רע"א 4027/22 אוהד שני ,עו"ד נ. איל וסטמן ,עו"ד

1.

בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ע' רביד ) בת"א 76859-12-20 מיום 25.04.2022, אשר על-פיה נדחתה בקשתו "הנוספת" של המבקש לתיקון סכום התביעה בהודעה לצד שלישי שהוציא למשיבים 2-1 כאן.

2.

ביום 31.12.2020 הגישו משיבים 4-3 (להלן: התובעים ) תביעה (ת"א 76859-12-20) על סך של 4,000,000 ש"ח נגד המבקש ומשיב 5, שעניינה בעסקה שלא יצאה אל הפועל לרכישת זכויות בשתי דירות, שהיו עתידות להיבנות במסגרת פרויקט תמ"א 38.

3.

על פי האמור בכתב התביעה, בתקופה הרלבנטית משיב 5, עורך דין במקצועו ועיסוקו, שימש "כבא-כוח ו/או כמיצגה ו/או כנאמן של חב' קריגר בני דן בע"מ", שהיא החברה ששיווקה את פרויקט הבנייה; ואילו המבקש, גם כן עורך דין במקצועו ועיסוקו, שימש באותה העת כבא-כוחם של התובעים מול חב' קריגר ומשיב 5 בכל הנוגע לעסקת הרכש.

4.

ביום 14.04.2021 הגיש המבקש את כתב הגנתו וכן הודעה לצדדים שלישיים, שסכום הסעד שצוין בכותרתה הועמד על סך של 500,000 ש"ח. לשם שלמות התמונה יצוין, כי תחילה הוגשה הודעת צד שלישי גם נגד מנורה ביטוחים (להלן גם: המבטחת ) אולם זו נמחקה בשלב מאוחר יותר.

5.

בחלוף כשבעה חודשים, ביום 28.11.2021, הגיש המבקש "בקשה לתיקון סכום התביעה בהודעת צד שלישי". ברישא הבקשה צוין כי היא מוגשת בעת הזו, בין היתר נוכח החלטת בית המשפט מיום 08.11.2021, לפיה הצדדים ישלימו הליכים גילוי מסמכים ושאלונים; ובפרט לנוכח בקשת המבטחת, כי סכום ההודעה לצדדים שלישים יהא זהה לסכום התביעה שהוגשה נגדו.

6.

ביום 22.12.2021, לאחר שהתקבלה תגובת משיב 1 שהתנגד לבקשה, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה בהחלטה קצרה על גבי פתקית, שזו לשונה:

"לאחר עיון בטענות הצדדים אני דוחה את הבקשה.

המבקש עותר לתיקון סכום ההודעה לצד שלישי והעלאתו מהסך של 500,000 ש"ח, לסך של 4,000,000 ש"ח שהוא הסכום בגינו הוגשה התביעה העיקרית.

המבקש אינו מפרט בבקשתו, מדוע הוא עותר לתיקון המבוקש, מדוע ההודעה לצד שלישי הועמדה על סכום נמוך יותר וכעת מתבקש הגדלתו, וטענתו לפיה המבטחת שלו היא המעוניינת בהעמדת סכום התביעה על סכום גבוה יותר, אין בה כדי להוות נימוק מהותי המצדיק קבלת הבקשה.

על כן הבקשה במתכונתה נדחית.

המבקש ישלם למשיב 1 הוצאות בסך של 750 ש"ח."

7.

כשלושה חודשים מאוחר יותר, ביום 3.4.2022, הגיש המבקש "בקשה נוספת לתיקון סכום הודעה לצד שלישי". בגדרה הוסבר, כי בתחילה לא עלה בידיו להסדיר את ייצוגו על ידי חברת הביטוח, ולאחר ששכר את שירותיו של בא-כוח דאז, החליט להגיש את ההודעה לצדדים שלישיים - ומשיקולי אגרה בלבד. שכן, בשלב זה חברת הביטוח טרם קיבלה את הייצוג בתיק, ולכן הוחלט להעמיד את סכום ההודעות לצד שלישי על סך של 500,000 ש"ח בלבד. עוד הוסבר כי בנסיבות המקרה, בפרט בשים לב לשלב המוקדם בו היה מצוי ההליך, לא יגרם כל עיכוב להליך. בנוסף נטען, כי למקרא כתבי ההגנה שהוגשו ביחס להודעה לצדדים שלישיים, עולה כי אף אין צורך בתיקונם, בשים לב לכך שהתיקון המבוקש על-ידו מתייחס לסכום ההודעה בלבד. כן הוער, כי מצדו השני של המתרס עומדת האפשרות כי למבקש ולחברת הביטוח שלו ייגרם נזק רב, שעה שהם חשופים לתביעה בסך 4,000,000 ש"ח. לסיום חזר המבקש על הכלל הידוע לפיו, לבטח בשלב מקדמי של ההליך, יאפשר בית המשפט לתקן כתב בי-דין "ברוחב יד". על כך הוסיף המבקש, כי הדברים מקבלים משנה תוקף מקום בו מדובר בתיקון סכום התביעה בלבד - אשר רואים אותו כמוכחש ממילא.

8.

ביום 25.04.2022, לאחר קבלת תגובת שני הצדדים השלישיים שהתנגדו לבקשה, דחה בית המשפט קמא את בקשה האמורה, בקבעו בהחלטת פתקית קצרה כך:

"לאחר עיון בטענות הצדדים, אני מורה על דחיית בקשת המבקש, שהוכרתרה [כך במקור – ח' כ'] בכותרת: "בקשה נוספת לתיקון סכום התביעה בהודעה לצד שלישי".

אציין כי האמור בבקשתו הנוכחית של המבקש, הוא חזרה על הנטען בבקשתו הקודמת מיום 28.11.21, ולא מצאתי בבקשה זאת כל שינוי נסיבות או נימוק מהותי המצדיק שינוי החלטתי מיום 22.12.21, במסגרתה נדחתה בקשתו הקודמת של המבקש. החלטה עליה לא הוגשה בקשת רשות ערעור.

עוד אוסיף, כי הבקשה הנוכחית להגדלת סכום התביעה הוגשה רק ביום 4.4.22, בחלוף למעלה מ -3 חודשים מהחלטתי בבקשתו הקודמת של המבקש, וללא שנעשתה על התייחסות לשיהוי בהגשת בקשה נוספת זאת.

התנהלות זאת אינה תואמת את עקרונות היסוד הקבועים בפרק א' לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט-2018, לעניין קידום ההליך וחיסכון במשאבי זמן של מערכת בתי המשפט."

9.

המבקש מיאן להשלים עם החלטה זו, ומכאן הבקשה שלפניי.

10.

בבקשתו טוען המבקש כי בית המשפט המחוזי שגה בהחלטתו האמורה, וכי יש לאפשר לו לתקן את סכום ההודעה לצד שלישי, מ-500,000 ש"ח ל-4,000,000 ש"ח, כך שזה יעמוד על סך התביעה שהוגשה נגדו.

בתוך כל, המבקש חוזר על טענותיו בבקשתו השנייה, לפיהן בתחילה לא עלה בידו להסדיר את ייצוגו ורק לאחר ששכר עורך-דין מטעמו, החליט להגיש את ההודעה; וכי הסכום שננקב בה נבע משיקולי אגרה בלבד. זאת מכיוון, שבאותה העת המבטחת טרם קיבלה על עצמה לכסות את עלות ייצוגו בתיק. כמו כן, חזר המבקש על כך שעורך-דין מטעם המבטחת הוא שביקש כי סכום ההודעה יתוקן לסכום התביעה המקורי. בנוסף שב המבקש והבהיר, כי מדובר בשלב מוקדם בהליך, שטרם התקיים בו קדם משפט ראשון, שהיה קבוע בעת מתן ההחלטה לחודש יוני, ועל כן הערת בית המפשט בדבר השתהותו אינה ברורה. כמו כן הוזכר הכלל לפיו יש להיענות ב"רוחב לב" לבקשות כאמור, בטח בנסיבות דנא, בהן לא ייגרם כל נזק ליעילות הדיון או למי מהצדדים השלישיים.

11.

בהחלטתי מיום 16.06.2022 התבקשה תשובת המשיבים לבקשה. בצד האמור ציינתי כי "למקרא הבקשה, על נימוקיה, בשים לב לשלב המקדמי בו מצוי ההליך בבית המשפט המחוזי, לטיב התיקון המבוקש וכן לאפשרות להתיר את התיקון בכפוף לתשלום הוצאות, כנהוג וכמקובל בנסיבות העניין; מוצע לצדדים לבוא בדברים בנדון, באופן שיכול וייתר את המשך ניהול ההליך דנן".

12.

עתה מונחות לפניי תשובות המשיבים. משיבים 4-3 הודיעו כי הם מותירים את ההחלטה בעניין לשיקול דעת בית המשפט; משיב 1 טען במרץ כי אין מדובר בבקשה "נוספת", אלא בבקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 22.12.2021 ואין בה "כל הנמקה חדשה מעבר למיחזור נימוקי הבקשה נשוא ההחלטה הראשונה", וממילא לא צורפה למי מהבקשות כל אסמכתא המעידה על סיכון להיות מחויב מעבר לגבול הכיסוי הביטוחי. בנוסף נטען כי "הודעת צד ג אינה "תכנית כבקשתך" ומקום בו ראה המבקש לנכון להעמיד את ההודעה על 500,000 ₪ אות היא כי בכך ראה את היקף החבות המלא שבכוחו להוכיח נגד המשיב". טרם חתימה הבהיר משיב 1 כי תנאי יסוד לקבלת בקשה לתיקון כתב טענות, הוא שהעובדות, בגינן מבוקש התיקון לא היו מצויות בידיעת המבקש, עובר להגשת הבקשה; משיב 2 גם הוא טען שמדובר, הלכה למעשה, בבקשה לעיון חזור על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 22.12.2021, בחלוף זמן רב מהמועד להגשתה. משיב 2 הוסיף כי "למעט שינויים קוסמטיים, הבקשה הנוספת שהוגשה, איננה אלא חזרה על הבקשה הראשונה שנדחתה". כמו כן ציין האחרון כי "בהתאם להלכה הפסוקה, לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בכל הנוגע לעניינים דיוניים"; משיב 5 הצטרף לטעמיו ונימוקיו של משיב 2, אך הותיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.

13.

לסיכום, המשיבים הרלבנטיים סבורים שהחלטת בית המשפט המחוזי בדין יסודה, וכי אין בנמצא טעם טוב להתערב בה, בפרט מקום בו הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, ללא הצדקה ראויה, ובחוסר תום-לב מובהק.

דיון והכרעה

14.

לאחר ששקלתי בכובד ראש את טענות הצדדים, מזה ומזה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

15.

הלכה היא כי תיקון כתב טענות הוא עניין דיוני מובהק, הנתון לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, ועל כן התערבות ערכאת הערעור בכגון דא נעשית אך ורק במקרים חריגים בלבד (ראו מיני רבים: רע"א 8966/20 מוהנא נ' סולימאן , פסקה 9 (17.01.2021); רע"א 5060/21 נחל אשכול בע"מ נ' מנורה נכסים והשקעות בע"מ , פסקה 10 (18.08.2021)). על אף אי הנוחות שעולה מהמקרה דנא, לא שוכנעתי כי ענייננו בא בקרב אותם מקרים המצדיקים התערבות, שנקבע כי תעשה בִּמְשׂוּרָה .

16.

אמנם, צודק המבקש בציינו כי הכלל הוא שבקשות לתיקון כתבי טענות צריכות להיבחן באופן ליברלי; ואוסיף כי עמדתי שלי היא שמוטב לרפא את הפגיעה שיסב התיקון להליך או לבעל הדין שכנגד, ככל שפגיעה כאמור מתרחשת, באמצעות חיוב בתשלום הוצאות (רע"א 7466/17 אסיסקוביץ נ' מועצה אזורית הר חברון , פסקה 9 (20.12.2017)). ברם, גם לגישה זו ישנן גבולות, ולא בכל מצב נכון יהיה שבית המשפט ייעתר לתיקון כתב טענות.

כך, בבואו לבחון בקשה כאמור, על בית המשפט להביא במניין שיקוליו מספר טעמים, כגון: האם התיקון דרוש לצורך בירור השאלות המרכזיות השנויות במחלוקת; התנהלות המבקש ומועד הגשת הבקשה, לרבות שיהוי אפשרי מצדו של מבקש התיקון בהגשת הבקשה ; השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה ;

האפשרות שהתיקון יפגע באינטרס של בעלי הדין האחרים; האם היעתרות לבקשה תגרום להכבדה רבה, להארכת הדיון וסרבולו, על חשבון אינטרס בעלי הדין שכנגד והאינטרס הציבורי שבייעול הליכים וחיסכון בזמן שיפוטי ועוד כהנה וכנה (ע"א 5316/20 רמתיים צופים אגודה הדדית בע"מ נ' מדינת ישראל , פסקה 15 (04.04.2021)). על חשיבות מבחנים אלו ניתן אף ללמוד מנוסח תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, בגדרה עוגנו חלק מהמבחנים שנקבעו בפסיקה (יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים , 270 (2021)).

17.

טרם חתימה יוער, כי לשיטתי הנמקת בית המשפט המחוזי במקרה זה חסרה קמעה. ואולם, בעת בחינת בקשה לרשות ערעור על החלטות ביניים של בית המשפט המחוזי, אין אנו שמים עצמנו בנעליו ובוחנים את הסוגיה דה-נובו (ראו סעיף 42(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד-1984, וההלכה הנודעת כאמור בפסקה 15 לעיל). משכך ובשים לב לנסיבות העניין, אין מדובר בפגם המהווה טעם מספק, כשלעצמו, למתן רשות ערעור בבקשה שלפניי. וזאת, אפילו לא במובן של השבת הדיון לבית המשפט המחוזי על מנת שינמק את הכרעתו. אף על פי כן אחזור על מושכלות יסוד בהקשר אחרון זה.

18.

קולמוסים רבים נשברו על חשיבות הנמקתן של החלטות שיפוטיות, ולא בכדי. חובת ההנמקה היא נדבך מרכזי מהתפקיד השיפוטי והיא משרתת את בעלי הדין, היושב בדין ואת ערכאת הערעור גם יחד; ובמידה לא מבוטלת, את הציבור בכללותו. כך, ההנמקה משרתת את הצדדים להליך ומאפשרת להם להבין על מה מבוססת ההכרעה בעניינם, וכיצד היא התקבלה; ההנמקה מסייעת ואף דרושה ליושב בדין עצמו, כאשר הוא מקבל את ההחלטה, בכדי לעבד את טענות הצדדים ולגבש את החלטתו; כמו כן דרושה ההנמקה לערכאת הערעור וזאת על מנת להעביר, באופן מיטבי, את ההכרעה תחת שבט ביקורתה. זאת ועוד, הנמקה שיפוטית מסייעת בהכוונת התנהגות ציבורית, והיא חלק בלתי נפרד משקיפות ההליך המשפטי.

על חשיבות ההנמקה השיפוטית עמדתי אך לאחרונה בצייני:

״הנמקת החלטותיו של בית המשפט משחיזה את אופן הפעלת שיקול הדעת השיפוטי. היא מדרבנת את נושאי המשרה השיפוטית לבסס היטב את החלטותיהם – והיא מחדדת את מידת המודעות לחשיבות שיש במתן הסבר משכנע לשיקולים ולנימוקים שהובילו לתוצאה הסופית של ההליך המשפטי (ראו גם: דורון מנשה עלי משפט יא 399, עמ' 408 (2014)). במובן זה, הליך ההנמקה הוא "שומר הסף" בדרכו של היושב בדין להוציא מחשבותיו מראשו אל הכתב״ (ע״פ 7786/21 אזמה נ׳ מדינת ישראל , פסקה 55 (14.07.2022)).

וראו גם דפנה ברק-ארז "ההנמקה השיפוטית: דילמות ישנות וחדשות" משפטים נב 5, 8-6 (2022)):

"לנימוקים יש תפקיד פרגמטי, קודם כול מהיבטה של עבודת השפיטה עצמה. בראש ובראשונה, הם אמורים לסייע לשופט או לשופטת היושבים לדין בהתחקות אחר התוצאה הנכונה. לנימוקים יש חשיבות נוספת בהיותם בסיס לביקורת של ערכאת הערעור, הן בפן המשפטי של פסק הדין והן בפן העובדתי שלו. לצידם של תפקידים אלה להנמקה יש תרומה גם כלפי חוץ – הנימוקים מסבירים את פסקי הדין. לפיכך הם נדרשים מבחינתם של בעלי הדין, ולמעשה מבחינת כל מי שמושפעים מהעבודה השיפוטית או שמבקשים להבין אותה. הם עדות לכך שההחלטה לא הייתה שרירותית ומבטאים יחס של כבוד לבעלי הדין שטיעוניהם זוכים להתייחסות ולדיון. בנוסף, הנימוקים תורמים להכוונת התנהגויות של אנשים במקרים דומים.

במבט רחב אף יותר, הנימוקים הם חלק בלתי נפרד משקיפותו של ההליך השיפוטי ומשלימים את הדרישה לפומביותו. הם מאפשרים תיווך, ביקורת ובקרה בזירה הציבורית, שלהם חשיבות מבחינת הלגיטימציה של הרשות השופטת ושל שלטון החוק בכלל"

19.

בצד האמור נקבע, זה מכבר, כי היקף חובת ההנמקה משתנה ממקרה למקרה, בהתאם לנסיבותיו ובהתחשב במהות ההחלטה, וכי שיקול הדעת ביחס לאופן מימוש חובת ההנמקה והיקפה מסור לבית המשפ ט (רע"א 4917/13

פלונית נ' פלונית ,

פסקה ז (28.11.2013); רע"א 9118/16

קוריאה מוטורס ישראל בע"מ נ' אונגר , פסקה 10 (14.12.2016)).

משכך, לא מן הנמנע כי במקרים המתאימים ההנמקה תהיה קצרה ותמציתית - כפי שנעשה במקרה מושא ענייננו.

20.

אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, לא מצאתי לעשות צו להוצאות.