רע"א 5060/21נחל אשכול השקעות בע"מ נ. מנורה נכסים והשקעות בע"מ

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת שירלי רנר ) בת"א 15745-12-20 מיום 13.6.2021, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים לתיקון כתב תביעה ולחלופין להגשת כתב תשובה.

1.

ביום 8.12.2020 הגישו המבקש 2, מר מהרדד (מייק) דרדשתי (להלן: מר דרדשתי ), וחברה שבבעלותו ובניהולו – נחל אשכול השקעות בע"מ (המבקשת 1. להלן: חברת נחל אשכול ; להלן יחד: המבקשים ), תובענה לבית המשפט המחוזי בירושלים, שעניינה אכיפת הסכם מכר במקרקעין הידועים כגוש 30049, חלקה 47, תת-חלקה 10 ו-11 וגוש 30049, חלקה 201, תת-חלקה 7 ו-8, עליהם בנוי בניין מגורים (להלן: הנכס ). תובענה זו הוגשה נגד המשיבה, חברת מנורה נכסים והשקעות בע"מ (להלן: מנורה נכסים ), בעלת הזכויות בנכס, אשר על פי הנטען, כרתה עם המבקשים הסכם למכירת הנכס ביום 16.11.2020 עבור סך של 6.26 מיליון ש"ח (להלן: הסכם המכר ) .

2.

למען שלמות התמונה יצוין, כי ביום 29.12.2020, התקיים דיון בבקשה למתן צו מניעה זמני במעמד הצדדים, במהלכו נתנה באת-כוח מנורה נכסים את הסכמתה למתן צו איסור דיספוזיציה בנכס, וזאת עד להכרעה בתובענה לגופה.

3.

ביום 4.2.2021, הגישה מנורה נכסים כתב הגנה, ובו טענה, כי בין הצדדים לא נחתם הסכם מכר סופי ומחייב. על פי הנטען בכתב ההגנה, מדובר בטיוטה ראשונית בלבד, אשר נחתמה

על ידי המבקשים אך לא על ידי מנורה נכסים, ועל כן לא מולאה ביחס אליה דרישת הכתב המהותית הקבועה בסעיף 8 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969. מעבר לכך, נטען כי הטיוטה אינה מעידה על גמירות דעת ומסוימות, הואיל וחסרו בה פרטים מהותיים, כגון זהותה של חברת נחל אשכול כרוכשת (באשר המשא-ומתן נוהל מול מר דרדשתי). כמו כן, נטען כי לצורך ההתקשרות בהסכם המכר נדרש היה לקבל את אישור דירקטוריון מנורה נכסים, וכי אישור כאמור לא ניתן. לבסוף, ציינה מנורה נכסים כי אילו היו סבורים המבקשים שאכן נחתם הסכם מחייב בינם לבין מנורה נכסים, היו פועלים בהתאם לתניית השיפוט הנקובה בטיוטת ההסכם בהגישם את התובענה דנא והיו מדווחים על קיומו לרשויות מיסוי מקרקעין, כנדרש על פי הדין.

4.

כעבור חודש, בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 15.3.2021, נקבע התיק לקדם משפט ליום 13.6.2021, תוך שנקבע כי " ב"כ הצדדים יפעלו בכל הנוגע לרשימת בקשות ולרשימת עדים בהתאם לאמור בתקנות 49 ו-62 "

לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקסד"א החדשות ).

5.

ביום 3.6.2021 הגישה מנורה נכסים את רשימת העדים מטעמה, ובה נכלל מנהל תחום הנדל"ן אצל מנורה נכסים, מר שהם ולדמן (להלן: מר ולדמן ). כעבור מספר ימים, ביום 9.6.2021, הגישו המבקשים בקשה לתיקון כתב תביעה. במסגרת זו, ביקשו להוסיף לכתב התביעה את מר ולדמן כנתבע נוסף, ולהבהיר כי מר ולדמן מסר להם שהסכם המכר אושר על ידי מנכ"ל מנורה נכסים, מבלי שציין את הצורך באישור דירקטוריון מנורה נכסים. עוד נטען, כי אף אם חרג מר ולדמן מהסמכות שהוקנתה לו, הרי שפעולותיו מחייבות את מנורה נכסים, שכן המבקשים לא ידעו ולא היה עליהם לדעת על העדר ההרשאה, כאמור בסעיף 56 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: טענת אי הידיעה בדבר היעדר הרשאה ). זאת ועוד, במסגרת הבקשה לתיקון כתב התביעה, ביקשו המבקשים להוסיף עילה כספית, כך שהיה ובית המשפט קמא לא יורה על אכיפת הסכם המכר, וככל שיתברר שמר ולדמן הציג בפני המבקשים מצג כוזב לפיו התקבלו האישורים הנדרשים להסכם המכר (כאשר למעשה, נדרש היה לקבל את אישור הדירקטוריון), יהיה עליו לפצותם באופן אישי על נזקיהם והפסדיהם שנגרמו עקב כך. בנוסף, כלל כתב התביעה המתוקן דרישה כי מנורה נכסים תפצה את המבקשים בגין הנזקים וההפסדים שנגרמו להם עקב כך שהמשיכה, בחוסר תום לב, לשיטתם, לשווק את הנכס לאחרים על אף שעסקת המכר התגבשה. יצוין כי סכום התביעה המבוקש עמד על סך של 4 מיליון ש"ח (להלן: הבקשה לתיקון כתב תביעה ).

6.

למחרת, ביום 10.6.2021, הגישו המבקשים את רשימת הבקשות מטעמם, וזו כללה את בקשתם לתיקון כתב התביעה כאמור, ולחלופין בקשה להגשת כתב תשובה. כתב התשובה שהגשתו התבקשה צורף לבקשה, ובו שבו המבקשים על טענת אי הידיעה בדבר היעדר ההרשאה (להלן: הבקשה להגשת כתב תשובה ).

7.

ביום 13.6.2021 דחה בית המשפט קמא את בקשות המבקשים לתיקון כתב התביעה ולהגשת כתב תשובה. תחילה, התייחס בית המשפט קמא לעיתוי בו הוגשו הבקשות: נקבע, כי את הבקשה לתיקון כתב התביעה, היה על המבקשים להגיש לא יאוחר משישים ימים ממועד הגשת כתב הטענות האחרון בהתאם להוראת תקנה 49(ב) לתקסד"א החדשות, דהיינו עוד בראשית חודש אפריל; ואת הבקשה להגשת כתב התשובה, היה עליהם, בהתאם להוראת תקנה 49(ג) לתקסד"א החדשות, להגיש 20 ימים לפני המועד שנקבע לישיבת קדם המשפט, לכל המאוחר, קרי עד לסוף חודש מאי. חלף זאת, הבקשות הוגשו בסמוך למועד קדם המשפט (בימים 9.6.2021 ו-10.6.2021 כאמור), באופן שאינו מאפשר קבלת תגובת מנורה נכסים עובר לישיבת קדם המשפט. עוד נקבע, כי התיקון המבוקש בבקשה לתיקון כתב התביעה, אינו טכני, אלא מהותי (הוספת נתבע חדש ועילה כספית חלופית, תוך טענות לגבי חוסר תום ליבה של מנורה נכסים), המחייב למעשה את ניהול ההליך מראשיתו, על אף שהדברים היו ידועים למבקשים זה מכבר (לכל המאוחר, עם הגשת כתב ההגנה מטעם מנורה נכסים). כמו כן, נדחתה בקשת המבקשים להגשת כתב תשובה, באשר הבקשה כוללת נימוק תביעה חדש (טענת אי ידיעה

בדבר היעדר הרשאה), אשר אין מקומה במסגרת כתב תשובה.

8.

מכאן הבקשה שלפניי, במסגרתה נטען כי שגה בית משפט קמא עת התייחס לסד הזמנים הקבוע בתקנה 49 לתקסד"א החדשות, הואיל ואין לה תחולה בענייננו (כפי שקובעת תקנה 180(ג)(1) לתקסד"א החדשות). לשיטת המבקשים, תקנה 46 לתקסד"א החדשות היא שחלה בנסיבות העניין, ולבית המשפט שיקול דעת להתיר תיקון כתב תביעה בכל עת. לחלופין, סבורים המבקשים כי יש להתיר את תיקון כתב התביעה לאור הגישה הליברלית הנוהגת בבקשות מעין אלה, והשלב המוקדם שבו מצוי ההליך בבית המשפט המחוזי. עוד לעמדת המבקשים, העילות שבבסיס כתב התביעה והבקשה לתיקון כתב התביעה זהות, באשר שתיהן עוסקות באותו מעשה או עסקה המובאים לדיון. בהקשר זה, מבהירים המבקשים כי הנתונים שהובאו בבקשה לתיקון כתב התביעה לא היו ידועים להם עובר להגשת כתב ההגנה מטעם מנורה נכסים. באופן דומה, אף הבקשה להגשת כתב תשובה אינה כוללת נימוק תביעה חדש, אלא לכל היותר מענה לאמור בכתב ההגנה.

9.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתגובות, וזאת בכפוף להבהרה שתפורט בפסקה 15 להלן .

10.

מושכלות יסוד הן כי החלטות בעניין תיקון כתבי טענות, אשר נוגעות במובהק לאופן ניהול ההליך, מסורות לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית,

וככאלה תמעט ערכאת הערעור להתערב בהן. זאת, למעט מקרים חריגים, בהם יימצא כי הן עשויות לגרום לעיוות דין או כי הן חורגות ממתחם הסבירות (רע"א 8966/20 מוהנא נ' סולימאן , פסקה 9 (17.1.2021); רע"א 7840/20 פלונית נ' רפואי מעייני הישועה , פסקה 7 (22.12.2020); רע"א 1628/21

עם הפנים ליפו נדל"ן בע"מ נ' אשטרום הנדסה ובניה בע"מ , פסקה 7 (13.4.2021); רע"א 3732/20 חאג' יחיא נ' חאג' יחיא , פסקה 5 (5.8.2020)). המקרה דנן אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים כאמור.

11.

בענייננו, הבקשה לתיקון כתב תביעה (והבקשה להגשת כתב תשובה) הוגשה בחלוף המועדים שהותוו לצדדים, וכעבור 4 חודשים מהמועד בו הוגש כתב ההגנה מטעם מנורה נכסים (ובו עלתה הטענה בדבר הצורך באישור הדירקטוריון כתנאי לחתימה על הסכם מחייב), מבלי שסיפקו המבקשים כל הסבר לכך. בית המשפט קמא סבר כי בשל העיתוי האמור אין מקום להיעתר לבקשה לתיקון כתב תביעה ולא ראיתי מקום להתערב בהחלטה זו.

12.

למעלה מכך, בכל הנוגע לטענת המבקשים לעניין חוסר תום לב מצד מנורה נכסים והסעד הכספי שנתבקש כנגזרת מכך, הרי שמדובר בעילה חדשה ונפרדת, כפי שקבע בית המשפט קמא, ונראה כי היא אף תדרוש הצגת ראיות שונות מאלו הנדרשות להוכחת העילה שבכתב התביעה המקורי (השוו: רע"א 6113/13 פלוני נ' ועד האגודה השיתופית כפר ביאליק כפר , פסקה 6 (19.12.2013); רע"א 4217/16 דלתון עבודות אלומיניום בע"מ נ' התעשייה האווירית לישראל בע"מ , פסקה 4 (26.5.2016); ע"א 5016/91

שאוליאן נ' שאוליאן , פ"ד מט(5) 387, 395 (1995)). זאת ועוד, לא ניתן כל הסבר מספק באשר לסיבה בגינה העילה לא הופיעה בכתב התביעה המקורי, הואיל והעובדות העומדות בבסיס התיקון המתבקש היו ידועות למבקשים כבר בהגישם את כתב התביעה המקורי (רע"א 5522/17 גוטמן נ' גולדשטיין , פסקה 9 (23.10.2017); רע"א 8134/13 חברת נ.נ סלטי הנדסה וניהול פרויקטים נ' פינקלשטיין , פסקאות 7-6 (5.9.2014)).

13.

כך גם בקשר לבקשת המבקשים להוספת מר ולדמן כנתבע, ולחייבו באופן אישי בגין הנזקים וההפסדים שנגרמו להם עקב המצג הכוזב שהציג להם, לטענתם. אמנם, קיימת קרבה עובדתית מסוימת בין הנסיבות הקשורות לטענת המבקשים בעניין ההפרה החוזית (נגד מנורה נכסים), לבין הנסיבות הקשורות לטענותיהם בעניין המצג הכוזב וחוסר תום הלב (נגד מר ולדמן). ואולם, חרף האמור, התרת תיקון כתב התביעה בעניין זה ובשלב זה, תחייב הוספת ראיות חדשות להוכחת הטענות כנגד מר ולדמן, ותצריך בירור עובדתי נפרד ומובחן. משכך,

בהכרח תביא להארכת הדיון ולסרבולו (רע"א 3258/11 בוסקילה נ' שירותי בריאות כללית , פסקה 8 (30.8.2011); רע"א 867/17

פנינת הצומת בע"מ נ' ש. שלמה מכירת רכב (2000) בע"מ , פסקה 12 (22.3.2017)). במצב דברים זה, ובהינתן מגמת התקסד"א החדשות לאזן בין האינטרס של התובע לבין האינטרס הציבורי ב" קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל " תוך " חיסכון במשאבי זמן ועלויות " לא ראיתי הצדקה להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא בעניין זה.

14.

מצב הדברים שונה בכל הנוגע לטענת אי ידיעה בדבר היעדר ההרשאה. טענה זו איננה מבססת עילת תביעה חדשה נגד הנתבעת (מנורה נכסים), ואינה מוסיפה נתבע נוסף, אלא מבקשת לבסס את הסעד שנתבע (אכיפת הסכם המכר), וזאת גם אם יתקבל הטיעון שהציגה מנורה נכסים בכתב הגנתה, ולפיו אין די באישורו הנטען של מנכ"ל מנורה נכסים על מנת לחייבה. משכך, דומה כי מדובר בטענה שניתן לכלול בנסיבות מתאימות במסגרת כתב התשובה, ולא בנימוק תביעה חדש, אשר לשם הכללתו נדרש תיקון של כתב התביעה (ראו תקנה 18(א) לתקסד"א החדשות, והשוו בר"ע 50/71 אברהם נ' מתנה , פ"ד כה(1) 481, 482 (1971); רע"א 3727/08 גזונטהייט נ' בנק אינווסטק ישראל בע"מ , פסקה 18 (7.6.2009);

רע"א 7096/11

קומם נ' רוזובסקי , פסקה 7 (28.8.2012); רע"א 7818/09 Merk Sharp & Dohme (Israel 1996) Ltd. נ' אוחנה , פסקה 2 (11.1.2010)).

15.

עם זאת, הבקשה להגשת כתב תשובה הוגשה שלא במועד שנקבע על ידי בית המשפט קמא. בית המשפט קמא ציין בהחלטתו כי אף בהתעלם ממועד הגשתה של בקשה זו, הטענה שהוספתה מתבקשת היא בגדר נימוק תביעה חדש, שאין לכלול במסגרת כתב תשובה. כאמור, היבט זה של ההחלטה אינו משכנע. לפיכך, באיזון שבין הדברים מצאתי לנכון להבהיר כי המבקשים יהיו רשאים להגיש בקשה מנומקת להארכת מועד להגשת כתב תשובה, אשר יתייחס לטענת אי ידיעה בדבר היעדר ההרשאה בלבד. ככל שימצאו המבקשים לנכון לעשות כן, תבחן בקשה זו לגופה על ידי בית המשפט קמא, לאחר קבלת התייחסות מנורה נכסים. בית המשפט קמא יכריע בשאלה האם יש מקום להיענות לבקשה כאמור, ככל שתוגש, על פי מיטב שיקול דעתו, בהינתן מכלול שיקולי הצדק והיעילות הדיונית הרלוונטיים.

16.

בקשת רשות הערעור נדחית איפוא, בכפוף לאמור בפסקה 15 לעיל. משלא נתבקשה תגובת המשיבה, אין צו להוצאות.