החלטהעליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 1682/13 ניסן חרזי נ. מגן דוד אדום בישראל

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בקשת רשות ערעור נדחתה לאחר שנקבע כי היא תחומה בעובדותיו של המקרה ואינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית. הבקשה עסקה בדרישה לקבלה בגין תשלום שבוצע במסגרת הסכם פשרה. בית המשפט העיר כי אף לא ברור שהמבקש זכאי לקבלה כאמור. אין צו להוצאות.

העובדות

המשיב הגיש בקשה לביצוע התחייבות לתשלום בגין הובלה באמבולנס לבית החולים. במסגרת ערעור לבית המשפט המחוזי הגיעו הצדדים לפשרה ושולם סכום של 4,341 ₪. המבקש טען כי לא קיבל קבלה, ובקשתו לקבלתה נדחתה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות למשיב להמציא למבקש קבלה בגין תשלום שבוצע במסגרת הסכם פשרה?
  2. 2.האם מצדיקה הבקשה מתן רשות ערעור על החלטה נקודתית הנוגעת לנסיבות ספציפיות?

הלכות

  1. 1

    בקשת רשות ערעור שתחומה בעובדותיו של המקרה ואינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניין הצדדים אינה מצדיקה מתן רשות ערעור

    ״הבקשה תחומה בעובדותיו של המקרה הנידון ואינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים בהכרעה בה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • הוצאה לפועל
  • התחייבות לתשלום
  • הסכם פשרה
  • קבלה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

1682/13

לפני:

כבוד השופטת ע' ארבל

המבקש:

ניסן חרזי

נ ג ד

המשיב:

מגן דוד אדום בישראל

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית

המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 12.2.2013 בע"א

11868-05-12 שניתנה על ידי כבוד השופט י'

קינר

בשם המבקש:

בעצמו

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט י' קינר ), בע"א 11868-05-12 שניתן ביום 12.2.13.

1.

המשיב הגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע התחייבות לתשלום סכום קצוב שניתנה על-ידי המבקש בגין הובלתו באמבולנס לבית החולים. המבקש הגיש התנגדות לביצוע ההתחייבות בטענה שהובל באמבולנס בניגוד לרצונו ותוך שהוצג לו מצג שווא, לפיו ככל שיידרש לשלם תשלום בגין ההובלה הרי שהחוב יחול על קופת החולים בה שהה פיזית בעת הזמנת האמבולנס. עוד טען המבקש כי זכותו של המשיב לקבלת התשלום התיישנה. התנגדותו של המבקש נדחתה בהחלטת רשם ד' סעדון בית משפט השלום ברמלה מיום 17.4.12. בהחלטה נקבע כי לא חלפו 7 שנים מיום היווצרות עילת התביעה של המשיב, ומשכך זכותו לקבלת התשלום טרם התיישנה. עוד נקבע כי משחתם המבקש על כתב ההתחייבות, אין הוא יכול לטעון לכך שחובת התשלום אינה חלה עליו או לכך שהיא חלה על קופת החולים.

2.

על החלטה זו הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. במסגרת ההליך בבית המשפט הגיעו הצדדים לפשרה, במסגרתה שילם המבקש למשיב סך של 4,341 ₪ (להלן: התשלום ). לטענת המבקש, המשיב לא המציא לו קבלה בגין התשלום. לאחר שהתיק בבית המשפט המחוזי נסגר, הגיש המבקש בקשה לבית המשפט לקבל מהמשיב קבלה המאשרת את התשלום. בהחלטתו מיום 12.2.13 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה וקבע כי משצוין בהסכם הפשרה כי תשלום סכום הפשרה בוצע זה מכבר, אין צורך במתן הוראות נוספות בתיק.

3.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי. בגדרי הבקשה מתבקש בית המשפט להורות למשיב להמציא למבקש את הקבלה בגין תשלום. לטענת המבקש, ברצונו לבטל את הסכם הפשרה בטענה כי לא התקיים התנאי לקיום ההסכם, לפיו היה על המשיב להמציא למבקש קבלה הכוללת את פרטי המשיב והאירוע בגינו הופקה ההתחייבות. לטענתו, הקבלה תשמש אותו לצורך פניה למבקר המדינה; להכנת תביעה בנושא; ולפניה למשרד הבריאות.

4.

עיינתי בבקשה ומצאתי כי דינה להידחות. הבקשה תחומה בעובדותיו של המקרה הנידון ואינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים בהכרעה בה ולכן אינה מצדיקה מתן רשות ערעור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). מדובר בבקשת רשות ערעור על החלטה ספציפית ונקודתית שהתקבלה בעקבות בקשת המבקש לקבלת מסמך מהמשיב במטרה שישמש אותו לצורך פניות שונות בעניין לגורמים ציבוריים ולערכאות שיפוטיות. פשיטא שאין בכך, ואף לא נטען אחרת בבקשת המבקש, כל שאלה משפטית או עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור.

5.

אעיר למעלה מן הצורך כי כלל לא ברור שהמבקש זכאי לקבל "קבלה" בגין תשלום הסכום במסגרת הסכם פשרה שנכרת בין הצדדים, שעה שבהסכם הפשרה עצמו כתוב שהתשלום בוצע.

הבקשה, איפוא, נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"א באב התשע"ג (18.7.2013).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עא 11868-05-12

הלכות

  1. 1בקשת רשות ערעור שתחומה בעובדותיו של המקרה ואינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניין הצדדים אינה מצדיקה מתן רשות ערעור