת לפקח עליה כדבעי, ולפיכך יש להורות על פירוקה. העמותה טענה מנגד, בהתנגדותה לבקשת הפירוק, כי היא המציאה לרשם את כל המסמכים הנדרשים על פי דין, וכי מהותן והיקפן של דרישות הרשם והבודק החיצוני מטעמו אינן סבירות.

3.במהלך ההתדיינות נעשו ניסיונות להשגת הסכמות בין הצדדים בנוגע למסמכים שנדרשה המצאתם. משאלה לא צלחו, הורה בית המשפט המחוזי לצדדים, בהחלטתו מיום 21.11.2022, להגיש עמדתם בסוגיית מינויו של בעל תפקיד, בעל הכשרה חשבונאית, אשר "יחווה דעתו אם די במסמכים שהועברו על ידי העמותה לרשם העמותות לצורך השלמת דו"ח ביקורת בעניינה של העמותה". בהחלטה נוספת מיום 1.12.2022 הורה בית המשפט המחוזי, חרף התנגדות רשם העמותות, על מינוי מומחה מטעם בית המשפט כמצוטט להלן:

"בפניי התקיימו שני דיונים בבקשת רשם העמותות להורות על פירוק העמותה.

גם במהלך ההליך, לדרישת רשם העמותות, הוגשו על ידי העמותה מסמכים רבים.

שבתי ושקלתי בטענות הצדדים וכן עיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם ובמסמכים הגולמיים הרבים שהוגשו על ידי העמותה. כן עיינתי בעמדות הצדדים לעניין מינויו של מומחה.

לאור מהותו של צו פירוק והשלכתו על המשך פעילותה של העמותה, ומשלא עלה בידי לגבש עמדה בהסתמך על המסמכים והחומרים החשבונאי[ים] שהונח[ו] בפניי, במחלוקות שבין הצדדים, ולאור היקף המחלוקות שקיימות בין הצדדים, בעיקר בכל הנוגע להמצאת המסמכים הדרושים על ידי העמותה, ראוי למנות מומחה בתחום ראיית החשבון כמומחה מטעם בית המשפט [...] במסגרת חוות הדעת שהמומחה יערוך, יבחן המומחה האם העמותה המציאה לרשם העמותות את כל המסמכים הדרושים על פי דין; אם יש בהסתמך על המסמכים שהומצאו לרשם העמותות לאפשר עריכת דוח ביקורת, כמבוקש על ידי רשם העמותות.

ככל שהמומחה יסבור שהעמותה לא המציאה את מלוא המסמכים הדרושים, יציין המומחה בחוות דעתו אלו מסמכים טרם הומצאו על ידי [על מנת?] שתינתן לעמותה אפשרות להשלימן [...]".

4.בהמשך לכך, ביום 7.12.2022, הגישו הצדדים לבית המשפט המחוזי הודעה מוסכמת לפיה אין הם מעוניינים במינוי מומחה מטעם בית המשפט, וביקשו כי בית המשפט יכריע בבקשת הפירוק לגופה בהתבסס על כתבי הטענות שלפניו וטיעוני הצדדים. בהחלטתו מיום 8.12.2022 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה, בציינו כי העמותה נתנה הסכמתה למינוי מומחה, כי מדובר בסוגיה שמחייבת מומחיות וכי חוות הדעת האמורה דרושה על מנת להגיע להחלטה נכונה ומושכלת.

5.למען שלמות התמונה יצוין כי ביום 19.12.2022 עיכב בית המשפט המחוזי את ביצוע ההחלטה עד להכרעה בבקשה שלפניי.

הטענות בבקשת רשות הערעור

6.בבקשה שלפניי טוען רשם העמותות כי מינוי המומחה, בשים לב לתוכן חוות הדעת שהוא התבקש לערוך, מהווה התערבות בסמכותו ובשיקול דעתו של רשם העמותות במילוי תפקידו כגוף מינהלי מבקר. נטען כי ככל שהעמותה ראתה עצמה נפגעת מעריכת הביקורת, היה עליה להעלות את השגותיה, בעילות המתאימות, באמצעות תקיפה ישירה של דרישות רשם העמותות. מכל מקום, נטען כי אף אם יבחן בית המשפט המחוזי את טענות המשיבה נגד דרישותיו של הרשם במסגרת ההליך הנוכחי, עליו לעשות כן בגבולות הביקורת של המשפט המינהלי, ובהתאם לכלל על פיו מקום בו פעלה הרשות המינהלית על פי חוות דעתו של מומחה מטעמה, יימנע בית המשפט מלמנות מומחה מטעמו תחתיו. עוד נטען כי החלטתו של בית המשפט המחוזי יוצרת, ללא סמכות שבדין, "מבקר על" שעליו מוטל לבדוק את שיקול דעתו של הגוף המינהלי, הוא רשם העמותות, והמומחה מטעמו. ולבסוף נטען כי עומדת לרשם העמותות חזקת התקינות המינהלית בגיבוש החלטתו בהגשת בקשת הפירוק.

דיון והכרעה

7.לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

ענייננו בהחלטה המורה על מינוי מומחה מטעם בית המשפט, המהווה החלטה דיונית מובהקת המצויה בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, וככלל ערכאת הערעור לא תיטה להתערב בה (רע"א 9070/20 נכסי מלכת שבא אילת נ' לוי, פסקה 8 (7.1.2021); רע"א 2425/22 מדינת ישראל נ' פלונית, פסקה 11 (28.4.2022)). מינוי מומחה מטעם בית המשפט מהווה אך כלי עזר בידי בית המשפט בבואו להכריע בשאלות מקצועיות העומדות בפניו, כאשר אין בידו את מלוא הידע והניסיון הדרושים לשם הכרעה בהן. נקבע לא אחת כי מינוי המומחה לעולם אינו מחליף את שיקול דעתו של בית המשפט, וההכרעה הסופית בפלוגתה נותרת בידי בית המשפט, בהיותו הפוסק האחרון גם בעניינים שבמומחיות (השוו: ע"א 8378/11 יגל מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל, פסקה 51 (27.10.2016); ע"א 8937/08 מנהל מקרקעי ישראל נ' סלים מוחמד חביב אללה, פסקה 20 (1.12.2011); ע"א 3212/03 נהרי נ' דולב חברה לביטוח, פסקה 6 (24.11.2005)).

בענייננו, בבסיס בקשת הפירוק עומדת טענת רשם העמותות כי העמותה לא המציאה לרשם את מלוא המסמכים שהיה עליה להמציאם. העמותה טוענת מנגד כי המציאה לרשם את כל המסמכים הנדרשים על פי דין, כי מהותן והיקפן של דרישות הרשם והבודק החיצוני מטעמו אינן סבירות, ולפיכך לא קמה עילה לפירוקה. בית המשפט המחוזי נדרש למחלוקת זו, ולאחר שבחן את טענות הצדדים ואת המסמכים החשבונאיים שהוצגו לפניו, מצא כי בשל היקף החומרים וטיב המחלוקות שבין הצדדים, הוא מתקשה להכריע בין העמדות השונות ללא סיוע מקצועי. לפיכך הורה על מינוי המומחה. לא מצאתי כל עילה להתערב בהחלטתו זו. הודגש בפסיקה לא אחת כי כאשר בית המשפט מתקשה להכריע בשאלה מקצועית שבמחלוקת, הוא רשאי למנות מומחה מטעמו בכל שלב של הדיון, ולעיתים אף ראוי כי יעשה כן (2714/20 המועצה המקומית אעבלין נ' מוסדות חינוך מר אליאס-אעבלין, פסקה 7 (12.5.2020); רע"א 7459/22 שירותי בריאות כללית נ' פלוני, פסקה 4 (5.12.2022); רע"א 7863/17 פלונית נ' הפול חברה לביטוח בע"מ, פסקה 11 (17.12.2017)). דברים אלה נאמרו בהקשרים של מינוי מומחה רפואי, אולם כוחם יפה גם באשר לשאלות מקצועיות אחרות, לגביהן סבור בית המשפט שהוא נזקק לסיוע של מומחה מטעמו על מנת להכריע בין עמדות הצדדים ולהגיע לתוצאה נכונה וצודקת. מינוי כאמור מסור לשיקול דעתו של בית המשפט וגדר התערבותה של ערכאת הערעור תיעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד.

אף לא מצאתי ממש בטענת רשם העמותות ולפיה מינוי המומחה חותר תחת סמכותו ושיקול דעתו כרשות מינהלית. הסמכות להורות על מתן צו לפירוקה של העמותה מסורה לבית משפט, והוא הנדרש להכריע האם קמה עילה לפירוקה של העמותה. סמכות זו אינה גורעת ואינה נוגסת בסמכויותיו של רשם העמותות על פי דין. על פי ההלכה, בית המשפט נדרש לבחון בקשות למתן צו פירוק בזהירות המתבקשת ממעמדה של זכות ההתאגדות, כאשר לא בנקל יורה בית המשפט על פירוק עמותה (ראו: ע"א 3333/21 עתיד ישראל - תנועה לשידוך מערכות ע"ר נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 12 (19.8.2021); ע"א 443/13 רשם העמותות נ' עמותת ישיבת נתיבות התורה ירושלים, פסקה 15 (17.7.2014); ע"א 1775/10 עמותת קרית נדבורנה - בני ברק נ' רשם העמותות, פסקאות 21-20 (11.5.2011)). כך נהג בית המשפט המחוזי, אשר ביקש לנקוט משנה זהירות "לאור מהותו של צו פירוק והשלכתו על המשך פעילותה של העמותה", ובחר למנות מומחה מטעמו על מנת שזה יסייע בידו בגיבוש החלטה נכונה ומושכלת בעניינים הנתונים לסמכותו. לא מצאתי עילה לצמצם את הכלים הדיוניים העומדים לרשות בית המשפט ובהם הוא רשאי להיעזר במלאכתו זו.

8.אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.