רע"א 5916/20 רומאל טכנולוגיות בנייה בע"מ נ. עתידים חברה לתעשיות עתירות מד

1.

המשיבה 1 (להלן: " עתידים ") הגישה ביום 10.8.2020 תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו במסגרתה התבקש סעד של הרמת מסך, המאפשר לה להיפרע מהמבקשים בגין חוב פסוק של המשיבה 2 ( ת"א 20851-08-20) . לצד כתב התביעה, הגישה עתידים בקשה להטלת עיקולים על זכויות המבקשים בנכסים שונים – כלי רכב, מקרקעין, כספים, חשבונות בנק, וחשבונות ניירות ערך, ובכלל זה כספים להם זכאית המבקשת 1, חברה המנהלת עסקים, מלקוחות מסוימים (להלן: " הבקשה למתן צווי עיקול ").

2.

ביום 19.8.2020 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה למתן צווי עיקול, היא נשוא בקשת רשות הערעור שלפניי. בהחלטה קבע בית המשפט המחוזי כך:

"... לאחר שעיינתי בנימוקי התביעה, בנימוקי הבקשה, ובנימוקי התשובה – החלטתי כי הבקשה חוצה את הרף הנדרש למתן צו עיקול, משכך, החלטתי להיעתר לבקשה על כל חלקיה, זולת סעיף א לבקשה, מחמת החשש שצו לעיקול חשבונות הבנק של [המבקשת 1] עלול לגרום לשיתוקה הכלכלי ולקריסתה. צו העיקול יוגבל עד לסך של 5,326,149 ש"ח"

על החלטה זו הוגשה הבקשה שלפניי, ולצידה בקשה לעיכוב ביצוע העיקולים.

3.

בקשת רשות הערעור שוטחת, על פני 26 עמודים ועשרות נספחים טענות לגופה של החלטת בית המשפט המחוזי בנוגע לצווי העיקול, כמו גם טענות ביחס לתביעה גופה. בנוסף טוענים המבקשים כי החלטת בית המשפט נעדרת הנמקה נאותה.

4.

ביום 24.8.2020 הורתי על מתן צו ארעי לפיו יעוכבו העיקולים הזמניים שהוטלו על ידי בית המשפט המחוזי, למעט עיקולים המתייחסים לנכסי מקרקעין ולכלי רכב הרשומים של שם המבקשים. כמו כן הוצע לצדדים במסגרת החלטה זו, הסדר לפיו יצומצמו העיקולים בתיק לנכסי מקרקעין ולכלי רכב הרשומים על שם המבקשים. המבקשים הסכימו להצעת בית המשפט. המשיבה הודיעה ביום 31.8.2020 על סירובה לקבל את הצעת בית המשפט, והגישה התייחסותה לשאלת בית המשפט "מדוע לא תבוטל החלטת בית המשפט קמא והדיון יוחזר בית המשפט קמא למתן החלטה מנומקת בבקשה להטלת עיקולים".

5.

עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי, שחלקה הרלוונטי צוטט לעיל במלואו, מעלה כי ההחלטה איננה מנומקת כמצוות תקנה 192 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (ראו: רע"א 290/15 ברנד פור יו בע"מ נ' רמי לוי שיווק השקמה בע"מ , פסקה 11 והאסמכתאות המופיעות שם (8.12.2015); רע"א 3337/12 ליברפול נכסים והשקעות בע"מ נ' עידן פרוביזור אחזקות בע"מ , פסקאות 8-7 והאסמכתאות שם (23.4.2013)). לפיכך, אין באפשרותי להעביר במבחן הביקורת את הנמקות בית המשפט קמא. מטעם זה, ובשים לב לכך שההחלטה להטיל עיקולים על נכסי המבקשים, ובמיוחד נכסים הנחוצים לכאורה למבקשת 1 לצורך פעילותה השוטפת, אינה מתחייבת על פני הדברים, אין מנוס מהחזרת התיק לבית המשפט המחוזי, כדי שינמק את החלטתו. אין באמור כדי להביע עמדה סופית באשר לתוצאה הראויה במקרה זה.

6.

אשר על כן, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה בה רשות ערעור והוגש ערעור על פיה. דין הערעור להתקבל במובן זה שהדיון בבקשה למתן צווי עיקול יוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שייתן בו החלטה מנומקת (כפי שנעשה במקרים דומים: רע"א 8252/18 אקו"ם, אגודה קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים למוסיקה נ' רדיו הבירה (2.12.2018); רע"א 2569/16 רוזנבלום נ' רוזנשיין (15.5.2016); רע"א 9118/16 קוריאה מוטורס ישראל בע"מ נ' אונגר (14.12.2016); רע"א 5572/16 ש.י. שם טוב בע"מ (בפירוק) נ' שם טוב (17.11.2016)). מובהר כי בית המשפט קמא רשאי טרם מתן החלטתו המנומקת לבקש התייחסות הצדדים כפי שיראה צורך, וכי במסגרת החלטתו המנומקת יהיה רשאי להורות בעניין העיקולים הזמניים כפי שימצא לנכון.

7.

ניתן בזאת צו ארעי המותיר בתוקפם את העיקולים הזמניים ביחס לנכסי המקרקעין וכלי הרכב הרשומים על שם המבקשים, עד למועד בו תינתן החלטה מנומקת על ידי בית המשפט המחוזי.

8.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות, בשלב זה.