רע"א 1830/13 איאד מדאח נ. טליע פנדי

לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון.

מעיון בבקשת רשות הערעור ובתגובה עולה כי המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, ביקש שם פטור מהפקדת עירבון, אך בית המשפט קבע שעליו להפקיד עירבון בשיעור מופחת (7,500 ₪), ונקבע מועד לביצוע ההפקדה (13.2.2013). המבקש הגיש בקשה להארכת מועד להפקדת הערבון, אך זו לא הייתה ערוכה כדין ונדחתה (החלטה מיום 11.2.2013), תוך שבית המשפט אפשר למבקש להגיש בקשה נאותה. בהחלטה נוספת, מיום 18.2.2013, נקבע כי במערכת "נט המשפט" אין אינדיקציה לכך שהוגשה בקשה נוספת, ולכן, משפקע המועד להפקדת העירבון – דין הערעור להימחק. המבקש פנה בבקשה לביטול החלטה זו האחרונה, אך ביום 21.2.2013 נדחתה בקשה זו, כאשר בית המשפט המחוזי קבע בין היתר כי עד היום לא הוגשה בקשה נוספת ומסודרת להארכת מועד, וכי המבקש עשה דין לעצמו ונמנע מהפקדת העירבון.

על כך מלין המבקש בבקשת רשות הערעור שבכותרת (יצוין כי המבקש אינו מבהיר על איזו החלטה בדיוק הוא משיג). במסדרת בקשת רשות הערעור הוגשה הבקשה שלפניי, לפטור מהפקדת עירבון. עיינתי בבקשה, וכן בתגובת המשיב. איני סבור שיש מקום למתן הפטור המבוקש, אם כי ראוי לקבוע עירבון בשיעור מתון.

ראשית אדגיש כי בשלב מקדמי זה איני רואה מקום לקבוע מסמרות בעניין סיכויי ההליך, אך ראוי לציין כי על פניו המבקש עומד לפני קושי: הוא אמנם "מאשים" את מערכת "נט המשפט" ו"נפלאותיה", אך ככל שעלה בידי להבין, הוא אכן לא הגיש לבית המשפט בקשה מחודשת, ערוכה כדין, להארכת מועד – בהתאם להחלטה מיום 11.2.2013 – אלא לכל היותר שיגר בקשה מחודשת למשיב . כלומר, הסיבה לכך שלא הייתה אינדיקציה במערכת "נט המשפט" לכך שהוגשה בקשה נוספת להארכת מועד – כאמור בהחלטת בית המשפט קמא מיום 18.2.2013 – היא שבקשה כזו אכן לא הוגשה לבית המשפט (להבדיל משליחת בקשה למשיב).

מכל מקום, כאמור, איני רואה לקבוע מסמרות בעניין הסיכויים. ישנם כמה נתונים אחרים המובילים למסקנה כי אין מקום למתן פטור מהפקדת עירבון בתיק זה. אדגיש שניים בולטים: הראשון , המבקש לא צירף תצהיר חדש לבקשה שהגיש לבית משפט זה, כנדרש, אלא הסתפק בתצהיר (ובנספחים) שהגיש בתמיכה לבקשת הפטור בבית המשפט המחוזי – תצהיר לא עדכני מיום 19.11.2012. השני , המבקש כזכור פנה לבית המשפט המחוזי בבקשה להארכת מועד להפקדת העירבון. משלא ניתנה לו הארכה, הוא מבקש היום – בבקשת רשות הערעור – כי בית המשפט העליון יבטל את מחיקת הערעור בבית המשפט המחוזי, ויקצוב לו פרק-זמן של 30 ימים להפקדת העירבון. יוצא, כי המבקש בעצם מכריז שאם יינתן לו פרק-הזמן הדרוש, אזי הוא יפקיד את העירבון שנקבע בבית המשפט המחוזי (יודגש כי על עצם חיובו בהפקדת עירבון הוא לא השיג ואינו משיג). במילים אחרות, על פניו אין ליישב את טענתו של המבקש כי אין ידו משגת להפקדת עירבון בבית משפט זה, עם בקשתו להארכת מועד להפקדת עירבון בבית המשפט המחוזי. על כן, לא מצאתי טעם ראוי שלא לחייב את המבקש לפעול בדרכים שהוא מתכוון לפעול בהן לשם גיוס העירבון שנקבע בבית המשפט קמא, לשם הפקדת עירבון בבית משפט זה . כמובן, אם המבקש יזכה בסופו של דבר בהליך הנוכחי ותינתן לו ארכה להפקדת העירבון בבית המשפט המחוזי, והוא לא יחויב בהוצאות, אזי יוחזר לו הכסף (בכפוף להיעדר מניעה בדין לכך), והוא יוכל להשתמש בו, אם ירצה, להפקדת עירבון בבית המשפט המחוזי.

לאור האמור, ולאחר שקילת טענות הצדדים וכלל הנסיבות לרבות מהותו של ההליך, החלטתי לחייב את המבקש בהפקדת עירבון בסכום מתון של 6,000 ₪. סכום זה יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו. בהיעדר הפקדה יירשם ההליך לדחייה.