רע"א 1839/12 יונה משולם נ. מינהל מקרקעי ישראל

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז ברע"א 8859-12-11 (השופט אמיר) מיום 9.2.12, הדוחה בקשה לביטולן של הכרעות שניתנו כנגד המבקשת בבית משפט השלום בנתניה (השופטת קולנדר-אברמוביץ') בת"א 6830/02 ביום 23.5.10 וביום 29.6.10.

רקע והליכים

ב.

כנגד המבקשת ניתן בבית משפט השלום ביום 23.10.11 פסק דין בת"א 6830/02, בו נדחתה בקשתה לביטול פסקי הדין הנזכרים נגדה. המבקשת עתרה לבית משפט השלום בבקשה לביטול פסק הדין, הואיל ולטענתה עורך הדין שייצג אותה לא היה מורשה לכך, והיא לא ידעה כל עיקר על קיום ההליכים נגדה. עורך הדין טען מנגד, כי המבקשת ייפתה כוחו, וכי במהלך ההליכים אף נכחה במשרדו עם ילדיה וקיבלה הסבר מפורט על ההליך המשפטי. בית המשפט קיבל ביום 1.2.11 את טענות עורך הדין, ודחה את הבקשה לביטול פסק הדין מבלי שנעתר לבקשת המבקשת לחקור את עורך הדין. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז (רע"א 16848-03-11), שתוצאתה בהסכמה (מ-22.6.11) היתה החזרת התיק לבית משפט השלום לשם קיום חקירות הצדדים.

ג.

בית משפט השלום, בהחלטה ב-23.10.11, ציין, שמן החקירות בפניו עלה, כי במהלך השנים עמד עורך הדין בקשר עם ילדיה של המבקשת, אשר מפעם לפעם המציאו לו מסמכים, ודאגו לעדכן את המבקשת בהתנהלות ההליכים. המבקשת ובתה נחקרו אף הן. משנשאלה בתה של המבקשת לגבי אותם מסמכים, לא ידעה להשיב כדבעי. בית המשפט העדיף את גרסתו של עורך הדין, וקבע כי המבקשת יוצגה בהסכמתה. על כן, נדחתה הבקשה לביטול פסק הדין.

ד.

על החלטה זו הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור. נטען, כי יש לבטלה בשל טעמי צדק, בנימוק שלמבקשת לא ניתנה הזדמנות להתגונן. כן נטענו טענות נוספות באשר למהימנות עדותו של עורך הדין ובאשר לשאר חומר הראיות. בית המשפט המחוזי (בפסק הדין מ-9.2.12) לא מצא לשנות מהחלטתו של בית המשפט השלום. הוטעם, כי אמנם המבקשת לא נכחה בדיונים אך שאין זה הכרחי כי בעל הדין יתייצב בעצמו במשפטו (האזרחי) ובלבד שבא כוחו מייצגו על פי הסכמתו. בית המשפט אף דן בחלק מן הראיות להן נדרש בית משפט השלום, אך לא מצא לשנות מהחלטתו. ואף כי ציין שהיעדר יפוי כוח כתוב מטיל צל מסוים על גירסת עורך הדין, קבע כי אין בכך עוצמה מספקת לעומת העדויות ששמע בית משפט השלום ועלפיהן הכריע.

הבקשה

ה.

בפנינו עתרה המבקשת למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. נטען, כי למבקשת לא הומצא כתב בית הדין בערכאה הראשונה (בשל טעות בכתובת מגוריה). אשר לעורך הדין נטען, כי המבקשת לא ייפתה את כוחו לייצגה באותו עניין, ולא היתה שותפה לכל שלבי ההליך, שבסופו ניתן פסק דין כנגדה. נתבקש לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי משיקולי צדק, וכן לבטל את פסקי הדין מיום 23.5.10 ומיום 29.6.10. כן הוגשה בקשה לצירוף ראיה, שעניינה תצהיר חתנה לשעבר של המבקשת, המפריך כנטען את גירסת עורך הדין באשר לידיעת המבקשת ולמעורבותה בהליך.

דיון והכרעה

ו.

יש להבין את הבקשה על רקע מכלול ההליכים בתיק דנא. כנגד המבקשת וחתנה לשעבר ניתן פסק דין (לטובת המשיב) לסילוק יד ממקרקעין. המבקשת וחתנה לשעבר הגישו תביעה שכנגד לפיצוי על השקעותיהם במקרקעין. בתגובה, עתר המשיב לדמי שימוש במקרקעין כל אותה תקופה. התוצאה היתה קשה מבחינת המבקשת, והיא חויבה בסכומים גדולים של דמי שימוש. המבקשת סבורה, כי עצם הגשת התביעה שכנגד מטעמה ומטעם חתנה הסירה את מחסום ההתיישנות שהיה בפני המשיב – והדבר איפשר לו להגיש את תביעתו שלו. לפיכך, אם – כטענת המבקשת – עורך הדין לא היה מיופה כוח, לא יכול היה להגיש בשמה את התביעה שכנגד, ומשכך לא יכול היה גם המשיב לעתור לדמי שימוש.

ז.

הראיה שמבקשים להגישה איחרה את מועדה; נוכח כל ההליכים היו מקום ואפשרות להזמין את החתן לשעבר לעדות בפני בית משפט השלום בגלגול השני של ההליכים, והדבר לא נעשה.

ח.

אין בידי להיעתר אף לבקשה לגופה. המבקשת תוקפת את קביעותיו של בית משפט השלום, המבוססות על ממצאי מהימנות. בית משפט השלום דן פעמיים בבקשה זו, בשניה לאחר חקירות, וסמך על גרסתו של עורך הדין. בית המשפט המחוזי דן גם הוא בכך פעמיים. כידוע, התערבותו של בית המשפט זה במסגרת גלגול שלישי היא מצומצמת ( ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ פ"ד לו(3) 123, 129-130 (מ"מ הנשיא, כתארו אז, שמגר); ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד (מה' תשנ"ח-2008, עמ' 215-210), ובפרט כאשר מדובר בממצא המבוסס על התרשמותה הישירה של ערכאת הדיון (ראו רע"א 10172/05 "נעלה" עמותה להתיישבות בשומרון של עובדי התעשיה האוירית לישראל נ' ברונפלד יעקב (לא פורסם) והאסמכתאות שם). אף שברי וטבעי כי אין המבקשת שבעת רצון, לשון המעטה, מתוצאת פסקי הדין כלפיה, היו לה ימיה בבתי המשפט ואין מקום לגלגול שלישי, הן על פי הכללים הנוהגים לעניין זה והן לגוף הדברים.

ט.

בנסיבות, איני נעתר איפוא לבקשה וממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב הביצוע.