רע"א 7578-22 רע"א 7578-22

לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ח' פלינר) מיום 31.7.2022 בת"א 44720-12-17 ובת"א 64085-09-17, בה נדחתה חלקית בקשת המבקשים לתיקון כתב תביעתם.

הרקע לבקשה

1.ברקע לבקשה תביעות שהגישו המבקשים בשלהי שנת 2017, בהן טענו כי המשיבים גרמו להם, בדרכי תרמית ובחוסר תום-לב, להתקשר במערכת הסכמים מורכבת ובעלת סיכונים אדירים שהועלמו מעיניהם, עם קבוצת הרכישה "יונייטד שרונה" שזכתה במכרז לרכישת קרקע במתחם "שרונה" בתל-אביב (להלן: קבוצת הרכישה). בשלב מסוים הוגשה בקשה מצד המבקשים, שתביעותיהם אוחדו, לתיקון כתב התביעה על דרך של צירוף בעלי דין והוספת סעדים. בין היתר, התבקש צירופם של בעלי השליטה במשיבה 1, אשר ארגנה ויזמה את הקמת קבוצת הרכישה. זאת על רקע עובדות חדשות שנתגלו לטענת המבקשים, המקימות לבעלי השליטה אחריות אישית כלפיהם. בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 29.1.2020 התקבלה באופן חלקי בקשת המבקשים כאשר הותר להם תיקון כתב התביעה בכמה נושאים שהתבקשו. עם זאת, נדחתה בקשתם להוספת בעלי השליטה במשיבה 1 כנתבעים. בעקבות החלטה זו הגישו המבקשים בקשה למחיקת התביעות ולהחזר אגרה, במטרה להגיש תחתן תביעה חדשה ומתוקנת.

2.בפסק דינו מיום 19.11.2020 הורה בית המשפט המחוזי על מחיקת התביעות תוך שנדחתה הבקשה להחזר האגרה, בין היתר נוכח השלב הדיוני שבו הוגשה הבקשה, לאחר שהתקיימו בתביעות מספר דיוני קדם משפט. כמו כן נקבע כי המבקשים ישלמו למשיבה 1 הוצאות בסך של 25,000 ש"ח כתנאי להגשה חוזרת של תביעתם. על ההחלטה מיום 29.1.2020 ועל פסק הדין הוגש ערעור לבית משפט זה (ע"א 9271/20). בפסק הדין בערעור מיום 28.2.2022 ניתן תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים לפיהן פסק הדין יבוטל והתביעות שנמחקו ישובו על כנן; ההחלטה מיום 29.1.2020, אשר התירה באופן חלקי את תיקון כתב התביעה, תיוותר בעינה; והתיק יושב לבית המשפט המחוזי לשם המשך ניהול ההליך, לאחר הגשת כתב תביעה מתוקן בהתאם להחלטה מיום 29.1.2020 (להלן: פסק הדין בערעור).

3.לאחר שהוחזר הדיון לבית המשפט המחוזי, ביום 22.6.2022 הגישו המבקשים בקשה נוספת לתיקון כתב תביעה, בה חזרו וביקשו, בין היתר, את צירופם של בעלי השליטה במשיבה 1, כנתבעים. לטענתם, התבררו להם עובדות חדשות שלא היו ידועות להם בעת הגשת בקשת התיקון הקודמת, המצדיקות את צירוף בעלי השליטה כנתבעים. נטען כי עובדות אלה התבררו במסגרת שמיעת עדויות בהליך בוררות שהתנהל במקביל בין המבקשים לבין נציגות קבוצת הרכישה. כן נטען כי מאז שהוגשה הבקשה הקודמת חל שינוי בדין, בשל התקנתן של תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי), אשר מצדיק עוד יותר היעתרות לבקשתם.

4.משיבה 1 התנגדה לבקשת התיקון בטענה כי היא הוגשה בחוסר תום לב קיצוני, תוך ניסיון לעקוף החלטה שיפוטית ולאיין את ההסכמה שמכוחה הוחזר הדיון לבית המשפט המחוזי. עוד נטען כי הבקשה הוגשה בשיהוי כבד; כי לא צורפו לה מסמכים התומכים בעובדות שנטענו בה, כמו גם תצהיר; כי אין בסיס לטענה בדבר השינוי בדין שיצרו תקנות סדר הדין האזרחי; כי הבקשה לא עומדת בתנאי העיקרי לצירוף בעל דין, לפיו בעל הדין אותו מבקשים לצרף דרוש לשם הכרעה בתובענה ביעילות ובשלמות ולשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן; וכי לא הוצגו בבקשה עובדות המצדיקות את צירוף בעלי השליטה באופן אישי.

5.בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 31.7.2022 נדחתה הבקשה בכל הנוגע להוספת בעלי השליטה כנתבעים. בית המשפט עמד על כך שמפרוטוקול הדיון בערעור עולה כי בית משפט זה לא מצא מקום להתערב בהחלטה שלא התירה את צירוף בעלי השליטה במשיבה 1. המערערים ויתרו על בירור טענתם בקשר לכך והסכימו להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי לדון בתביעה "כמות שהיא". משכך, אם חפצים המבקשים בהגשת תביעה נגד נושאי המשרה, עליהם לעשות זאת בתביעה נפרדת. עוד נקבע כי העובדות החדשות שנתגלו כביכול למבקשים היו ידועות להם במועד הדיון בערעור, ובכל זאת ההסכמה שגובשה הייתה על החזרת הדיון מהנקודה בה הופסק, מבלי להעלות שוב את סוגיית צירוף בעלי השליטה. כמו כן, כלל לא הוכח כי מדובר בעובדות או ראיות חדשות, ובכל מקרה אין בהן כדי להצדיק צירוף בעלי השליטה כנתבעים בשלב זה.

6.מכאן הבקשה שלפנַי, בה נטען כי לא היה מקום למנוע מהמבקשים להגיש בקשה חדשה לתיקון כתב התביעה על יסוד עובדות וראיות חדשות, שעה שבית משפט זה בהליך הערעורי נמנע במפורש מלחסום את דרכם של המבקשים מלהגיש בקשת תיקון חדשה. בית המשפט המחוזי אף לא נימק את קביעתו לפיה לא מדובר בעובדות וראיות חדשות, הגם שאין חולק כי מדובר בראיות אשר נולדו לאחר הגשת הערעור ובעת שהיה הערעור תלוי ועומד, במהלך החודשים יולי עד ספטמבר 2021. המבקשים הוסיפו וטענו כי מדובר במקרה מובהק בו יש ליתן רשות ערעור בשל שיקולי יעילות דיונית, וכדי למנוע ניהול הליך על יסוד תשתית חסרה תוך גרימת נזק למבקשים. כמו כן החלטת בית המשפט אינה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין ועם "הגישה הליברלית" הנהוגה בפסיקה לעניין בקשות תיקון של כתבי טענות בדרך של הוספת בעל דין כאשר הנטל המוטל על תובע בבקשה לתיקון כתב תביעה שעניינה צירוף של אורגן של חברה, הוא נטל קל מאוד.

דיון והכרעה

7.דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים. החלטות דיוניות הנוגעות לתיקון כתב טענות או צירוף בעל דין לתובענה, הן החלטות המסורות לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית. ערכאת הערעור תתערב בהחלטות מעין אלו רק במקרים חריגים שבהם יימצא כי הן מנוגדות לדין, עשויות לגרום לעיוות דין או חורגות ממתחם הסבירות (ראו למשל: רע"א 1769/22 פרטוש נ' קבוצת קידום חיזוק וחידוש מבנים בע"מ, פסקה 6 (30.3.2022); רע"א 4615/22 נופי חריש – עמותה לדיור נ' לוי, פסקה 6 (25.7.2022)). מקרה זה אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים התערבות.

1.לא מצאתי כל פגם בקביעת בית המשפט לפיה יש בהסכמה שעוגנה בפסק הדין בערעור כדי למנוע מהמבקשים להגיש בקשה חדשה לצירוף בעלי השליטה כנתבעים. בפסק הדין שניתן בערעור נקבע בזו הלשון:

"באי-כוח הצדדים הודיעו כי הם מקבלים את המלצת בית המשפט, ומסכימים כדלקמן: פסק הדין מיום 19.11.2020 מבוטל, ומשמע שהתביעות שהדיון בהן אוחד יושבו על כנן, וממילא האגרה נותרת על כנה. ההחלטה מיום 29.1.2020 נותרת בעינה.

התוצאה היא אפוא שהתיק מושב לבית המשפט המחוזי לשם המשך ניהול ההליך לפניו, תוך שיוגש כתב תביעה מתוקן בהתאם להחלטה מיום 29.1.2020.

ניתן בזה תוקף של פסק דין בערעור להסכמות כאמור. בנסיבות אלה, איננו רואים מקום לעשות צו להוצאות".

היינו, ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים המפורשת והברורה, על פיה ההחלטה מיום 29.1.2020, בה נדחתה הבקשה לצירוף בעלי השליטה כנתבעים, נותרת בעינה, והדיון בתביעות ישוב לבית המשפט המחוזי תוך תיקון כתב התביעה בהתאם להחלטה זו. אם המבקשים היו חפצים שיתאפשר להם להמשיך להעלות טענות בקשר לצירוף בעלי השליטה, היה עליהם לעמוד על כך בערעורם או להבהיר כי הסכמתם מותנית בשמירת טענותיהם בנוגע לאותה ההחלטה. משלא עשו כן, אין להם להלין אלא על עצמם. למותר לציין כי גם שיקולי יעילות דיונית או טענות בדבר ה"גישה הליברלית" הנהוגה בפסיקה בנוגע לתיקון כתבי טענות, עליהם ביקשו המבקשים להסתמך, אינם גוברים על הסכמתם המפורשת של הצדדים כפי שניתנה בערעור.

2.גם לא מצאתי ממש בטענת המבקשים כי בית משפט זה נמנע במכוון מלחסום את דרכם מלהגיש בקשה חדשה לצירוף בעלי השליטה כנתבעים, וזאת לטענתם כפי שעולה מפרוטוקול הדיון. לא רק שמפסק דינו של בית משפט זה עולה כאמור באופן חד-משמעי וברור כי הדיון בתביעה ימשיך בהתאם להחלטה מיום 29.1.2020, אלא שגם אין בפרוטוקול הדיון כדי לסייע למבקשים בטענתם. כך למשל, עיון בפרוטוקול מגלה שכאשר נאמר למבקשים כי "לכל צד שמורות הזכויות וכל צד יחליט כחוכמתו" (עמ' 4, שורות 19-18), ביטוי ממנו ביקשו המבקשים להיבנות, הדבר צוין בנוגע לאפשרות שבעקבות הסדרי הפשרה שהושגו בגדרי הליכי הבוררות, תוגש בקשה לתיקון כתב התביעה על דרך של הפחתת סכומי התביעה. זאת מבלי שהוזכרה, ולוּ ברמז, האפשרות לשמירת טענות המבקשים בנוגע לצירופם של בעלי השליטה כנתבעים.

3.גם טענת המבקשים שהתגלו להם עובדות חדשות המצדיקות את בחינת בקשת התיקון החדשה, אינה יכולה להתקבל. אותן עובדות חדשות לכאורה, נתגלו להם, לפי טענת המבקשים עצמם, בדיוני הבוררות שהתקיימו בין החודשים יולי-ספטמבר 2021. משכך, לא יכול להיות חולק כי עובדות אלו – אף אם היה בהן כדי לבסס את ההצדקה לצירוף בעלי השליטה כנתבעים – היו ידועות להם כבר במועד הדיון בערעור, שהתקיים ביום 28.2.2022. המבקשים אף הזכירו בדיון שהתקיים בבית משפט זה את הליכי הבוררות, ואת ההשלכות שיכולות להיות להם בקשר לתביעתם, גם אם בהקשר אחר (עמ' 4, שורות 12-7 לפרוטוקול הדיון בבית משפט זה).

4.בשולי הדברים אוסיף כי גם טענת המבקשים כי החלטת בית המשפט המחוזי אינה מנומקת באופן המצדיק התערבות בה, אינה יכולה להתקבל. בית המשפט עמד על כך שהעובדות החדשות לכאורה היו ידועות למבקשים זה מכבר בשלב הדיון בערעור; שלא צורף פסק בוררות אשר תומך בטענת המבקשים; ושבכל מקרה לא עולה כי מדובר בעובדות שיש בהן כדי להצדיק צירוף צד. מכאן כי אין כל בסיס לטענה שמדובר בהיעדר הנמקה.

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.