רע"א 1769/22 שרון פרטוש- 24 אח' נ. קבוצת קדם חיזוק וחידוש מבנים בע"מ

לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ע' רביד ) בת"א 32897-11-20 מיום 11.1.2022, בה התקבלה בקשת משיבים 6-2 להצטרף כנתבעים לתביעה שהגישו המבקשים.

1.

המבקשים הם בעלי דירות אשר התקשרו בהסכם עם משיבה 1 (להלן: המשיבה ) לביצוע פרויקט תמ"א 38 ברחוב גרשום ברמת גן (להלן: ההסכם ; יוער כי ההסכם נערך תחילה בין המבקשים לבין חברה אחרת, אשר חובותיה וזכויותיה הומחו למשיבה בשנת 2009). על בסיס ההסכם התקשרה המשיבה עם משיבים 6-2 (להלן: המשיבים ) בהסכמים שונים לרכישת זכויות ביחידות דיור נוספות שיוקמו במסגרת הפרויקט.

2.

ביום 12.11.2020 הגישו המבקשים תביעה נגד המשיבה לבית המשפט המחוזי. בתביעה נטען כי המשיבה הפרה את ההסכם הפרות יסודיות, ובכללן אי-עמידה בלוח הזמנים שנקבע; אי-ביצוע העבודות ברציפות ונטישת הפרויקט לתקופות ארוכות; ביצוע עבודות בניגוד להוראות חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 ; אי-רכישת ביטוח עבודות קבלניות ואי-פיצוי בגין נזקים לדירות; אי-ביצוע תשלומים שונים; ועוד. על רקע האמור עתרו המבקשים בין היתר לביטול ההסכם ולחיוב המשיבה בתשלום הפיצוי המוסכם לפיו.

3.

בחודש אוקטובר 2021 פנו המשיבים לבית המשפט המחוזי בבקשה להצטרף להליך כנתבעים. בין היתר נטען כי תביעת המבקשים עשויה להביא לפגיעה קשה בזכויותיהם של המשיבים כרוכשי דירות בפרויקט, ומן הראוי היה לאפשר להם להתגונן מפניה. המשיבים ציינו כי המבקשים לא יידעו אותם על אודות ההליך ועל כן בקשתם להצטרפות הוגשה רק כשנה לאחר הגשת התביעה. בתשובתם טענו המבקשים בין היתר כי אין כל יריבות בינם לבין המשיבים, שכן אין כל מחלוקת שהמשיבים אינם צד להסכם. למשיבים זכות חוזית מול המשיבה מכוח הסכמים שחתמו מולה, והם רשאים לנקוט נגדה בכל הליך שבו יחפצו. כן נטען כי למשיבים נודע על הגשת התביעה לכל המאוחר בחודש יוני 2021, היינו מספר חודשים לפני הגשת הבקשה.

4.

ביום 11.1.2022 קיבל בית המשפט את בקשת המשיבים. תחילה נקבע כי בשים לב למועד הגשת כתב התשובה של המבקשים ולמועד שבו נודע למשיבים על הגשת התביעה, לא ניתן לומר כי בקשתם להצטרף להליך הוגשה בשיהוי המצדיק את דחייתה על הסף. לגופו של עניין נקבע כי אף אם תתקבל טענת המבקשים לפיה למשיבים זכויות חוזיות בלבד, די בכך כדי להצדיק את צירופם להליך. זאת שכן אין מחלוקת שככל שתתקבל תביעת המבקשים ויבוטל ההסכם, יהיה בכך כדי להשפיע על זכויות המשיבים כרוכשי זכויות בפרויקט. אמנם, אין יריבות בין המבקשים למשיבים אולם די בכך שפסק הדין בתביעה עשוי להשפיע עליהם, כדי להצדיק את צירופם להליך. בית המשפט הוסיף כי לא מצא שיש בצירופם של המשיבים כדי להכביד על ההליך, עת טרם התקיים קדם משפט וטרם הוגשה רשימת בקשות ועדים כקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ).

5.

מכאן הבקשה שלפנַי. לטענת המבקשים, תנאי בסיסי לצורך צירוף בעל דין הוא כי פסק הדין עשוי לפגוע בזכותו החוקית. אלא שבענייננו, אין כל זכות חוקית של המשיבים הנפגעת או העלולה להיפגע כתוצאה מההכרעה בתביעת המבקשים, שכן זכויותיהם החוזיות ייוותרו על כנן אף אם תתקבל התביעה ויבוטל ההסכם. בית המשפט יצר למעשה זהות בין פגיעה בזכות חוקית של המשיבים לבין השפעה עליהם, ובכך שגה. עוד שגה בית המשפט כאשר לא התייחס לעובדה שלמשיבים עומדת הזכות לתבוע את המשיבה בהליך נפרד ובו לטעון כל טענה שיחפצו. החלטת בית המשפט פותחת פתח מסוכן להכבדה על התנהלות הליכי משפט, שכן נובע ממנה שכל אדם העשוי להיות מושפע מהליך זכאי להצטרף אליו. עוד שגה בית המשפט משלא נימק את החלטתו; משהתעלם מהעובדה שצירוף נתבע חרף התנגדות התובע תתאפשר רק במקרים נדירים; ומשהורה על צירופם מקום בו אינם נדרשים על מנת להכריע בהליך באופן שלם ויעיל ומקום בו הדבר יסרבל את ההליך ויכביד עליו. לבסוף, שגה בית המשפט ביישמו את תקנה 46 לתקנות, העוסקת בסמכותו להורות בין היתר על צירוף נתבע לכתב תביעה. בהתאם לתקנה זו על בית המשפט לבחון את המטרה לשמה התבקש הצירוף, ובענייננו אין כל סיבה המצדיקה צירוף כאמור מלבד "לסחוט" את המבקשים ולכפות עליהם להגיע להסדר כולל בפרויקט.

6.

דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובות המשיבים. החלטות דיוניות כגון החלטות בדבר תיקון כתב טענות או צירוף בעל דין לתובענה, הן החלטות המסורות לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית. ערכאת הערעור לא תתערב בהחלטות מעין אלו אלא במקרים חריגים (ראו: רע"א 331/22 מרכז מאי בע"מ נ' ארז , פסקה 15 (10.2.2022); רע"א 7976/20 פלוני נ' פלוני , פסקה 9 (14.12.2020) ; רע"א 1262/20 קילקר נ' נועם , פסקה 8 (19.2.2020);

רע"א 5793/21 פי.סי מדיקל (2007) בע"מ נ' אסטרהזניקה (ישראל) בע"מ , פסקה 10 (4.10.2021)). המקרה שלפנינו אינו נמנה על אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות של ערכאת הערעור . תקנה 46(א) לתקנות (החלה בענייננו מכוח תקנה 180(ג)(1) לתקנות) מורה כי בית המשפט רשאי להורות על צירוף בעל דין לכתב תביעה "לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג". בענייננו, בית המשפט המחוזי מצא כי יש לאפשר את צירוף המשיבים כנתבעים הואיל ופסק הדין שיינתן בתביעה עשוי להשפיע על זכויותיהם בפרויקט ועלול לפגוע בהם. קביעה זו ניתנה על יסוד המסכת העובדתית שנפרשה לפני בית המשפט, תוך התחשבות בכך שטרם התקיים קדם משפט בהליך וטרם הוגשה רשימת בקשות ועדים כקבוע בתקנות; וכן תוך התחשבות בשיהוי שנפל בהגשת הבקשה מטעם המשיבים. בית המשפט הביא אפוא בחשבון את כלל השיקולים הנדרשים לעניין, נימק את החלטתו, ומסקנתו אינה מגלה כל עילה להתערבות של בית משפט זה.

7.

יודגש כי אין לקבל את טענת המבקשים לפיה אף אם יבוטל ההסכם שנכרת בינם לבין המשיבה זכויותיהם החוזיות של המשיבים מול המשיבה ייוותרו על כנן. כאמור, בין המבקשים לבין המשיבה נערך הסכם לביצוע פרויקט תמ"א 38, כאשר על בסיסו התקשרה המשיבה בהסכמים שונים עם המשיבים למכירת יחידות דיור נוספות שיוקמו במסגרת הפרויקט. ברי כי מקום בו יבוטל ההסכם בין המבקשים למשיבה, ייפגעו זכויותיהם של המשיבים. אמנם, ביטול ההסכם לא יביא לשלילת אפשרותם של המשיבים לפנות לערכאות שיפוטיות לצורך קבלת סעדים מהמשיבה, אולם הביטול בוודאי יביא לפגיעה בזכותם לפעול לאכיפת החוזה. די בכך כדי להביא למסקנה כי צירופם נדרש לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן.

הבקשה נדחית אפוא.