רע"א 1830/15 מרהג' מרהג' נ. נתן גרוס

1.

מעשה בבית שימוש: האמנם יורשו רבים להמשיך ולהיזקק ל'שירותיו', או שמא נועד לשימוש פרטי? הניתן לבצע שינויים מבניים במקום, בטרם נקבע גורלו? מהו מאזן ה'נוחיות' ומה יהא על 'צרכי' השעה, עד אשר תוכרע המחלוקת?

עיקרי העובדות

2.

המבקש, עורך דין במקצועו, הוא בעליו הרשום של שטח משרדי, הממוקם במבנה מסחרי בקריית שמונה. בקומת המשרד, לא הרחק ממנו, ניצבים להם 4 תאי-שירותים; 2 הנתונים מזה שנים רבות בחזקתה הבלעדית של המשיבה 3 (להלן: החברה ), ו-2 נוספים אשר שימשו, עד זה לא מכבר, את המבקש ולקוחותיו.

3.

לפני כשנה, רכש המשיב 2 (להלן: מלכא ) את זכויותיו של המשיב 1 בחנות הסמוכה למשרדו של המבקש, ובמשך זמן מה נהגו הצדדים בשכנות ובשיתוף, לרבות בנושא השירותים. דא עקא, בחלוף כמה חודשים פנה מלכא אל המבקש, והודיעוֹ כי על-פי צו הבית המשותף, כמו גם התשריט המונח בבסיסו, הוצמד בית השימוש לחנותו, ולפיכך הוא שייך לו. מנגד, טען המבקש כי נפלה טעות ברישום, שהרי מדובר בנכס המוגדר כרכוש משותף עוד מימים ימימה, ואף משמש ככזה בפועל.

4.

משעלו המגעים בין השניים בתוהו, החל מלכא לבצע שינויים ושיפוצים כאלו ואחרים בבית השימוש, תוך שהוא חוסם את גישתו של המבקש ל-2 תאי השירותים אשר עמדו לרשותו לפני כן. בעקבות זאת, נאותה החברה להתיר למבקש וללקוחותיו, באופן זמני ומטעמים 'הומניים', להסתייע ב-2 תאי השירותים המצויים בשליטתה.

5.

על רקע זה, עתר המבקש לתיקון צו רישום הבית המשותף, כך שתבוטל הצמדתו השגויה, לשיטתו, של בית השימוש לחנותו של מלכא. בד בבד, הגיש המבקש "בקשה דחופה ביותר למתן צו מניעה זמני" , במגמה להשיב את ה'סטטוס קוו' על כנו, ובמטרה להשהות כל פעולה חד-צדדית הנעשית בשטח עד למתן פסק דין סופי בתביעתו. החברה, מצִדה, העלתה אף היא טענות דומות נגד מלכא, משהתברר לה כי 2 תאי-השירותים השייכים לה, לגרסתה, הוצמדו גם הם לחנותו.

עיקרי החלטת בית המשפט המחוזי

6.

בית המשפט המחוזי קבע, כי נוכח הצהרת בא-כוחו של מלכא, לפיה אין בכוונת מרשו לבצע כל שינוי, בשלב זה, ב-2 תאי-השירותים ה'תפוסים' על-ידי החברה, התייתרה בקשתה של זו לצו מניעה. אשר ל-2 התאים הנוספים, ציין בית המשפט המחוזי כי הגם שהמצב ה'רישומי', הקנייני לכאורה, תומך על פני הדברים בעמדתו של מלכא, שאף נושא בנטל תשלום החשבונות לבדו, יש להתחשב בעובדה כי הן המבקש, הן החברה, כופרים שניהם בנכונותו של צו הבית המשותף, וסבורים כי בשגגה יסודו. כמו כן, אין להתעלם מכך שבפועל, הסתמך המבקש על בית השימוש כעניין שבשגרה, וברי כי הרחקתו מן המקום עלולה להסב לו ולעסקיו פגיעה קשה.

7.

בנסיבות העניין, הגיע בית המשפט המחוזי לכלל מסקנה כי יש לבכּר מעין פתרון ביניים, המאפשר "לאזן בין האינטרסים השונים של הצדדים ולמנוע פגיעה באינטרסים של מי [מהם], ככל שאין היא נחוצה" . לפיכך, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה למתן צו מניעה זמני נגד מלכא, תוך שהורה לחברה שלא למנוע מן המבקש ולקוחותיו לעשות שימוש ב-2 תאי השירותים הנתונים בחזקתה.

מכאן הבקשה למתן רשות ערעור שלפנַי.

עיקרי טענות המבקש

8.

לשיטת המבקש, שגה בית המשפט המחוזי בהתירוֹ למלכא לחרוג מן ה'סטטוס קוו' הקיים במקום מזה למעלה מיובל שנים, ולבצע שינויים מרחיקי לכת בנכס הנתון במחלוקת. ברי, כי 'קביעת עובדות בשטח' צפויה להקשות עד מאוד על השבת המצב לקדמותו, ולסכל את מיצוי זכויותיו של המבקש בתום המשפט. בהקשר זה, תומך המבקש את יתדותיו בראיות מראיות שונות, ובכלל זה תשריט המבנה הראשוני; נתוניו ה'פיסיים' של בית השימוש, המהווה הלכה למעשה יחידה נפרדת; העובדה כי בשטחו של זה מצוי ארון חשמל משותף; מצב הדברים בקומות אחרות; הסכם רכישת המשרד, המתייחס לסוגיה; שיפוצם של תאי-השירותים על-ידי המבקש, בעבר, בעלוּת נכבדה; התנהגותם של בעלי הזכויות בקומה במהלך השנים, לרבות המשיב 1, אשר מכר למלכא את חנותו; ועוד. לאור כל האמור, סבור המבקש כי סיכויי קבלת תביעתו העיקרית טובים המה, לכל הפחות, כך שמתן צו מניעה זמני מוצדק בנסיבות העניין.

דיון והכרעה

9.

ככלל, אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטותיה של הערכאה הדיונית בכל הנוגע למתן סעדים זמניים, אלא במצבים חריגים (ראו, למשל: רע"א 5072/00 איזי יוגב תעשיות בע"מ נ' מסגרית האחים אבו בע"מ , פ"ד נה(2) 307, 310 (2000); רע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ , פסקה 9 (28.6.2010).

גם בנדון דידן לא מצאתי עילה מספקת לעשות כן.

10.

אמת נכון הדבר, על פני הדברים דומה כי סיכויי תביעתו העיקרית של המבקש להתקבל אינם מבוטלים, ומכל מקום – ניכר כי רבות מטענותיו ראויות להישמע ולהתברר לעומקן. אף על-פי כן, לא שוכנעתי כי בשלב זה, בשים לב למכלול הראיות בתיק, מדובר בשיקול שיש בו כדי להטות את הכף לכאן או לכאן.

11.

אין לכחד, פתרון הביניים שאימץ בית המשפט המחוזי איננו 'שגרתי', ויישומו אף נתקל בכמה קשיים בראשית הדרך. עם זאת, כפי שעולה מפרוטוקול הדיון מיום 3.3.2015, נראה כי הנושא אכן הוסדר, ובהסכמת הצדדים רשאים המבקש ולקוחותיו להשתמש ב-2 תאי השירותים המצויים בשליטת החברה. בנסיבות אלה, נמצא מזור לחששותיו המידיים של המבקש, ואין זה בלתי סביר לקבוע כי מאזן ה'נוחיות' אינו נוטה עוד לטובתו. זאת ועוד, ברי כי ככל שיזכה המבקש בתביעתו, ידרש מלכא לפצותו, וכן גם להשיב את מצבו של בית השימוש לקדמותו, בעין או בכסף. גם בהעדר צו שיפוטי קיים אפוא תמריץ כלכלי משמעותי שלא לבצע שינויים בנכס בעת הזו.

12.

אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

הבקשה לעיכוב ביצועהּ של החלטת בית המשפט המחוזי מתייתרת, ולפיכך היא נמחקת.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.