פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 686/17
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקשים:
1.
יצחק תמיר
2. אריק פנט
נ ג ד
המשיבים:
1.
עו"ד ליאור דגן, נאמן של חברת אוכנית תקשורת בע"מ (בהסדר נושים)
2. הכונס הרשמי
3. נעמה אברהמי
4. אליעזר אלוני
5. ג'ד יהודה מיכאל ארקין
6. אביב בוים
7. לאון ברוקמן
8. עידו גור
9. מירי גלבמן
10. יואב שר וקסלר
11. דורון כהן
12. עמירם לוינברג
13. אליעזר מגל
14. מרדכי מוטיל
15. צביקה מנחמי
16. משה ניר
17. אהוד חנוך רוקח
18. ענבר רוזנברג פפר
19. נעמי שטיינפלד
20. אורי שלום
21. יאיר שמיר
22. ערן תמיר
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בפש"ר 37456-06-14 מיום 20.12.2016
שניתנה על-ידי הנשיא א' אורנשטיין
בשם המבקשים:
עו"ד דרור הרפז; עו"ד יריב שחל
בשם המשיב 1:
בעצמו
בשם המשיב 2:
עו"ד מיכל בן עמי (ליבוביץ)
בשם המשיבים 3-22:
עו"ד זאב שרף; עו"ד שרון בן חיים; עו"ד
דניאל מאיר
החלטה
1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בפר"ק 37456-06-14 מיום 20.12.2016 (הנשיא א' אורנשטיין ), שעניינה אישור חלוקת דיבידנדים לחלק מנושיה של חברת אורכית תקשורת בע"מ (להלן: החברה ).
2.החברה נקלעה לקשיים כלכליים, וביום 29.6.2014 ניתן צו פירוק זמני ועו"ד ליאור דגן מונה למפרקה הזמני. ביום 22.7.2015 אישר בית המשפט המחוזי את הסדר הנושים לחברה ועו"ד דגן מונה כנאמן לביצוע הסדר הנושים (להלן: הנאמן ).
3.במהלך שנת 2015 הוגשו לנאמן תביעות חוב על-ידי נושי החברה. ביום 4.9.2016 הגיש הנאמן לבית המשפט המחוזי את החלטותיו בחלק מתביעות החוב, ובצדן בקשה לאישור חלוקת דיבידנדים לנושי החברה בסך כספי של 8,000,000 ₪. בבקשה צוין כי בשלב הנוכחי אין להורות על חלוקת דיבידנדים ליצחק תמיר ואריק פנט, המבקשים, אשר היו, כך על-פי המצוין בבקשה שלפנַי, ממייסדי החברה ועבדו בה שנים מספר. זאת, משום שטרם מוצו הליכי החקירה בעניינם וטרם ניתנה הכרעת הנאמן בתביעות החוב שהגישו. הצדדים הגישו את תגובתם לבקשה. לעמדת הכנ"ר, בשים לב לשיעור נשייתם השולי של המבקשים (כ-0.1164%), ול" סימולציית חלוקת דיבידנדים לנושים [שהעביר לידיו הנאמן – נ' ס'] תחת הנחה שמרנית כי ערעורם של המשיבים יתקבל במלואו. במקרה שכזה ניתן יהיה לחלק בשלב זה ליתר הנושים דיבידנד ביניים בסך של כ- 5.9 מיליון ₪ (כאשר חלקם של המשיבים בהתאם למלוא תביעת חוב יישמר בקופת הנאמן") . לנתוני תחשיב זה הוסיף הכנ"ר את ההנחה לפיה טענות השיפוי של המבקשים תתקבלנה באופן מלא, ולכן בסיכומו של דבר הציע להורות על חלוקת דיבידנדים בסכום כספי של 5,500,000 ₪.
4.ביום 6.10.2016 הגישו המבקשים בקשה להורות על ביטול הכרעות הנאמן בתביעות החוב שהגישו, וביום 12.12.2016 הגישו, לשם הזהירות, ערעורים על הכרעות הנאמן.
5.ביום 20.12.2016 הורה בית המשפט המחוזי (הנשיא אורנשטיין ) על קיום דיון במעמד הצדדים בבקשת הנאמן להורות על חלוקת דיבידנדים, לחודש פברואר 2017. בו ביום, 20.12.2016, ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי, בה נקבע כהאי לישנא:
" לאחר שעיינתי בכתבי הטענות הגעתי למסקנה שיש להיעתר לבקשה באופן חלקי. אציין שמקובלת עלי עמדת הכנ"ר שלפיה ניתן לחלק דיבידנד ביניים בסך 5.5 מיליון ש"ח לנושים כמפורט בבקשה, ובלבד שיוותר בקופה די כספים לתשלום חלקם היחסי של המתנגדים ככל שערעורם יתקבל במלואו. מובהר שבשלב זה לא ישולם חלקם של ה"ה תמיר ופנט בדיבידנד, והוא יישמר עד החלטה אחרת בקופת הנאמן. אין באמור כדי לקבוע מסמרות בטענות הצדדים. משכך, אני מאשר חלוקת דיבידנד ביניים כאמור לעיל בכפוף לפרסומים כדין. הדיון שנקבע ליום 5.2.2017 [...] בבקשה 75 מתייתר ".
6.על החלטה זו הוגשה הבקשה שלפנַי, בה נטען בין היתר כי החלטת בית המשפט אינה מנומקת כנדרש. לטענה זו ולאחרות הצטרפו נושאי המשרה בחברה, משיבים 22-3, וטעמיהם עמם. המשיבים 2-1, הנאמן והכנ"ר, התנגדו לבקשה ושטחו מלוא טענותיהם. באשר להעדר הנמקה של ההחלטה, נטען כי בנסיבות העניין החלטת בית המשפט מספקת, וכי אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות אלה.
7.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות ובתשובה, ושקלתי את טענות באי-כוח הצדדים מזה ומזה, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פיה, בהתאם להוראות תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
לא מצאתי לנכון לקבל את טענת הנאמן, לפיה סיווגה של החלטת בית המשפט המחוזי הוא 'פסק דין' ולא 'החלטה אחרת' (ראו למשל, רע"א 9629/03 עו"ד נביל מטר נ' עו"ד חסן עבאדי (הנאמן) (30.8.2004)).
8.החלטת בית המשפט אכן נעדרת הנמקה כנדרש. ההלכות הפסוקות בנושא ידועות, והדבר מחייב להעתר לערעור (רע"א 7677/14 פלונית נ' פלוני , פסקה 11 (19.4.2015); רע"א 9118/16 קוריאה מוטורס ישראל בע"מ נ' אונגר , פסקאות 10-9 והאסמכתאות שם (14.12.2016)). איני נדרש לטענות הצדדים לגופו של עניין בנוגע להחלטת בית המשפט המחוזי. בית המשפט ישוב להידרש אל העניין, יחליט כחכמתו וינמק את החלטתו.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ג בניסן התשע"ז (19.4.2017).
ש
ו פ ט