רע"א 1705/08 אחמד עבדלטיף גזאוי נ. תחסין מחיי -אלדין ואח'

1.

בהליך שבכותרת הופקד ערבות בסך של 50,000 ₪ על ידי המבקש, וזאת כתנאי לעיכוב הביצוע (החלטת כב' השופט י' דנציגר מיום 17.4.09). עם דחיית בקשת רשות הערעור (ביום 3.11.08), ביקשו המשיבים את חילוט הערבות בגין נזקים שנגרמו להם וזו הבקשה שלפני. המבקש מתנגד לבקשה.

2.

לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות בעלי הדין, נחה דעתי כי דין בקשת החילוט להתקבל. אין חולק כי תכלית ערבון זה שהופקד היה להבטיח את המשיבים בגין נזקים שעלולים להיגרם להם בגין עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט קמא שעניינו פינוי המבקש ממקרקעין. לעניין זה טענו המשיבים לנזק בשיעור של דמי שימוש בסך 2,000 ₪ לחודש לתקופת עיכוב של 10 חודשים ובסך הכל 20,000 ₪. המבקש, בתגובתו, לא חלק על עניין זה. טענותיו לעניין הפקדת הערבות על ידי צד ג' וכן טענות לעניין זכותם של המשיבים במקרקעין אינן רלבנטית לעניין זה. כך הדבר; שכן משעה שהופקד הערבון עומד הוא לפרעות ועניין זכותו של צד ג' הינה בנסיבות מקרה זו - וככל שיש בסיס לטענה - ביחסים שבין המבקש לצד ג'; וככל הנוגע בזכויות המשיבים – הרי שמבלי להביע עמדה בנדון, ברי כי אין מקור לטענה מעין זו בשלב זה שעה שהשאלה היחידה שעל הפרק הינה אם נגרם נזק בגין עיכוב הביצוע באופן המצדיק חילוט הערובה. במענה לשאלה זו, כאמור, אין חולק בדבר הנזק שנגרם בסך 20,000 ₪ ויש איפוא יסוד בדין לחילוט הערבות הסכום זה. יחד עם זאת, צודק המבקש כי לא ניתן לחלט את הערבות בגין הוצאות שלא נפסקו בערכאה הראשונה ולא שולמו, שכן לא זו תכלית הערבון.

3.

הבקשה לחילוט מתקבלת אפוא במובן זה שהערבות תחולט עד לגובה של 20,000 ₪ לטובת המשיבים. אין צו להוצאות בבקשה זו. רשמתי לפני את התחייבות המשיבים שלא לתבוע דמי שימוש ראויים בגין התקופה שמיום 1.1.08 ועד 15.11.08.