רע"א 8908/21 שומרי משקל בע"מ נ. WEIGHT WATCHERS INTERNATIONAL INC

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' השופט רמי אמיר ) בת"א 34777-03-19 מיום 1.11.2021, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים לתיקון כתב הגנתם.

1.

הרקע לסכסוך שבין הצדדים פורט בהרחבה בהחלטתי ברע"א 7618/19 Weight Watchers International, Inc. נ' שומרי משקל בע"מ (24.12.2019), ולפיכך יובא להלן בתמצית. במוקד ההליך ניצב סכסוך שנתגלע בין המשיבה – Weight Watchers International Inc. (להלן: המשיבה ), לבין המבקשת 1 – חברת שומרי משקל בע"מ (להלן: המבקשת ), באשר להסכם שנכרת בין השתיים בשנת 1975 והמעניק למבקשת זיכיון להפעלת סניף של המשיבה בישראל (להלן: הסכם הזיכיון ). על רקע סכסוך זה, הגישה המשיבה בחודש מרץ 2019 המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד נגד המבקשת, וכן כנגד לילית רומם ומשה צבי רומם – בעלי המניות והדירקטורים במבקשת (המבקשים 2 ו-3, בהתאמה. להלן: לילית ו- משה , בהתאמה), במסגרתה נתבקש בית המשפט להצהיר על בטלותו של הסכם הזיכיון. בהמשך, הועברה המרצת הפתיחה למסלול של תביעה רגילה, ובחודש ספטמבר 2019, הוגש כתב תביעה מתוקן בהתאם לכך (להלן: כתב התביעה ). כעבור חודשיים, בחודש דצמבר 2019, הגישה המבקשת כתב הגנה וכן כתב תביעה שכנגד נגד המשיבה.

2.

כעבור כשנתיים וחצי מאז הוגשה התביעה, אשר במהלכם ניהלו הצדדים הליך גישור שלא צלח, הגישו המבקשים ביום 1.11.2021 בקשה לתיקון כתב הגנתם, כך שתיכלל בו הטענה כי אין כתב התביעה מגלה עילה או יריבות בקשר ללילית ומשה, ומשכך כי יש לסלק את התביעה ביחס אליהם על הסף. עוד ציינו כי בקשתם מוגשת לאור מסמכים וחומרים אליהם נחשפו לראשונה במסגרת ההליכים המקדמיים, וכי לנוכח הגישה הליברלית הנוהגת בבקשות מעין אלו, והשלב הראשוני שבו מצוי ההליך בבית המשפט המחוזי, הרי שיש להיעתר לבקשתם.

3.

עוד באותו היום דחה בית המשפט קמא את הבקשה. תחילה, התייחס בית המשפט קמא למועד ולשלב בו מצוי ההליך – כשנתיים לאחר שהוגש כתב ההגנה, לאחר שניהלו הצדדים הליך גישור ולאחר שהסתיים שלב גילוי מסמכים. בשים לב לאמור נקבע, כי המבקשים לא הציגו בבקשתם טעמים אשר יש בהם כדי להצדיק את הגשתה בעיתוי זה – ולעניין זה נקבע כי אין בצירופו של בא-כוח נוסף לייצוג המבקשים כדי להוות טעם מספק. כך גם, דחה בית המשפט קמא את טענת המבקשים לפיה הבקשה הוגשה על רקע מסמכים שנחשפו אליהם במסגרת ההליכים המקדמיים, בקובעו כי המבקשים לא פירטו ולא נימקו באילו מסמכים מדובר, ומה עולה מהם אשר מצדיק את תיקונו של כתב ההגנה במועד שבו נתבקש. בתוך כך, עמד בית המשפט קמא על כך שהבקשה לתיקון כתב ההגנה מבוססת רובה ככולה על הסכם הזיכיון, שקיומו היה ידוע כמובן למבקשים. בהינתן האמור, ובשים לב לכך שתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקסד"א

הישנות ) מחייבות את בית המשפט לשקול שיקולים נוספים הנוגעים ליעילות דיונית ומניעת הכבדה על בית המשפט, נקבע כי דין הבקשה להידחות.

4.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, במסגרתה, טוענים המבקשים כי החלטת בית המשפט קמא לדחות את בקשתם לתיקון כתב ההגנה פוגעת בזכות הגישה לערכאות, באשר היא מונעת מהם למקד את הדיון בשאלות השנויות במחלוקות. כן טוענים המבקשים כי יש בתיקון המוצע כדי לייעל את ההליך הדיוני, וכי לאור השלב בו מצוי ההליך – כאשר טרם הגישו הצדדים את ראיותיהם, לרבות תצהירי עדות ראשית מטעמם, הרי שיש להיעתר לבקשתם. לגופו של עניין, שבים המבקשים על טענותיהם לפיהן לא הונחה בכתב התביעה תשתית עובדתית או משפטית שיש בה כדי להצדיק הטלת אחריות אישית על לילית ומשה בגין החובות הנטענים של המבקשת.

5.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתגובה.

6.

מושכלות יסוד הן כי החלטות בעניין תיקון כתבי טענות, אשר נוגעות במובהק לאופן ניהול ההליך, מסורות לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, וככאלה תמעט ערכאת הערעור להתערב בהן. זאת, למעט מקרים חריגים, בהם יימצא כי הן עשויות לגרום לעיוות דין או כי הן חורגות ממתחם הסבירות (רע"א 5278/18 ממון נ' אוסטיס בע"מ , פסקה 6 (7.8.2018); רע"א 5060/21 נחל אשכול השקעות בע"מ נ' מנורה נכסים והשקעות בע"מ , פסקה 10 (18.8.2021)). לא מצאתי כי המקרה שלפניי מצדיק חריגה מכלל זה.

7.

אומנם, תקנה 46(א) לתקסד" א החדשות מורה כי " בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן" . ואולם, החלטה בבקשה לתיקון כתב טענות תינתן " תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג " . על המדיניות הנוהגת תחת התקסד"א החדשות בכל הנוגע לבקשות לתיקון כתבי טענות עמדתי ברע"א 3510/21 נצר נ' קונפינו , פסקה 9 (25.8.2021):

... בפסיקה שנהגה לאורך השנים בהן חלו תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקסד"א הישנות) נהגה גישה ליברלית ביחס לבקשות לתיקון כתבי טענות, אשר נבחנו בהתאם לתקנה 92

לתקסד"א הישנות, כאשר על פי רוב היו נעתרים להן ברוחב לב [...]. לעומת זאת, התקסד"א החדשות משקפות דרישה להקפדה גבוהה יותר מצד הצדדים על עמידה בדרישות סדרי הדין, ונראה כי במסגרתן תהיה ידו של בית המשפט קפוצה יותר כשמדובר בבקשות לתיקון כתבי טענות. כך, במיוחד, באותם מקרים בהם ניתן היה בהשקעה סבירה ובמיומנות ראויה לכלול את התיקון המבוקש כבר במסגרת כתב הטענות המקורי .

8.

בענייננו, הבקשה לתיקון כתב ההגנה הוגשה בחלוף כשנתיים מהמועד בו הגישו המבקשים את כתב הגנתם. בית המשפט קמא סבר כי בשל העיתוי האמור אין מקום להיעתר לבקשה לתיקון כתב ההגנה, ובשים לב למדיניות הנוהגת כיום – הרי שלא ראיתי מקום להתערב בהחלטה זו. כך במיוחד כאשר נראה, כפי שגם עמד על כך בית המשפט קמא, כי ניתן היה לברר את העובדות שהועלו במסגרת הבקשה עוד קודם לכן (ואף במועד הגשת כתב ההגנה) (רע"א 8134/3 חברת נ.נ סלטי הנדסה וניהול פרויקטים נ' פינקלשטיין , פסקאות 7-6 (5.9.2014); רע"א 5522/17 גוטמן נ' גולדשטיין , פסקה 9 (23.10.2017)).

9.

סוף דבר : דין בקשת רשות הערעור להידחות. בהינתן שבבקשת רשות הערעור הקודמת, שהוגשה על ידי המשיבה, לא עשיתי צו להוצאות, לא אעשה צו להוצאות גם הפעם הזו. ידעו עם זאת הצדדים, כי מעתה ואילך יישא כל צד שיגיש בקשה שתדחה בהוצאות יריבו או בהוצאות לטובת אוצר המדינה, כמתחייב.