רע"א 4615/22 נופי חריש- עמותה לדיור נ. יואב לוי

לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ר' וינוגרד ) מיום 8.5.2022 בת"א 17345-03-22, במסגרתה התקבלה בקשתם של משיבים 2-1 (להלן: המשיבים ) לתיקון כתב התביעה שהגישו נגד המבקשת.

הרקע לבקשה

1.

ביום 16.3.2022 הגישו המשיבים תביעה נגד המבקשת. בתביעה טענו המשיבים כי הם התקשרו עם המבקשת במסגרת קבוצת רכישה המאוגדת על ידה, בהסכם לרכישת שתי יחידות מגורים במקרקעין בבית שמש (להלן: המקרקעין ). הם חתמו עם המבקשת על מסמכים לרכישת היחידות, ושילמו בעבורן סך כולל של כ-1.6 מיליון ש"ח. לטענתם, בחלוף הזמן פרץ סכסוך בין חלק מחברי קבוצת הרכישה לבין משיב 4, עורך הדין אשר ייצג את קבוצת הרכישה בעניינים שונים, ומשיב 3, אשר שיווק את יחידות המגורים למשיבים. סכסוך זה הוביל להגשת תביעות הדדיות ולניהול הליך בוררות ארוך. כתוצאה מכך, הבניה במקרקעין התעכבה. על כן התקבלה החלטה על ידי חלק מחברי הקבוצה להחלפתו של משיב 4 בעורך דין אחר, אשר עם כניסתו לתפקיד העלה טענות ביחס לחברותם של המשיבים בקבוצת הרכישה ודרש מהם להפקיד סכומי כסף נוספים. על רקע האמור, ובהתאם למסמכי הרכישה שנחתמו בינם לבין המבקשת, ובכלל זה לתניית הבוררות האמורה בהם, פנו המשיבים להליך בוררות. אלא שלטענתם, המבקשת סירבה לשתף פעולה עם הליך זה, והבורר הוציא צו מניעה לפיו לא ניתן לפעול להוצאת המשיבים מחברותם בקבוצת הרכישה. המשיבים הוסיפו כי חרף צו זה וחרף העובדה שהם רכשו את יחידות המגורים במקרקעין, החלו גורמים במבקשת לפעול למכירת היחידות שרכשו. על כן, בתביעתם ביקשו כי בית המשפט ייתן סעד הצהרתי המורה על רישום בעלותם ביחידות הדיור. בסמוך לפני הגשת התביעה הוגשה גם בקשה למתן צו זמני לאיסור עשיית דיספוזיציה במקרקעין.

2.

ביום 27.3.2022, לאחר שהוגשה תשובת המבקשת, נדחתה בקשת המשיבים למתן צו זמני. נקבע כי הוכח שיחידות הדיור מושא התביעה הועברו לצדדים שלישיים מספר חודשים קודם להגשת התביעה, ומכאן שהבקשה למתן צו זמני הוגשה בשיהוי של ממש. ממילא לא ניתן להורות על מתן הצו הזמני המבוקש שעה שמדובר במעשה עשוי, ובפרט כאשר רוכשי הזכויות אינם צד להליך.

3.

ביום 28.4.2022 הגישו המשיבים בקשה לתיקון כתב התביעה ולהמצאת מסמכים. בבקשה נטען כי מהמסמכים שהגישה המבקשת בתשובתה לבקשה לצו זמני עולה כי היא ורוכשי הזכויות היו מודעים להליכים המשפטיים המתנהלים במסגרת הליכי הבוררות ולטענות המשיבים בקשר עם תשלום התמורה על ידם. על רקע זה התבקש בית המשפט לאפשר למשיבים לתקן את כתב התביעה על דרך של צירוף הרוכשים לתביעה והוספת התייחסות עובדתית ומשפטית הנוגעת לחלקם במקרקעין. לשם כך התבקש בית המשפט להורות למבקשת להמציא את מלוא המסמכים הרלוונטיים לרוכשים ולחלופין את פרטי הזיהוי שלהם. המבקשת מצדה התנגדה לבקשה. היא טענה בין היתר כי כתב התביעה כלל לא נמסר לה בניגוד לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ) ובניגוד להחלטות בית המשפט השונות, ולא ניתן לתקן כתב תביעה שלא נמסר. התנהלות זו של המשיבים אשר אינה מאפשרת את ניהולו התקין של ההליך המשפטי מצדיקה כשלעצמה את דחיית בקשתם. המבקשת הוסיפה כי אין מקום להורות על חשיפת המסמכים המבוקשים על ידי המשיבים ועל חשיפת זהות רוכשי היחידות. בקשה זו נעדרת מקור חוקי והיא סותרת את הדין וההלכה הפסוקה, ואין למבקשת הרשות לחשוף את מי מחבריה אשר חוסים תחת הגנת פרטיות. המבקשת הוסיפה כי עניינם של המשיבים לא נדון בהליך הבוררות והם כלל לא היו צד לו, ולמעשה פסק הבוררות שניתן בו מאשש את טענות המבקשת לפיהן המשיבים כלל לא רכשו את הזכויות ביחידות ולא שילמו את תמורתן.

4.

ביום 8.5.2022 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המשיבים. נקבע כי למעט טענת המבקשת לפיה יש למחוק את כתב התביעה הואיל והוא לא נמסר לה, כאשר עניין זה שנוי במחלוקת בין הצדדים, אין די ביתר טענותיה. הואיל ואין חולק כי הזכויות ביחידות הדיור נרכשו על ידי אחרים, הרי שאם יתברר כי יש ממש בטענות המשיבים, זכויותיהם של הרוכשים עשויות להיפגע. בנסיבות אלה יש להורות על צירופם להליך ולוּ על מנת שיוכלו להגן על זכויותיהם. מה גם, שיש להניח ששמות הרוכשים ייחשפו ממילא בהליכים המקדמיים שיתקיימו ולא נראה כי ייגרם להם נזק כתוצאה מחשיפתם המוקדמת. כמו כן, בשים לב לכך שהמבקשת טרם הגישה כתב הגנה, לא ייגרם לה נזק ויש ליתן משקל לשלב המוקדם עד מאוד של הבקשה. אשר על כן הורה בית המשפט למבקשת לחשוף את שמות הרוכשים ולהמציא להם ולמבקשת את כתב התביעה המתוקן.

5.

מכאן הבקשה שלפנַי בה טוענת המבקשת כי שלוש שגגות עיקריות נפלו בהחלטת בית המשפט. האחת, כי בית המשפט שגה כאשר התעלם מתניית הבוררות עליה חתמו הצדדים, המהווה אבן יסוד במערכת ההסכמית שביניהם; השנייה, כי בית המשפט נעדר סמכות להורות על חשיפת שמות רוכשי יחידות הדיור בטרם נמסר כתב התביעה למערערת ובטרם ניתנה לה ההזדמנות לעתור לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות ). זאת, שכן חוק הבוררות מאפשר הגשת בקשה לעיכוב הליכים רק לאחר הגשת תובענה, ואין חולק כי הגשת תובענה צריכה להיעשות בהתאם לכללי ההמצאה הקבועים בתקנות; ושלישית, כי בית המשפט נעדר סמכות להורות על חשיפת שמות הרוכשים בטרם החל ההליך המשפטי נגד המבקשת. בהתאם לפסיקת בית משפט זה אין ליתן סעד של חשיפת צדדים שלישיים בשלב כה מוקדם של ההליך ובטרם הגשת תביעה, ובפרט כאשר הבקשה לחשיפתם לאקונית ונעדרת כל ביסוס. החלטת בית המשפט גם נוגדת את כללי ההגנה על הפרטיות וגם מטעם זה דינה להתבטל. ההחלטה גם יצרה יתרון דיוני אסור למשיבים, שכן יש בה הוראה בדבר גילוי מסמכים שלא לפי הסדר הקבוע בתקנות. בהקשר זה הודגש כי לצדדים השלישיים אין כל רלוונטיות להליך, וכי חשיפת פרטיהם תעמיד אותם חסרי הגנה, תזיק באופן חמור לפרויקט ולמבקשת, ותגרור השלכות מרחיקות לכת שאינן ברות תיקון.

דיון והכרעה

6.

דין הבקשה להידחות אף מבלי להיזקק לתשובת המשיבים. החלטות הנוגעות לאופן ניהול ההליך, ובכלל זה החלטות הנוגעות לתיקון כתבי טענות, נטועות בלב שיקול דעתה של הערכאה הדיונית. התערבות ערכאת הערעור בהחלטות מעין אלו תיעשה במקרים חריגים בלבד בהן יימצא כי הן מנוגדות לדין, עשויות לגרום לעיוות דין או חורגות ממתחם הסבירות (ראו לדוגמה לאחרונה: רע"א 2997/22 עו"ד שלוה סואטס נ' סואטס , פסקה 8 (6.7.2022); רע"א 2425/22 מדינת ישראל נ' פלונית , פסקה 8 (28.4.2022); רע"א 1769/22 פרטוש נ' קבוצת קדם חיזוק וחידוש מבנים בע"מ , פסקה 6 (30.3.2022) (להלן: עניין פרטוש )). מקרה זה אינו נמנה על אותם מקרים חריגים.

7.

בהתאם לתקנה 46 לתקנות, בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן. במסגרת זו על בית המשפט להתחשב, בין היתר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, בשלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה ובמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג (ראו גם: עניין פרטוש , פסקה 6; רע"א 3509/22 רבץ השקעות בע"מ נ' דורקס לעבודות אלומיניום בע"מ , פסקה 7 (13.7.2022)). בענייננו, בית המשפט לקח בחשבון את השלב המוקדם בו מצוי ההליך, כאשר טרם הוגש כתב הגנה ואף לטענת המבקשת כתב התביעה כלל לא הומצא לה. בית המשפט גם לקח בחשבון את העובדה שעל פי עמדת המבקשת יחידות הדיור שבמוקד תביעת המשיבים נמכרו לצדדים שלישיים, וצירופם של הרוכשים נחוץ על מנת שיוכלו להגן על זכויותיהם. בית המשפט גם היה ער לטענת המבקשת כי כתב התביעה לא הומצא לה אך הדגיש כי טענה זו שנויה במחלוקת, ומכל מקום לא מצא שיש בה כדי להכריע את הכף לטובת המבקשת. בנסיבות אלה, בהן הובאו בחשבון כלל השיקולים הצריכים לעניין, אין כל עילה להתערבות בהחלטה לאפשר את תיקון כתב התביעה ואת צירופם של הצדדים השלישיים כנתבעים.

8.

אוסיף כי לא מצאתי ממש בטענות המבקשת לעניין חשיפת שמותיהם של רוכשי יחידות הדיור. בשים לב לכך שהסעד העיקרי המבוקש בתביעת המשיבים עניינו ביחידות הדיור, ולכך שלטענת המבקשת עצמה יחידות הדיור נמכרו לצדדים שלישיים, הרלוונטיות של אותם צדדים שלישיים ונחיצותם לצורך הכרעה בו אינן יכולות להיות מוטלות בספק. משאלו הם פני הדברים, בצדק קבע בית המשפט המחוזי כי יש להניח ששמותיהם ייחשפו ממילא במסגרת ההליכים המקדמיים. המבקשת טוענת בלהט כי ייגרם נזק רחב היקף ובלתי הפיך כתוצאה מחשיפת שמם, אולם בשים לב לנסיבות העניין לא התרשמתי כי יש בכך ממש. למעשה, דומה כי ההיפך הוא הנכון. יש רגליים לסברה כי הימנעות מצירופם להליך עשויה לפגוע באפשרותם להגן על זכויותיהם.

9.

בשולי הדברים אעיר כי אין בפסק הדין בעניין רע"א 4447/07 מור נ' ברק אי.טי.סי. [1995] החברה לשרותי בזק בינלאומיים בע"מ , פ"ד סג(3) 664 (2010-2009) אליו מפנה המבקשת, כדי לתמוך בטענותיה. באותו עניין נקבע כי אין לחייב ספקית אינטרנט בגילוי זהותו של אחד מלקוחותיה לצורך הגשת תביעה נגדו לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. ביסוד קביעה זו עמד הרצון למנוע פגיעה בחופש הביטוי, וכן העובדה שלא הייתה כל עילת תביעה ישירה נגד ספקית האינטרנט. לא זהו מצב הדברים בענייננו (ראו והשוו בהקשר זה: ע"א 1622/09 גוגל ישראל בע"מ נ' חב' ברוקרטוב , פסקה 3 (1.7.2010)).

10.

בכל הנוגע לטענות המבקשת לעניין תניית הבוררות וחוק הבוררות, גם אלה דינן להידחות. עיון בתיק בית המשפט במערכת נט-המשפט מגלה כי המבקשת לא העלתה בתשובתה לבקשה לתיקון כתב התביעה (אשר לא צורפה לבקשה שלפנַי) כל טענה לפיה יש לדחות את הבקשה בשל תניית הבוררות שבין הצדדים, ואף לא העלתה כל טענה לעניין יכולתה להגיש בקשה לפי סעיף 5 לחוק הבוררות. בנסיבות אלה, לא נפל פגם בכך שבית המשפט המחוזי לא נדרש בהחלטתו לסוגיה זו.

הבקשה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.