פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1696/06
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המבקשת:
הראל חברה לביטוח בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. חנין האני
ראזם נצר
2. קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
3. סלאיימה ווג'די
בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום
7.2.06 בבש"א 2339/06 (ת.א. 1150/04) שניתנה על-ידי כבוד השופט ש' ברלינר
בשם המבקשת: עו"ד פזית
גלובינסקי
החלטה
1.זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ש' ברלינר) מיום 7.2.2006.
המשיבה תבעה מן המבקשת פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה לטענתה בתאונת דרכים. ביום 18.12.2005 מינה בית המשפט המחוזי את ד"ר מטות כמומחה מטעמו. לאחר הדיון התגלה למבקשת כי ד"ר מטות טיפל במשיבה עובר לתאונה. המבקשת פנתה לבית המשפט המחוזי בבקשה לבטל את מינוי המומחה, ובית המשפט החליט, ביום 15.6.2006, לעכב את המינוי ולדון בעניין בישיבה הבאה. למרות זאת, ביום 23.1.2006, בדק המומחה את המשיבה, משום שהחלטת בית המשפט לא נודעה לו. עקב כך הגישה המבקשת בקשה למתן הוראות לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו כי "לאחר שד"ר מטות בדק את התובעת, אבקש כי ימציא חוות דעתו לבית המשפט בצירוף מכתב בו יפרט מה היה הטיפול או הקשר שלו עם התובעת, כשאושפזה בשעתו בביה"ח הדסה. לאחר מכן בקדם המשפט יישמעו טענות הצדדים, אם יהיה צורך, בנושא זה". כנגד החלטה זו מופנית הבקשה שבפני.
2.המבקשת סבורה כי החלטתו של בית המשפט המחוזי מעניקה "'פרס' לצד אשר פעל לקביעת עובדות בשטח... ביודעו כי לשיטת המבקשת המנוי עוכב כבר בהחלטת ביהמ"ש קמא...". היא גורסת כי ההחלטה של בית המשפט מנוגדת ל"פסיקה עניפה" בה נקבע שאין למנות כמומחה מטעם בית המשפט את מי שהיה מעורב בטיפול בנפגע. עוד היא מציינת, כי בית המשפט התעלם מהעובדה שבדיקת המשיבה נעשתה כאשר בפני המומחה עמד רק החומר הרפואי מטעם המשיבה וטרם הועבר לעיונו החומר מטעמה-שלה. משכך, היא סבורה כי יש להורות על ביטול מינויו של ד"ר מטות.
3.דין הבקשה להידחות, בהיותה מוקדמת: טענותיה של המבקשת טרם לובנו בבית המשפט המחוזי, והוא טרם נתן דעתו אודותיהן. בית המשפט הבהיר כי טענות הצדדים יידונו – במידת הצורך – בקדם המשפט. ברי כי לאחר שבית המשפט יחליט לפי שיקול דעתו, תוכל המבקשת לבקש רשות ערעור על החלטתו, אם תראה צורך בכך. סבורני, כי בנסיבות העניין, הגשת בקשת רשות הערעור, בשלב זה, אין לה כל הצדקה.
הבקשה נדחית. חרף כל אלה, משלא נתבקשה תגובת הצד השני, מצאתי לנכון, ולא בלי היסוסים, שלא לחייב את המבקשת בתשלום הוצאות לטובת המדינה (ראו: רע"א 1514/06 תדיראן מוצרי צריכה בע"מ נ' שאול (ניתן ביום 24.4.2006, טרם פורסם)).
ניתנה היום, ח' בתמוז התשס"ו
(4.7.06).
ש
ו פ ט