רע"א 1830/14 רובומטיקס טכנולוגיות בע"מ נ. פקיד שומה ירושלים

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 1830/14

לפני:

כבוד השופט י' דנציגר

כבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופט נ' סולברג

המבקשת:

רובומטיקס טכנולוגיות בע"מ

נ

ג

ד

המשיב:

פקיד שומה למפעלים גדולים

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו בעמ"ה 1022/09 מיום 9.1.2014 שניתנה על-ידי השופט מ' אלטוביה; ובקשות מטעם לשכת עורכי הדין ולשכת רואי החשבון בישראל להצטרף כ"ידיד בית המשפט"

תאריך הישיבה:

י"ג בניסן התשע"ה

(2.4.2015)

בשם המבקשת:

עו"ד ד"ר משה שקל; עו"ד יניב שקל

בשם המשיב:

עו"ד עמנואל לינדר

בשם המבקשת להצטרף לבקשה, לשכת עורכי הדין בישראל:

עו"ד זיו שרון

בשם המבקשת להצטרף לבקשה, לשכת רואי חשבון בישראל:

עו"ד משה מזרחי; עו"ד עמית קריגל

החלטה

לא ראינו לנכון לקבל את בקשת רשות הערעור. בקשת רשות הערעור מתמקדת בהחלטה קונקרטית של בית המשפט המחוזי, המוגבלת לעובדותיו של המקרה שעמד לפניו.

איננו סבורים כי נפלה שגגה בקביעתו של בית המשפט המחוזי, לפיה מתצהירו של מנהלה הכללי של בעלת השליטה במבקשת עולה כי בזמנים הרלבנטיים לא היתה לו נגיעה למבקשת (הוא החל לשמש בתפקידו קרוב לשנתיים לאחר שנות המס שבמחלוקת, לאחר שהמבקשת נרכשה על ידי בעליה הנוכחיים), והאמור בתצהירו מבוסס על תעודות ומסמכים המצויים ברשותה של המבקשת, או על מידע שאותו קיבל מנושאי משרה קודמים במבקשת. עוד נקבע – ואיננו רואים מקום לחלוק על קביעה זו – כי תצהירו של מנהלה הכללי של בעלת השליטה במבקשת הינו, למעשה, ניסיון לפרש או ליתן משמעות לתעודות ולמסמכים שונים שהוא כלל לא היה שותף לעריכתם. ואם לא די בכך, נראה כי הטענה החדשה שאותה ביקשה המבקשת להעלות לפני בית המשפט המחוזי סותרת לכאורה את הטענה שנטענה בזמן אמת על ידי הבעלים הקודמים של המבקשת.

יחד עם זאת, רשמנו לפנינו את דברי בא כוח המשיב שקרא לכל העוסקים בתחום דיני המס לאמץ גישה עניינית וקונסטרוקטיבית בבירורם של ערעורי מס. גם לפי גישת המשיב אין מקום לחסום דרכם של נישומים המבקשים להעלות טענות חדשות במסגרת ההליך הערעורי לפני בית המשפט המחוזי, אך בשל כך שטענות אלה מועלות בראשונה לפני בית המשפט, ובלבד שאפשרות זו לא תנוצל לרעה. הדבר מסור לשיקול דעת בית המשפט המחוזי הדן בעניין.

הטעם לכך נעוץ, לטענת המשיב, בכך שבית המשפט המחוזי אמור אמנם להכריע במחלוקת בין שני בעלי דין החלוקים ביניהם, הנישום מצד אחד ופקיד השומה מצד שני, אך מוטלת עליו החובה לוודא שהשומה שהוצאה לנישום היא שומת אמת ושהוראות הדין בתחום המס תיושמנה באופן נכון ומתוך חתירה לכך שישולם מס אמת על ידי הנישום.

אנו מקבלים את הצהרת המשיב – כפי שהיא עולה מתגובתו לבקשה שלפנינו – לפיה עמדת המשיב היתה מאז ומעולם שהצדדים לערעור מס רשאים להעלות לפני בית המשפט טענות לשם בירור מס אמת, בכפוף לכך שאפשרות זו לא תנוצל לרעה, בנתון לשיקול דעת הערכאה הדיונית, וכי טענות המבקשת בעניין שלפנינו אינן אלא "התפרצות לדלת פתוחה". ואכן, בית משפט זה פסק זה מכבר כי בדונו בערעור מס, יושב בית המשפט המחוזי לא רק כמכריע בסכסוך בין שני בעלי דין כבערעור אזרחי רגיל, אלא שמוטלת עליו חובה לוודא שהשומה תהא שומת אמת (ע"א 495/63 מלכוב נ' פקיד השומה, תל-אביב , פ"ד יח(2) 683, 686).

ואולם, יובהר, אין בהלכה זו כדי לאפשר לנישום העלאת טענות חדשות ללא כל מגבלה לפני בית המשפט המחוזי. השאלה אלו טענות חדשות ראויות להישמע ובאיזה שלב, מונחת לפתחו של בית המשפט המחוזי, והוא אמור להפעיל בעניין זה שיקול דעת מדוד ושכל ישר, בהתחשב בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.

סוף דבר, הבקשה נדחית ללא צו להוצאות.