רע"א 1766/17 אסתר קנטור ואח' נ. מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל

בין המבקשים למשיבה מתנהלים הליכים בשתי ערכאות. בבית משפט השלום נדונות תביעות של המשיבה לסילוק ידם של חלק מהמבקשים ממקרקעין. בבית המשפט המחוזי נדונה תביעת המבקשים תביעת המבקשים לסעד הצהרתי על זכויותיהם במקרקעין. הבקשה למתן רשות ערעור מופנית נגד החלטת בית המשפט המחוזי, לפיה הוא אינו מוסמך לדון בבקשה לסעד זמני בדמות הוראה לבית משפט השלום לעכב את ההליכים הנדונים בפניו. יאמר כבר עתה, מן הראוי היה שהמבקשים יזכירו בבקשתם כי בית המשפט המחוזי דחה לפני כשנתיים בקשה דומה, וכי לא הוגשה בקשה למתן רשות ערעור על החלטה זו, כפי שעולה מהחומר שצרפה המשיבה לתגובתה. על כל פנים, יש לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור גם לגופם של דברים. ברי כי הדרך הדיונית הראויה במקרה מעין זה שלפנינו הוא להגיש את הבקשה לעיכוב ההליכים לערכאה המבררת אותם – ובענייננו בית משפט השלום, ולא להגיש לערכאה אחרת – ואצלנו בית המשפט המחוזי – בקשה לעיכוב הליכים שאינם מתנהלים לפניה. כמובן, אין בכך למנוע מצד החפץ בכך לנקוט הליך ערעורי על החלטת הערכאה המבררת.

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. ממילא נדחית הבקשה לסעד זמני. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבה בסך של 5,000 ש"ח.