פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
9118/16
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקשים:
1.
קוריאה מוטורס ישראל בע"מ
2. סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ
3. מיכאל פאולו לוי
4. אחיעד גבריאל לוי
נ ג ד
המשיבים:
1.
אברהם אונגר
2. טלקאר חברה בע"מ
3.
Chang G. Yang
4.
Dae Hwe Industries LTD
5. אבירם הלוי
6. גידי ברקת
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 2262/08 מיום 27.10.2016 שניתנה
על-ידי השופטת צ' צפת
בשם המבקשים:
עו"ד גיורא ארדינסט; עו"ד אייל רוזובסקי
בשם המשיבים 1-4:
עו"ד ד"ר א' קלגסבלד; עו"ד גד תיכו
בשם המשיב 5:
עו"ד רועי בלכר; עו"ד ארז לוי
בשם המשיב 6:
עו"ד יורי נחושתן; עו"ד עדי יוגב
החלטה
1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת צ' צפת ) בת"א 8781-07-13 מיום 27.10.2016, בגדרה הורה בית המשפט על זימון חמישה עדים מתוך עשרה שביקשו המבקשים לזמן על מנת להעיד במשפט.
2.הסכסוך בין הצדדים מתנהל מזה זמן רב, ננקטו במסגרתו הליכים משפטיים שונים, והוא כולל פרטים רבים. לענייננו, דיינו בכך שאציין כי המבקשות 2-1 הגישו תביעה נגד המשיבים 2-1 (ת"א (מחוזי ת"א) 2262/08), ואלה הגישו תביעה נגדן, וכללו בה גם את המשיבים 6-5 (ת"א (מחוזי ת"א) 8781-07-13). ההליכים המשפטיים התקדמו, הדיון בתביעות ההדדיות אוחד, ובשלב מסוים הגישו המבקשים בקשה לבית המשפט המחוזי, להורות על זימונם של עשרה עדים, מטעמים שונים.
3.לאחר שהוגשו לבית המשפט המחוזי טענות הצדדים ונימוקיהם בבקשה לזימון העדים, ניתנה ביום 27.10.2016 החלטה קצרה:
" לאחר עיון בבקשה, התגובה ובטענות משלימות מוחלט להתיר זימונם של העדים הבאים: גיל אגמון; גדי שניידר; אילן טל; אודי לוי; אל דיליאן " .
על החלטה זו הוגשה הבקשה שלפני.
עיקרי טענות הצדדים
4.טענות המבקשים מופנות בעיקרן לגופה של החלטת בית המשפט המחוזי בנוגע לעדים אשר זימונם לא הותר. נוסף לכך, טוענים המבקשים כי החלטת בית המשפט נעדרת הנמקה כנדרש, ודי בכך כדי ליתן רשות ערעור ולהביא לביטולה.
5.גם המשיבים 4-1 שטחו את מלוא טענותיהם לגופה של החלטת בית המשפט המחוזי נושא הבקשה שלפני. לשיטתם, הנמקת הערכאה הדיונית מספיקה בנסיבות הענין, ואין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות שכאלה. לחלופין, טענו המשיבים 4-1, כי אין מקום להורות על ביטולה של ההחלטה, אלא להחזירה לבית המשפט המחוזי, על מנת שינמקה.
המשיב 5 חזר בתגובתו על עיקרי טענות המשיבים 4-1. המשיב 6 לא הביע עמדה בתגובתו בנוגע לבקשה.
דיון והכרעה
6.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, ונתתי דעתי לנימוקים מזה ומזה, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פיה, בהתאם להוראות תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות )). הגעתי לכלל מסקנה, כי העדרה של הנמקה בהחלטת בית המשפט המחוזי מחייב בנסיבות העניין, להעתר לערעור.
7.אינני נדרש כלל ועיקר לטענות הצדדים לגופו של ענין בנוגע להחלטה על זימונו או על אי-זימונו של עד כזה אחר, שכן בהעדר הנמקה, אין בידי לקבלן או לדחותן.
8.ההחלטה נושא הערעור עוסקת כאמור בקבלתה או בדחייתה (תלוי בנקודת המבט) החלקית של הבקשה לזימון העדים לפי בקשת המבקשים. המבקשים מלינים על העדר הנמקה בהחלטת בית המשפט המחוזי, ובפרט בנוגע לרכיב הדוחה את הבקשה לזימון חלק מהעדים. כעיקרון, רכיב החלטה זה, חוסה תחת החריג לסוגי ההחלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור (סעיף 1(5) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט, 2009) (להלן: צו בתי המשפט )).
9.ברם, ההנמקה חסרה. ההנמקה נועדה לשמש כלי בידי בית המשפט לגיבוש החלטתו. היא נחוצה על מנת להבהיר לצדדים על מה מבוססת ההחלטה; לאפשר לערכאת הערעור להעבירה תחת שבט הביקורת כראוי ובאופן ענייני, ולמנוע חשש להיווצרות 'אבק של שרירות' בעשייה השיפוטית (ע"א 668/89 פאר נ' חברת פרישמן 38 בע"מ (בפירוק מרצון) , פ"ד מד(4) 693 (1990); רע"א 4244/06 דדון נ' כרמל (21.5.2007); תקנות 192 ו-460 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; משה לנדוי "הלכה ושקול דעת בעשיית משפט" משפטים א 292, 303 (תשכ"ח-תשס"ט); רות גביזון "בית המשפט וחובת ההנמקה" משפטים ב 89 (תש"ל-תשל"א); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 582-581 (מהדורה 12, 2015)). בית משפט זה קבע, כי העדר הנמקה הולמת בנסיבות מסוימות, מצדיק מתן רשות ערעור, גם במקרים בהם ההחלטה נכנסת כעיקרון בגדרי סוגי החלטות המנויות בצו בתי המשפט (רע"א 6801/15 ברנשטיין נ' נכסים ח.ומ.ג בע"מ , פסק דינה של השופטת
א' חיות ; פסקה 19 לחוות דעתי (24.7.2016); רע"א 290/15 ברנד פור יו בע"מ נ' רמי לוי שיווק השקמה בע"מ
(8.12.2015) (להלן: ענין רמי לוי ); רע"א 2308/16 Kleemann GmbH נ' רמי קיצוני – ק.ט.ע. חברה למסחר ושירותים בע"מ (15.5.2016) (להלן: ענין
רמי קיצוני ) ; רע"א 10141/07 חברת עובד לוי תיעוש האבן והבנייה בע"מ נ' עו"ד שושני , פסקאות 23-21 (2.6.2008); רע"א 3783/13 אי. די. בי חברה לפתוח בע"מ נ' שמיע (5.6.2013) (להלן: ענין אי. די. בי )).
10.בידוע, כי היקפה של הנמקה כדבעי משתנה ממקרה למקרה, וייתכנו מקרים בהם "ההנמקה הנדרשת יכולה להיות, לפי נסיבות המקרה, קצרה ותמציתית"
(רע"ב 3019/98 מדינת ישראל נ' ארזי , פ"ד נב(2) 743, 749 (1998); ענין אי. די. בי , פסקה 11). אכן, כלל וכלל אין זה מן הנמנע שהחלטה בענין זימון עדים תהא מנומקת בקיצור ובאופן תמציתי ( ענין רמי לוי , פסקה 12; רע"א 3718/14 לנואל נ' מאור (22.10.2014)).
11.בנסיבות הענין דנן, רכיב החלטת בית המשפט הדוחה את הבקשה לזימונם של חלק מהעדים, לוקה בהעדר הנמקה ואינו מסביר את האדנים שעליהם הוא מושתת. יש צורך אפוא להחזיר עניין נקודתי זה לבית המשפט המחוזי, כדי שיתן דעתו על העניין וינמק את החלטתו (ראו למשל: רע"א 5572/16 ש.י. שם טוב בע"מ (בפירוק) נ' שם טוב (17.11.2016); ענין רמי קיצוני ; רע"א 2569/16 מלי נ' רוזנשיין (15.5.2016)); וכך אני מורה.
בנסיבות הענין, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ד
בכסלו התשע"ז (14.12.2016).
ש
ו פ ט