רע"א 1829/06 שמואל בשארי נ. כונס הנכסים הרשמי

א.בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת ש' דותן) בע"א 2797/05, מיום 1.2.06, בגדרי ערעור על שתי החלטות של רשם בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (הרשם השופט שמואל ברוך). ההחלטה הראשונה מיום 14.7.05 לפיה אושרה מכירתו של נכס מקרקעין במסגרת הליכי פש"ר, וההחלטה השנייה מיום 23.8.05, הדוחה בקשה לעיון חוזר בהחלטה הראשונה .

ב.להלן העובדות הצריכות לעניין: המבקשים הוכרזו כפושטי רגל ביום 31.8.1997. בתאריך 4.11.2002 ניתנה על ידי בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו החלטה להפטר מותנה של החייבים. אחד התנאים שנקבעו על ידי בית-המשפט היה, כי במשך שש שנים ימשיך הנאמן לנסות למכור דירת מגורים השייכת להם. המבקשים חויבו לשתף פעולה עם הנאמן במכירת הדירה באופן מלא ומוחלט והובהר כי אם לא יעשו כן, תהווה התנהגות שכזו עילה לביטול ההפטר.

ג.הדירה, אשר הנאמן אמור היה לפעול למכירתה, לא שימשה למגורי המבקשים, אלא הושכרה על-ידיהם, כך שדמי השכירות ישמשו למימון בית מגורים מרווח יותר. ממועד מתן ההפטר המותנה נעשו על ידי הנאמן מספר ניסיונות למכירת הדירה, אשר לא צלחו.

ד.שתי התמחרויות רלבנטיות לענייננו נעשו בהקשר לדירה: האחת, ביום 25.2.03 (להלן: ההתמחרות הראשונה) והאחרת מיום 5.7.05 (להלן: ההתמחרות השנייה). הזמנה להתמחרות הראשונה בעניין הדירה נמסרה לבא-כוח המבקשים, אולם הם בחרו שלא להשתתף בה. ביום 23.10.2003 הודיע הנאמן בפשיטת הרגל לבא-כוחם של המבקשים באמצעות מכתב כי התקבלה הצעה חתומה לרכישת דירת החייבים בסך 48,000 דולר. בתשובה למכתב הנ"ל, השיב בא-כוחם של המבקשים, כי המבקשים מתנגדים להצעה. בתאריך 31.12.03 אישר הרשם המנוח השופט עדי אזר ז"ל, את המכר. למרות האישור, עלה בידי המבקשים לסכל את העסקה, וזאת בין היתר על-ידי סירוב לחתום על בקשה לפטור מתשלום מס שבח.

ה.בתאריך 23.6.2005 נשלחה לבא-כוח המבקשים הזמנה להשתתף בהתמחרות השניה. אף הפעם, לא התייצבו המבקשים להתמחרות, למרות שאין חולק כי ידעו על מועדה. בתאריך 5.7.2005 התקיימה התמחרות במשרדו של הנאמן, והמציעים היחידים היו בני משפחת כהן, והצעתם לרכוש את הנכס תמורת 25,000 דולר, התקבלה.

ו.בתאריך 6.7.2005 נשלחה אל בא-כוח המבקשים הודעה על-ידי הנאמן בדבר ההצעה הזוכה בהתמחרות ובתאריך 10.7.05 הוגשה בקשה לרשם לאשר את המכר.

ז.בתאריך 10.7.05 הוגשה בכתב הצעת המבקשים לקניית הדירה במחיר של 25,000 דולר, בניכוי שכר-דירה וכן בניכוי הוצאות נוספות כגון דמי הסכמה, דמי חכירה, ארנונה וכיו"ב. הצעה זו נדחתה על ידי הנאמן כבר ביום 11.7.05 בנימוק שהוא איננו מוכן כי מהסכום 25,000 דולר, ינוכו סכומים נוספים.

ח.ביום 11.7.2005 העביר הרשם את הבקשה לאישור המכר לתגובת כונס הנכסים הרשמי, ובתאריך 14.7.05 – בטרם התקבלה התגובה – אישר הרשם את מכר הדירה. מתגובתו של כונס הנכסים הרשמי, אשר התקבלה ביום 18.7.05 עולה, כי המבקשים אשר ביקשו לפדות את הדירה, לא פירטו את מקורות המימון לרכישת הדירה על ידיהם.

ט.ביום 8.8.05 הגיש בא-כוח המבקשים בקשה לבית-המשפט המחוזי לבטל את החלטת הרשם מיום 14.7.05, בנימוק שניתנה במעמד צד אחד, ללא מתן אפשרות לחייבים ולכונס הנכסים הרשמי להביע עמדתם בעניין. ביום 23.8.05 דחה הרשם את בקשת המבקשים בנימוק שאין ממש בבקשה, כיוון שהמבקשים הביעו התנגדות מבלי להציע כל חלופה ריאלית מבחינתם.

י.על החלטת הרשם הגישו המבקשים רשות ערעור לבית-המשפט המחוזי.

י"א. בית-המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקשים בקבעו, כי המחיר שהוצע על-ידי המבקשים ביחס לדירה איננו ריאלי, ומעלה חשש כי מטרת התנהלותם של המבקשים היא ליצור סחבת מכוונת, שעניינה הורדת מחירו של הנכס, באופן שיאפשר להם לפדות את הבית בהשקעה מינימלית, שעה שמנגד הציעו הקונים, בני משפחת כהן, אשר השתתפו בהתמחרות, הצעה שהתקבלה ואושרה כדין, שילמו את מלוא התמורה וקיבלו לידיהם את החזקה בנכס. צוין, כי המבקשים בחרו שלא להתייצב להתמחרות, ובהמשך התעלמו מהודעת הנאמן לפיה בתאריך 10.7.05 תוגש בקשה לאישור המכר, והעדיפו "למשוך זמן" על-ידי העלאת הצעות בלתי ריאליות. רק לאחר שאושר המכר, הוצגה על ידיהם - לראשונה - ההצעה שהם מבקשים לאשר. בנסיבות אלה יש להעדיף את זכותם של הקונים תמי הלב על זכותם של המבקשים לפדות את הדירה. אשר על כן, הוחלט לדחות את הערעור.

י"ב. מכאן בקשת רשות הערעור, במסגרתה טוענים המבקשים כי נפלה שגגה בהחלטת בית-המשפט, שכן ההחלטה בדבר אישור המכר נעשתה על-ידי הרשם בלא שכונס הנכסים הרשמי הביע את דעתו כנדרש בהחלטת הרשם מיום 10.7.05. כן טוענים המבקשים, כי טעה בית-המשפט המחוזי, משום שלא ייחס משקל לעובדה, כי הוסתר הפרוטוקול, בו נתנו הקונים את הסכמתם המפורשת לכך שהמכר יהא מסויג ונתון לביטול אם המבקשים יפדו את הדירה. כן טוענים המבקשים, כי בניגוד לקביעתו של בית-המשפט המחוזי, עשו כל שלאל ידם על-מנת למכור את הדירה, אך הדבר לא הסתייע בשל סיבות שאינן תלויות בהם.

י"ג. לאחר שעיינתי בבקשה וכן בפסקי הדין הקודמים הגעתי לכלל מסקנה כי אין בידי להיעתר לה. רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן – כנודע – רק כאשר עולה שאלה עקרונית כללית בעלת חשיבות משפטית או ציבורית המתפרסת מעבר לעניינם הספציפי של בעלי-הדין (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(1) 123). העניין דנא עוסק בסכסוך התחום בין הצדדים. יגעתי ולא מצאתי טעם משפטי להתערבות ערעורית נוספת.

י"ד. לגופו של עניין, אכן החלטת הרשם לאישור המכר ניתנה בתאריך 14.7.05 בטרם התקבלה תגובת כונס הנכסים הרשמי, אך אין לראות את הפגם כיורד לשורש, נוכח קביעתו של בית-המשפט המחוזי, כי עד ל- 11.8.05 לא הוצגה על-ידי המבקשים כל הצעה ריאלית לרכישת הדירה. יתרה מכך, מהתנהלות הדברים אין עולה מקום מהותי להתערבות באשר פסקו שני בתי המשפט. אכן, אפשר להבין ללב המבקשים שדירתם נמכרה בסכום נמוך (שנתיים קודם לכן הוצע סכום כפול כמעט), אך חוששני כי עליהם להלין על עצמם בלבד, על פי ההתנהלות שתוארה בפסקי הדין; שהרי הם שמנעו, ככל הנראה, את המכירה במועד הקודם.

ט"ו. לנגד עיניי עומד אף אינטרס הקונים ממשפחת כהן, אשר השתתפו בהתמחרות, הציעו הצעה שהתקבלה ואושרה כדין, שילמו את מלוא התמורה וקיבלו את החזקה. יש לעודד קונים פוטנציאליים להשתתף במכירות פומביות של נכסים ודבר זה "לא יושג אלא אם המציע ידע שתוך זמן קצר יוברר אם הוא זכה בנכס והוא לא יהיה צפוי לאחר מכן לסכנה שהמכירה תבוטל" (ראו אמסטרדמר נ' יוסף מוסקוביץ ואח' , פ"ד כרך כ"ו (1) 793, 800, מפי השופט – כתארו אז – יצחק כהן; והשוו רע"א 3704/04 חזן ואח' נ' טפחות בנק למשכנתאות ואח' (לא פורסם) (השופט ג'ובראן)).

י"ז. אשר-על-כן אין בידי להיעתר לבקשה.