רע"א 1789/01 ברק גרציקוב נ. עירית רחובות

המבקש 1 (להלן: המבקש), והוא אז קטין, נפגע קשות בעת שרכב על אופניו בגן משחקים ציבורי ונתקל באבן גדולה. בעקבות תאונה זו הגישו המבקש והוריו, המבקשים 2 ו3-, תביעת פיצויים כנגד המשיבים לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, שבה ייחסו למשיבים 2-1 רשלנות בהבטחת שלומם של באי הגן. בכתב-ההגנה שהגישו המשיבים חלקו הם על העובדות שתוארו בכתב-התביעה, וטענו כי המבקש ניזוק כאשר ניסה להרשים את חבריו על-ידי ביצוע זינוק בעזרת אופניו, שכתוצאה ממנו נפגע.

המשיבים הגישו לבית-המשפט חוות-דעת מומחה שנערכה על-ידי המהנדס אלימלך קרסני (להלן: המהנדס). כן הגישו המשיבים קלטת וידאו (להלן: הקלטת) שעליה מוקלט שחזור של התרחשות התאונה, אשר צולם על-ידי חוקר פרטי מטעם המשיבים, ובנוכחות המהנדס. בית-המשפט המחוזי צפה בקלטת, שהוגשה באמצעות החוקר הפרטי, וקבע מועד לחקירתו הנגדית של המהנדס על חוות-דעתו. ברם, לאחר שנשמעה עדותו של המבקש, שבמהלכה נרשמו מפיו בפרוטוקול דברים התומכים - לטענת המשיבים - בגרסה העולה מכתב-ההגנה, הגישו המשיבים בקשה למשיכת חוות-דעת המהנדס מתיק בית-המשפט, ובקשתם נענתה.

או אז עתרו המבקשים לבית-המשפט המחוזי וביקשו כי יקבע מועד לחקירתו הנגדית של המהנדס, או כי יזמן את המהנדס כעד מטעמם ויאפשר להם לחוקרו חקירה-שכנגד. בבקשתם טענו, כי הקלטת, שבין היתר נשמעות במהלך הצפייה בה אמרות של המהנדס המתייחסות למצבו הבטיחותי של הגן ולמקום התרחשות התאונה, מהווה חלק אינטגרלי מחוות-דעתו, ומשהוקרנה בפני בית-המשפט, חובה לאפשר למבקשים לחקור חקירה נגדית את המהנדס על-מנת שלא לקפחם.

בית-המשפט המחוזי דחה את הבקשה בקובעו:

אין מקום לזמן מומחה של הצד שכנגד שחוות דעתו נמשכה על-ידי הצד שהגישה, קרי [המשיבים].

נוכחות [המהנדס] בעת הסרטת קלטת הווידאו אינה מצדיקה, בנסיבות הענין, את התייצבות [המהנדס].

מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, שבגידרה חזרו המבקשים על טענתם כי יש לאפשר להם לחקור בחקירה-נגדית את המהנדס, והוסיפו, כי הותרת הקלטת כחלק מחומר הראיות המונח בפני בית-המשפט המחוזי - לא-כל-שכן לאחר שבית-המשפט המחוזי צפה בקלטת - משמעה כי חוות-דעת המהנדס לא הוצאה במלואה מחומר הראיות. לחלופין עתרו המבקשים להוצאת הקלטת מתיק בית-המשפט.

מנגד, המשיבים התנגדו למתן רשות ערעור. טענתם הייתה, כי החוקר הפרטי, שהגיש את הקלטת כראיה, נחקר בחקירה נגדית על-ידי המבקשים, ועל-כן אין ממש בטענת המבקשים כי לא נתאפשר להם לחקור את עורך הקלטת. עוד נטען, כי בקשה קודמת שהפנו המבקשים בענין העדת המהנדס נדחתה, ועליה לא הוגשה בקשת רשות ערעור, באופן החוסם עתה את דרכם של המבקשים לפנות לבית-משפט זה, מה גם שבינתיים נסתיימה שמיעת הראיות. לחלופין טענו המשיבים, כי ראוי שבית-משפט זה יצפה בעצמו בקלטת ויתרשם ממשמעות נוכחותו של המהנדס במהלך הצילומים, ולחילופי-חילופין הודיעו, כי אם תידחינה טענותיהם הם מסכימים כי הקלטת תימשך מתיק בית-המשפט.

כאמור, נוכח ההתפתחויות במשפט הודיעו המשיבים, כי מבחינתם התייתרה עדות המהנדס, וניתן לוותר על עדותו על-מנת להאיץ את בירור המשפט. על רקע זה, ולאחר שהמבקשים טענו כי אמרות המהנדס בקלטת מצדיקות לזמנו לעדות במסגרת של חקירה-נגדית, קבע בית-המשפט המחוזי, שצפה בקלטת, כי אין באמרות המהנדס שהשתרבבו לתוך הקלטת כדי להצדיק היענות לדרישת המבקשים. החלטה זו משקפת, מחד-גיסא, את ההנחה כי שופט מקצועי, שנחשף לראיה שאינה קבילה, יידע להתעלם מראיה זו; ומאידך-גיסא, את העובדה שבפני המבקשים פתוחה הדרך לזמן את המהנדס להעיד מטעמם, שאז יוכלו - אם אומנם יתעורר הצורך - לדרוש מבית-המשפט כי יאפשר להם לחוקרו במסגרת של חקירה-נגדית. בהחלטת בית-המשפט המחוזי יש איפוא כדי לאזן בין האינטרס של המבקשים למצות את האפשרויות העומדות בפניהם להוכחת תביעתם, לבין השאיפה לצמצם את משך ההתדיינות ועלויותיה, ולא מצאתי כי יש מקום להתערב באיזון זה.

אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.