רע"א 1847/17 א.ג.י. השרון אחזקות והשקעות בע"מ נ. בן הפנדי בע"מ

1.בין המשיבה לבין המבקשות ניטשה מחלוקת בעניין אכיפת חוזה אופציה לרכישת נכס מקרקעין שבו מספר מבנים המושכרים על ידי המבקשות לגורמים שונים (להלן: חוזה האופציה ו הנכס ). ביום 30.5.2016 בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ר' שמולביץ ) הורה על אכיפת חוזה האופציה (להלן: פסק הדין ). משלא נאכף פסק הדין, הגישו הצדדים לבית המשפט המחוזי בקשות שונות: האחת, היא בקשת המשיבה למנות כונס נכסים "מן היושר" לביצוע פסק הדין (להלן: כונס הנכסים ); השנייה, בקשת המבקשות לעכב את ביצוע ההחלטה בבקשה האמורה למינוי כונס הנכסים עד להכרעה בתובענה נפרדת שהגישו המבקשות בעניין שאלת מימוש האופציה (ת"א 39885-12-16 א.ג.י. השרון אחזקות והשקעות בע"מ ואח' נ' בן הפנדי בע"מ ; להלן: התובענה הנפרדת ). ביום 24.1.2017 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המשיבה למנות כונס נכסים לשם אכיפת פסק הדין; ובכך, דחה את בקשת המבקשות לעיכוב ההכרעה בבקשה למינוי כונס נכסים עד לבירור התובענה הנפרדת (להלן: ההחלטה למינוי כונס נכסים ). נקבע כי בסמכותו של בית המשפט להכריע בשאלת מימוש האופציה במסגרת הבקשה למינוי כונס נכסים, זאת מאחר והשאלות הטעונות הכרעה ובירור עובדתי אינן מורכבות; כי האופציה מומשה כדין; וכי מורכבות אכיפת פסק הדין בנסיבות המקרה מצדיקה את מינוי כונס הנכסים, שכן קיים חשש של ממש שהליכי הוצאה לפועל לא יהיו אפקטיביים.

2.ביום 31.1.2017 הגישו המבקשות לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה למינוי כונס הנכסים עד למתן החלטה בבקשת רשות לערער על ההחלטה למינוי כונס נכסים שציינו שבכוונתן להגיש לבית משפט זה. ביום 13.2.2017 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה האמורה לעיכוב ביצוע, אולם בצד זאת, הורה על מתן צו האוסר על המשיבה לבצע כל דיספוזיציה בזכויותיה בנכס עד למתן החלטה אחרת במסגרת הערעור על ההחלטה למינוי כונס נכסים או במסגרת ההליך האמור. זאת, משנקבע כי חשש המבקשות מנזק בלתי הפיך שמצדיק את עיכוב ביצוע ההחלטה למינוי כונס הנכסים, קיים בעיקרו רק במקרה של העברת הזכויות בנכס לצדדים שלישיים או ביצוע שינוי יסודי במבנה הנכס (להלן: החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה למינוי כונס נכסים ).

3.מכאן הבקשה שלפניי המכוונת להחלטה אחרונה זו. המבקשות טוענות כי אין די בצו איסור הדיספוזיציה עליו הורה בית המשפט המחוזי, ומבוקש כי יש להורות על עיכובן של כלל הפעולות אשר יביאו להעברת הנכס בפועל לבעלות המשיבה, וזאת עד להכרעה בבקשת רשות לערער על ההחלטה למינוי כונס נכסים שהגישו המבקשות לבית משפט זה (רע"א 1378/17). בהקשר זה, טוענות המבקשות כי סיכויי הערעור גבוהים, שכן בהחלטה למינוי כונס נכסים נפלו שגיאות מהותיות, ובהן עיוות דין שנוצר בעניינן של המבקשות בשל העדר האפשרות לברר מחלוקות חדשות שהתעוררו לאחר מתן פסק הדין. כמו כן, נטען כי אף מאזן הנוחות נוטה לטובתן משום שפעולותיו של כונס הנכסים לצורך העברת הנכס לידי המשיבה הינן בלתי הפיכות ואף טומנות בחובן פגיעה במתווה השכירות הקיים.

ביום 13.3.2017 הוריתי על מתן צו ארעי האוסר על כונס הנכסים להעביר את הזכויות בנכס ועל הגשת תשובת המשיבה.

4.המשיבה בתשובתה סמכה ידיה על החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה למינוי כונס נכסים, שלפיה לא קיימת הצדקה בנסיבות המקרה דנן לעיכוב ביצוע ההחלטה למינוי כונס הנכסים. המשיבה טוענת כי שיקולי מאזן הנוחות נוטים לטובת דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע שכן המשיבה הפקידה את מלוא התמורה עבור מימוש חוזה האופציה; ומשום שהעברתו בעין של הנכס אינה בלתי הפיכה. בהקשר זה טוענת המשיבה כי פעולותיו של כונס הנכסים חיוניות לאור ניסיון המבקשות לסכל את העברת החזקה בנכס לידי המשיבה ואת מימוש זכויותיה; וכי הנכס נושא פסק הדין הוא נכס מסחרי, וממילא ניתן יהיה להעניק פיצוי כספי, אם יהיה בכך צורך בהמשך.

ביום 17.5.2017 הוריתי על מתן צו זמני האוסר על המשיבה לבצע כל פעולה שיש בה כדי להעביר את הזכויות בנכס נושא הבקשה דנן לצד שלישי עד להחלטה אחרת, חלף הצו הארעי שניתן ביום 13.3.2017.

5.בעקבות בקשה לעיון מחדש בהחלטה זו, ולאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. עסקינן בבקשת רשות לערער על החלטה בעניין בקשה לעיכוב ביצוע. התערבות ערכאת הערעור בהחלטות מסוג זה תעשה במשורה ובמצבים חריגים בלבד (רע"א 2260/16 שמיר נ' עיריית תל אביב יפו , פסקה 5 (12.4.2016); רע"א 9045/15 בן עמי נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (7.1.2016)) . המקרה דנן אינו בא בקהלם של המקרים האמורים. הלכה עמנו כי על המבקש עיכוב ביצוע להראות כי סיכויי הערעור גבוהים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (רע"א 7844/15 מלכיאלי נ' מלכיאלי , פסקה 4 (23.12.2015)). מבלי שאדרש לשאלת סיכויי הערעור, איני רואה להתערב בקביעות בית המשפט המחוזי באשר למאזן הנוחות שלפיהן המבקשות לא ביססו את טענתן לקיומו של נזק בלתי הפיך שמצדיק לעכב את ביצוע ההחלטה למינוי כונס נכסים, למעט האפשרות של העברת הנכס לצדדים שלישיים או ביצוע שינוי יסודי במבנה הנכס. זאת, תוך שציין כי גם פעולות אלה ניתנות לפיצוי בכסף ואינן פעולות בלתי הפיכות.

בקשת הרשות לערער נדחית אפוא, בכפוף לסייג שלהלן.

הצו הזמני שהוצא ביום 17.5.2017 שמשקף את הצו שניתן בבית המשפט המחוזי, נותר על כנו.

מתבקשת עמדת המשיבה בהתייחס להבהרה המבוקשת בסעיפים 10-9 לבקשה מהיום, זאת תוך שבעה ימים.