פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1844/18
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקש:
מוריס ישרזדה
נ ג ד
המשיב:
רמי יוספיאן
בקשה לרשות ערעור
על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט
א'
אינפלד
)
מיום 5.2.2018 ברת"ק 48575-12-17
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט א' אינפלד ) מיום 5.2.2018 ברת"ק 48575-12-17, בגדרה נדחתה בקשה לרשות ערעור של המבקש על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות באשקלון (השופט י' ברוזה ) מיום 10.12.2017 בת"ק 55898-05-17.
2.
המבקש, מתווך במקצועו, הגיש תביעה לבית משפט לתביעות קטנות נגד המשיב. בתביעה נטען כי בשנת 2011 הראה המבקש למשיב חנות ברחוב הרצל באשקלון (להלן: החנות או הנכס ) הסמוכה לחנות שהפעיל האחרון. לאחר חתימת הצדדים על הסכם תיווך, המשיב התחרט, והעסקה לא יצאה לפועל. בשנת 2014 נמכרה החנות לרוכש חדש (להלן: הרוכש החדש ) כאשר המבקש היה המתווך בעסקה זו. הרוכש החדש החל בחיפוש אחר רוכש אחר לחנות. בשנת 2016, לאחר שהמשיב פנה למתווך אחר (להלן: המתווך השני ), הוא רכש בתיווכו את החנות (להלן: עסקת הרכישה ). המבקש עתר לחייב את המשיב בתשלום דמי תיווך בגין עסקה במקרקעין, הואיל ולשיטתו הוא "הגורם היעיל" בעסקת הרכישה, ובאמצעותו היא בוצעה.
3.
בפסק דין מיום 10.12.2017 נדחתה תביעתו של המבקש. צוין כי אכן המבקש הראה למשיב את הנכס בשנת 2011, אך באותה עת העסקה לא הגיעה לכלל מימוש. אמנם, בהמשך המבקש הביא למכירת הנכס לרוכש החדש, ובסופו של דבר הנכס נמכר למשיב, אך המבקש לא הצליח להראות שהוא המשיך לייצג את הרוכש החדש, הואיל ולא הובאו עדים אשר יעידו אודות הקשר בין המבקש לבין הנכס והרוכש החדש. על כן, נקבע כי המבקש לא הצליח להראות כי הוא "הגורם היעיל" בעסקת הרכישה.
4.
על פסק דין זה הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בה טען, בין היתר, כי ישנן סתירות בדבריו של המשיב, ובשל כך יש לדחות את גרסת ההגנה. עוד נטען כי בית המשפט מנע מהמבקש להציג ראיות מתאימות כדי להוכיח שהלה התקשר עם מספר רוכשים פוטנציאליים על מנת לבצע מכירה חוזרת של הנכס.
5.
בהחלטה מיום 5.2.2018 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לרשות ערעור שהגיש המבקש. נקבע כי המבקש לא הוכיח כי היה ה"גורם היעיל" בעסקת הרכישה. לעומת זאת, התקבלה גרסתו של המתווך השני לפיה הלה היה "הגורם היעיל" בעסקת הרכישה. על כן, בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996, נקבע כי המבקש אינו זכאי לדמי תיווך מאת המשיב.
6.
על החלטה זו הגיש המבקש את הבקשה לרשות ערעור שלפני. המבקש חזר על הטענות שהועלו בבקשה לרשות ערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי. בין שלל הטענות, טוען המבקש כי המשיב השתמש במידע שקיבל מהמבקש, ועל בסיס מידע זה המשיב פנה ישירות למוכר החדש, ועקף את המבקש. כן מדגיש המבקש כי על פי המסמכים שהציג לבית המשפט, ברי כי המבקש המשיך לייצג את הרוכש החדש במכירה החוזרת, וכן ברי כי הוא "הגורם היעיל" בעסקת הרכישה.
7.
לאחר העיון בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
8.
הבקשה אינה מגלה עילה המצדיקה מתן רשות ערעור ב" גלגול שלישי " - רשות אשר לא תינתן אלא במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית שהשלכותיה חורגות מעניינם הפרטני של הצדדים להליך (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). עניינה של הבקשה נטוע כולו בנסיבות העובדתיות הקונקרטיות הקשורות לסכסוך בין המבקש למשיב, והיא אינה מעוררת כל שאלה בעלת חשיבות כללית. טענות המבקש הן טענות ערעוריות מובהקות הנוגעות לנסיבות הקונקרטיות של המקרה, ואינן מעלות כל שאלה המצדיקה בחינה ב"גלגול שלישי".
9.
אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. משלא התבקשה תשובת המשיב, לא אעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, ט"ו
באייר התשע"ח (30.4.2018).
ש ו פ ט