רע"א 331/22 מרכז מאי בע"מ נ. אהובה ארז

לפניי בקשת רשות הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' השופט רמי חיימוביץ ) מיום 17.11.2021 בת"א 23713-09-19, במסגרתה התקבלה בקשת המשיבים 1 ו-2 לתיקון כתב התביעה, חרף התנגדות המבקשים.

1.

אהובה ארז ויהושע ארז ז"ל (להלן יכונו יחד: הזוג ארז או בני הזוג ) היו בעלי מחצית הזכויות בנכס מקרקעין הידוע כגוש 8273, בחלקה 65, בנתניה, אשר שימש כבית מגוריהם (כאשר המחצית הנותרת הייתה בבעלותה של אחותו של יהושע ארז – עופרה סגל. להלן: הנכס ).

2.

על פי הנטען, ביום 10.8.2007 חתמו בני הזוג על הסכם מכר מקרקעין עם מר אורן גזיאל (להלן: אורן ), ששימש כבעל תפקיד בחברה קבלנית בשם גזיאל רוברט ובניו בע"מ (להלן: ההסכם מיום 10.8.2007) . במסגרת הסכם זה נקבע, בין היתר, כי בני הזוג יעבירו לאורן את זכויותיהם בנכס, ובתמורה לכך – יוקנו להם זכויות בדירה בת 5 חדרים בפרויקט מגורים שתוכנן להיבנות על המקרקעין בו מצוי הנכס, ברחוב איכילוב שבנתניה (להלן: ו- הפרויקט ברחוב איכילוב ). בעקבות הסכם מיום 10.8.2007, מסרו בני הזוג את זכויותיהם בנכס, ואולם דירה כאמור בהסכם לא נמסרה להם בתמורה. בהמשך, וייתכן שבעקבות זאת, ביום 3.10.2010 נחתם מסמך כוונות בין הזוג ארז לבין רוברט גזיאל (המבקש 3 – הוא אביו של אורן. להלן: רוברט ), ויניב יעקב גזיאל (המשיב 3 – הוא אחיו של אורן. להלן: יניב ), בהיותם בעלי מניותיה ומנהליה של חברת גזיאל את אבנר (2007) בע"מ (היא המבקשת 2. להלן: חברת גזיאל ). במסגרת מסמך הכוונות, הוסכם כי לבני הזוג יוקנו זכויות בדירה בפרויקט מגורים שיוקם על ידי חברת גזיאל ברחוב בילינסון בנתניה, " בכפוף להסכם המכר ונספחיו שייחתמו בין [חברת גזיאל] לבין [הזוג ארז]", והובהר כי בני הזוג " ...שילמו לחברה את מלוא התמורה עבור הדירה " (להלן: מסמך הכוונות מיום 3.10.2010 ו- הפרויקט ברחוב בילינסון , בהתאמה). לימים, מאחר שגם דירה ברחוב בילינסון לא נמסרה לחזקתם של הזוג ארז, נחתם ביום 12.9.2012 מסמך כוונות נוסף בין הזוג ארז לבין רוברט ויניב (בשמה של חברת גזיאל), לפיו לבני הזוג יוקנו זכויות בדירה בפרויקט שברחוב בילינסון או בפרויקט שברחוב איכילוב או במקום אחר שיוסכם על הצדדים, תוך שצוין כי בני הזוג " שילמו את מלוא התמורה עבור דירה שברחוב איכילוב 15 – מקום מגוריהם " (להלן: מסמך הכוונות מיום 12.9.2012 ).

3.

בחלוף מספר שנים, משלא נמסרה לזוג ארז אף דירה, הגישו בני הזוג לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד תביעה לאכיפת מסמך הכוונות מיום 12.9.2012, אשר נכרת, לטענתם, על רקע ההסכם מיום 10.8.2007 ומסמך הכוונות מיום 3.10.2010. התביעה הוגשה ביום 10.9.2019, כאשר הנתבעים הם חברת גזיאל, רוברט וחברת מרכז מאי בע"מ, אשר רכשה את חברת גזיאל (המבקשת 1. להלן: חברת מאי . וביחד יכונו השלושה: המבקשים ); וכן נגד יניב, ונגד עו"ד מנחם מאנדל (המשיב 4) – לגביו נטען כי ייצג את שני הצדדים במסמכי הכוונות מהימים 3.10.2010 ו-12.9.2012. בכתב התביעה נטען, בתמצית, כי חברת גזיאל הפרה את התחייבויותיה להקנות דירה לחזקתם ולבעלותם של הזוג ארז תחת הנכס שבבעלותם ואשר נמסר זה מכבר. יצוין, כי לאחר שהחלו ההליכים בתיק, הלך יהושע ארז לעולמו, וביום 1.12.2021 תוקן כתב התביעה, ובנם של בני הזוג – עידו ארז, צורף כתובע נוסף (המשיב 2. להלן יכונו יחד הזוג ארז ועידו ארז: המשיבים ).

4.

בתגובתם, טענו המבקשים כי דין התביעה נגדם להידחות על הסף. ביחס להסכם מיום 10.8.2007 נטען כי המבקשים אינם צד לו, כך שהוא אינו מחייב כלפיהם. בעניין זה הדגישו המבקשים כי לאורן אין ולא הייתה כל זיקה לחברת גזיאל – הוא אינו בעל מניות בחברה ואינו נושא תפקיד בה, ונסיבות כריתת ההסכם מיום 10.8.2007 אינן ידועות להם. באשר למסמכי הכוונות מיום 3.10.2010 ומיום 12.9.2012, נטען כי ממילא אין המדובר בהסכמים בעלי תוקף משפטי מחייב.

5.

ביום 29.6.2020 התקיים דיון מקדמי בהליך, בתומו הבהיר בית המשפט קמא למשיבים את הקושי במסלול האכיפה בו בחרו. זאת, משום שכל הדירות בפרויקט ברחוב איכילוב נמכרו לצדדים שלישיים והפרויקט ברחוב בילינסון טרם יצא אל הפועל. ביחס לחלופה השלישית שנותרה (שהיא, כזכור, כל דירה אחרת שתוסכם על הצדדים) – צוין כי טרם הוברר אם קיימת חלופה כזו בפועל, וממילא ייתכן שמדובר בחלופה כללית, שאין בה כדי ללמד על גמירות דעת. בתגובתם לכך הבהירו המשיבים כי הם עומדים על תביעתם כמות שהיא, דהיינו, מבקשים דירה תחת הנכס שמסרו, ואין בכוונתם לתבוע סעד כספי חלופי. בהתאם לכך, הורה בית המשפט קמא על השלמת ההליכים המקדמיים בתביעה.

6.

כעבור כחצי שנה, ביום 20.12.2020, התקיים דיון מקדמי נוסף בפני בית המשפט קמא, אשר במהלכו הבהיר בא-כוח המבקשים כי קיים קושי בסעד האכיפה, שכן ההסכמים עליהם מסתמכים המשיבים אינם מחייבים את המבקשים, וממילא אין לחברת גזיאל דירות פנויות בפרויקטים שהיא מקדמת. בתום הדיון, ציין בית המשפט קמא כי " גם בדיון היום, כפי שהיה בדיונים קודמים, ציינתי בפני הצדדים את הסיכונים והסיכויים ואת העובדה שייתכן כי הסעד הכספי הוא הסעד הנכון בתביעה, וזאת בין השאר נוכח סוגית הזמן והעדר פרויקט בניה קיים וזמין בתקופה הקרובה ".

7.

בחלוף מספר חודשים, ביום 19.5.2021, התקיים דיון מקדמי נוסף בבית המשפט קמא, אשר במסגרתו דנו הצדדים בהיתכנות השלמתו של פרויקט אחר שמקדמת חברת גזיאל. בתום הדיון, ביקש בא-כוח המשיבים כי יינתן לו פרק זמן לשקול הגשת בקשה לתיקון כתב תביעה. בית המשפט קמא נעתר לבקשתו, והורה לו להודיע עד ליום 8.6.2021 אם בכוונתו להגיש בקשה כאמור.

8.

ואכן, ביום 8.6.2021 הודיעו המשיבים לראשונה כי ברצונם להגיש כתב תביעה מתוקן, כך שיכלול סעדים חלופיים לסעד האכיפה, לרבות סעד כספי (וזאת מבלי שנתנו פירוט נוסף באילו סעדים מדובר), וביקשו כי בית המשפט קמא יאפשר להם פרק זמן של 45 ימים לצורך הגשתו. בהחלטתו של בית המשפט קמא מיום 10.6.2021 צוין כי " בהתחשב בהודעת [המשיבים] מ-8/6/21 יוער כי מוטב לשקול האם ההליך הנכון והיעיל הוא הוא בקשה לתיקון התובענה או שמוטב למשוך את התובענה ו [ל] הגיש תובענה חדשה עם העילות הרלבנטיות" . בהמשך, ביום 10.7.2021 קבע בית המשפט קמא כי תם שלב קדם המשפט, והורה על הגשת תצהירי עדות ראשית. בחלוף כחודש, ביום 2.8.2021, הגישו המשיבים בקשה לתיקון כתב תביעה, כך שלצד הסעדים המנויים בתובענה יתווספו סעדים נוספים, לרבות סעד כספי בשווי הדירה נושא מסמך הכוונות מיום 12.9.2012, תוך שצוין כי התיקון המבוקש נדרש לשם הכרעה מלאה וצודקת בתביעה (להלן: הבקשה הראשונה לתיקון כתב התביעה ).

9.

המבקשים התנגדו לקבלת הבקשה הראשונה לתיקון כתב התביעה. בין היתר, נטען כי המשיבים התעלמו מהצעותיו החוזרות והנשנות של בית המשפט קמא לתיקון כתב התביעה באמצעות הוספת סעד כספי, וכי בקשתם הוגשה בחלוף פרק זמן משמעותי מאז הוגש כתב התביעה. כן נטען כי היה על המשיבים להגיש כתב תביעה חדש, ולא בקשה לתיקון כתב תביעה, ובקשתם מוגשת כעת כאמצעי לעקוף את תקופת ההתיישנות שהייתה חלה אילו היו מגישים כתב תביעה חדש.

10.

ביום 8.10.2021, דחה בית המשפט קמא את הבקשה הראשונה לתיקון כתב התביעה. בנמקו את החלטתו, עמד בית המשפט על כך שהבקשה כללית ותיאורטית, משלא פורטו במסגרתה הסעדים החלופיים שהוספתם לכתב התביעה נתבקשה. לצד זאת, ציין כי הבקשה הוגשה באיחור ניכר ביחס לאותן ההחלטות בהן המליץ בית המשפט קמא למשיבים לשקול את האפשרות להגיש כתב תביעה מתוקן, וכן שנתיים לאחר הגשת כתב התביעה, ומכאן שבהיעדר פירוט נדרש בדבר התיקון המבוקש, אין מקום להיעתר לבקשה.

11.

ביום 19.10.2021 הגישו המשיבים בקשה נוספת לתיקון כתב התביעה, במסגרתה ביארו כי הסעדים החלופיים שנתבקשו הם, בעיקרו של דבר, סעד אכיפה ביחס לכל דירה בפרויקט המצוי תחת ניהולן של חברת גזיאל וחברת מאי, בשווי שלא יפחת משווי הדירה בפרויקט ברחוב איכילוב או ברחוב בילינסון; ולחלופין סעד כספי בשווי הדירה בפרויקט ברחוב איכילוב או ברחוב בילינסון. עוד נתבקש בית המשפט קמא לחייב את המבקשים לשלם דמי שכירות חודשיים למשיבים עד למסירת דירה לחזקתם ולבעלותם כאמור, וכן לחייבם בפיצוי בגין כאב וסבל שנגרם למשיבים לנוכח הימשכות ההליכים והפרת ההתחייבויות שניתנו להם. כן הבהירו המשיבים כי הרקע לתיקון המבוקש הוא בעובדות שהתבררו ביחס למצב הפרויקט ברחוב איכילוב וברחוב בילינסון במהלך הדיונים המקדמיים שהתקיימו בבית המשפט (להלן:

הבקשה השנייה לתיקון כתב התביעה ).

12.

המבקשים בתגובתם התנגדו גם לבקשה השנייה לתיקון כתב התביעה להידחות, ולעניין זה שבו על הטענות שהעלו ביחס לבקשה הראשונה לתיקון כתב התביעה. כמו כן, הוסיפו המבקשים כי בהתאם להערכת השווי שצירפו המשיבים לבקשה השנייה לתיקון כתב התביעה, ולאחר התאמתם לנתוני הדירות בפרויקט ברחוב איכילוב ובפרויקט ברחוב בילינסון, הרי שסכום התביעה אינו עולה על סך של 2.5 מיליון ש"ח, ומשכך הסמכות העניינית לדון בה נתונה לבית משפט השלום.

13.

ביום 17.11.2021 נעתר בית המשפט קמא לבקשה השנייה לתיקון כתב התביעה. בנמקו את החלטתו, ציין בית המשפט קמא כי כתב התביעה המתוקן אומנם מרחיב את הסעדים שנתבקשו בכתב התביעה המקורי, כך שהוא כולל גם סעד אכיפה חלופי וסעד כספי, ואולם הסעדים הנוספים מבוססים על אותה מסכת עובדתית. כמו כן, בית המשפט קמא עמד על הפגמים שנפלו בהתנהלות המשיבים, ובכלל זאת השתהותם בהגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה, על אף שהובהר להם במספר הזדמנויות שונות כי סעד האכיפה אינו אפשרי ככל הנראה בנסיבות העניין, וקבע כי התנהלות זו הביאה להארכת הדיון וסרבולו. חרף זאת, ועל אף שתכליתן של תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקסד"א החדשות ) היא לקדם יעילות דיונית, נקבע כי בנסיבות העניין, יש ליתן משקל " ל נסיבות האישיות, לזהות הצדדים ויחסי הכוחות ביניהם, לגילה המתקדם של [אהובה] ומות [יהושע] ז"ל

והשפעת עיכובים נוספים ... , ולכך ש [אהובה] נותרה ללא נכס מקרקעין וללא הדירה שנטען כי היא אמורה לקבל מכוח ההסכם (מבלי להכריע בשאלת הזכאות או מי האחראי) " (פסקה 5 להחלטה). זאת, לעומת הפגיעה העלולה להיגרם למבקשים כתוצאה מהתיקון שנתבקש, אשר ניתנת לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות. בנסיבות אלה, נקבע כי קידום יעיל יותר של ההליך יושג באמצעות השארתו על כנו והתרת תיקון כתב התביעה, תוך שמירה על השלבים הדיונים הקיימים.

14.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, במסגרתה חוזרים המבקשים, בעיקרו של דבר, על הטענות שהועלו בפני בית המשפט קמא. לגישת המבקשים, לא עלה בידי המשיבים לספק הסבר מניח את הדעת באשר לשיהוי הרב בהגשת הבקשה השנייה לתיקון כתב התביעה, קל וחומר כאשר הומלץ להם לתקן את כתב תביעתם במספר הזדמנויות שונות. כן נטען כי התיקון המבוקש נועד לעקוף את מחסום ההתיישנות, וכי תיקון כתב התביעה בשלב הנוכחי של בירור התובענה, לאחר שהתקיימו ארבעה דיונים מקדמיים, מכביד באופן משמעותי על ניהול ההליך, ופוגע בזכותם של המבקשים להתגונן .

15.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, באתי למסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתגובות.

מושכלות יסוד הן כי החלטות בעניין תיקון כתבי טענות, אשר נוגעות במובהק לאופן ניהול ההליך, מסורות לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, וככאלה תמעט ערכאת הערעור להתערב בהן (רע"א 8966/20 מוהנא נ' סולימאן , פסקה 9 (17.1.2021); רע"א 5060/21 נחל אשכול בע"מ נ' מנורה נכסים והשקעות בע"מ , פסקה 10 (18.8.2021)). אומנם, התקסד"א החדשות " משקפות דרישה להקפדה גבוהה יותר מצד הצדדים על עמידה בדרישות סדרי הדין, ונראה כי במסגרתן תהיה ידו של בית המשפט קפוצה יותר כשמדובר בבקשות לתיקון כתב טענות " (רע"א 3510/21 נצר נ' קונפינו , פסקה 9 (25.8.2021); וראו גם: רע"א 7521/21 VERSO AMERICA LLC

נ' אופטיקנה – האופטיסטור הראשון בע"מ , פסקה 7 (24.11.2021) ; רע"א 8908/21 שומרי משקל בע"מ נ' WEIGHT WATCHERS INTERNATIONAL INC , פסקה 7 (7.2.2022) ), ואולם גם תחת תקנה 46 לתקסד"א החדשות, נתונה לבית המשפט הסמכות לאפשר תיקון כתב תביעה בכל עת, והתערבות ערכאת הערעור בהחלטות מסוג זה הייתה ועודנה שמורה למצבים חריגים בלבד ( רע"א 5793/21

פי.סי מדיקל (2007) בע"מ נ' אסטרהזניקה (ישראל) בע"מ , פסקה 10 (4.10.2021)).

16.

בענייננו, בית המשפט קמא דן באופן ענייני, מפורט ומנומק במכלול הטענות שהעלו המבקשים נגד היענות לבקשת התיקון – לרבות השלב שבו הוגשה הבקשה לתיקון כתב התביעה, ההתראות הרבות שניתנו למשיבים לאורך ההליך ביחס לקושי הקיים בסעד שהתבקש, והמגמה המשתקפת מהתקסד"א החדשות – בחן אותן בהתאם לחוק ולפסיקה, והכריע ביניהן לבין הטעמים המצדיקים היענות לבקשה לפי מיטב שיקול דעתו, ותוך איזון של כלל השיקולים הרלוונטיים לנסיבות העניין . לא זו בלבד, אלא שעל מנת לתת מענה לטענותיהם של המבקשים, נפסקו לטובתם ולטובת יתר הנתבעים בהליך הוצאות, וזאת לצד הקביעה כי ההליך ימשיך כסדרו, תוך שמירה על השלבים הדיוניים הקיימים. במצב דברים זה, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת בית המשפט קמא, לא כל שכן פגם המצדיק התערבות ערכאת הערעור.

17.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. משלא נתבקשו תגובות, אין צו להוצאות.