פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1847/21
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המבקשים:
1. גל עם נכסים בע"מ
2. גדעון שעאר
נ ג ד
המשיבים:
1. תשובה התחדשות עירונית (2016) בע"מ
2. רמי תשובה
3. אברהם תשובה
4. שי שמחי
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו בת"א 2507-02-21 מיום 11.3.2021
בשם המבקשים:
עו"ד אסף ביגר; עו"ד רותם
גרין
החלטה
לפנַי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת י' שבח , סג"נ) מיום 11.3.2021 בת"א 2507-02-21 במסגרתו נדחתה בקשת המבקשים להפסקת הליך בוררות.
1.
מבקשת 1 ומשיבים 1 ו-4 חתמו ביום 9.3.2016 על הסכם מייסדים להקמת חברה שתפעל בתחום ההתחדשות העירונית (להלן: החברה ). סעיף 17.1 להסכם המייסדים כלל תניית בוררות, לפיה בהיעדר הסכמה בין הצדדים זהות הבורר תיקבע על ידי יושב ראש לשכת עורכי הדין.
2.
בשנת 2017 נתגלע סכסוך בין הצדדים ובימים 7.10.2018 ו-9.10.2018 פנה משרד עורכי דין נוף, אורן, בן עמי ושות' בשם החברה ליו"ר לשכת עורכי הדין בבקשה למנות בורר שיכריע בסכסוך. ביום 20.11.2018 מינה יו"ר הלשכה את עו"ד רפאל לביא לשמש בורר בסכסוך. ביום 27.11.2018 פנה המשרד הנ"ל בבקשה למנות בורר חליף מכיוון שהמשרד ניהל באותה עת תיק ליטיגציה נגד עו"ד לביא. ביום 10.2.2019 מינה ממלא מקום יו"ר הלשכה את עו"ד ישראל ליכטנשטיין לשמש כבורר חליף בסכסוך.
3.
ברם, ביום 24.5.2020 הודיע עו"ד ליכטנשטיין מיוזמתו על התפטרותו. עד למועד התפטרותו הוגשו כתבי תביעה בהליך הבוררות, אך טרם הוגשו כתבי הגנה ולא התקיימו הליכים נוספים. על כן, ביום 27.5.2020 פנה בא-כוח משיבה 1 אל יו"ר לשכת עורכי הדין בבקשה למנות בורר חליף וביום 6.7.2020 מינה ראש הלשכה את עו"ד שוש ריבר כבוררת חליפית, שלישית במספר (להלן: הבוררת ).
4.
ביום 24.11.2020 התקיימה ישיבה לפני הבוררת, בסיומה נקבה הבוררת בשכרה. ביום 26.11.2020 פנו המשיבים אל הבוררת בבקשה שתפחית את שכרה וביום 29.11.2020 הודיעה הבוררת כי תעשה כן, אך לא במלוא ההפחתה שהתבקשה. ביום 30.11.2020 הודיעו באי-כוח המשיבים כי הפחתת שכר הבוררת אינה מספקת וכי בכוונתם לפנות ללשכת עורכי הדין בבקשה למינוי בורר חליפי. למחרת הודיעה הבוררת על הסכמתה להפחתה נוספת בשכרה לסכום שהתבקש מלכתחילה על ידי המשיבים. ברם, גם בכך לא בא העניין על תיקונו וביום 2.12.2020 פנה בא-כוח משיבה 1 אל הבוררת בבקשה שתפסול עצמה, בטענה כי קבלת הבקשה להפחתת שכר במלואה, יוצרת "תחושה קשה ... וחשש כבד ... להטיה של כב' הבוררת כנגד מרשיו". הבוררת התפטרה מתפקידה באותו היום ובהמשך למכתב בא-כוח משיבה 1 לראש לשכת עורכי הדין, מינה ראש הלשכה ביום 28.1.2021 את עו"ד גדעון פרייטג כבורר חליף, רביעי במספר, בסכסוך בין הצדדים.
5.
בשלב זה פנו המבקשים לבית המשפט המחוזי בבקשה להפסקת הבוררות וביטול מינויו של עו"ד פרייטג כבורר בסכסוך בין הצדדים. בבקשתם הדגישו את התנהלות המשיבים כלפי הבוררת, שהביאה בסופו של יום להתפטרותה. מנגד, המשיבים טענו כי דווקא המבקשים הם שמונעים את ניהול הבוררות כסדרה והתארכות והסתבכות הליך הבוררות החלה כאשר הגישו המבקשים הליכים לבית המשפט במקביל לניהול הליך הבוררות. הבוררת דרשה שכר מוגזם ולא בכדי ביקשו המשיבים להפחיתו. כעת, משאין לאף אחד מהצדדים טענות כלפי עו"ד פרייטג, יש לקדם את הליך הבוררות.
6.
בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה. בפסק דינו ציין בית המשפט כי קצב התקדמות הליך הבוררות אכן אינו משביע רצון. אולם הראיות העומדות בבסיס הבקשה אינן מבססות את טענת המבקשים כי העיכוב בהליך אכן נעוץ בהתנהלות המשיבים. המבקשים לא הצביעו על חשש ממשי לכך שעו"ד פרייטג לא ייטיב "להחזיק במושכות" ולנהל את הליך הבוררות באופן יעיל, תוך שמירה על זכויות הצדדים. חוק הבוררות, התשכ"ח-1968 אף נותן בידי הבורר ארגז כלים לאפשר את ניהול הליך הבוררות באופן יעיל וענייני.
7.
מכאן הבקשה שלפנַי. המבקשים טוענים כי בית המשפט המחוזי לא התייחס לטענותיהם בדבר התנהלותם הפסולה של המשיבים. המשיבים הכשילו בזדון את הליך הבוררות והביאו, בין היתר, להתפטרותה של הבוררת מתפקידה. מדובר באחד מאותם מקרים חריגים וקיצוניים בהם יש להורות על ביטול הבוררות והפניית הצדדים לפתרון הסכסוך בבית המשפט. טענה נוספת בפיהם של המבקשים הייתה כי פסק הדין ניתן בלא שניתנה להם אפשרות לחקור את המצהיר מטעם המשיבים.
8.
דין הבקשה להידחות אף מבלי להיזקק לתשובת המשיבים. בקשת רשות ערעור בענייני בוררות לא תינתן אלא במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה עקרונית, משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או במקרים שבהם נדרשת התערבות בית משפט זה משיקולי צדק או לשם מניעת עיוות דין (ראו לאחרונה: רע"א 8002/20 מחאמיד נ' מועצה מקומית מג'אר , פסקה 7 (17.2.2021); רע"א 8816/20 הלה מגדלי משרדים בע"מ נ' מגדלי עסקים (אחזקות) בע"מ , פסקה 6 (7.1.2021)). המקרה דנא אינו נמנה על אותם מקרים חריגים. המבקשים לא הצביעו על כל שאלה עקרונית המתעוררת בעניינם, מלבד העלאת הטענה, "הכללית", בדבר אובדן אמון הציבור בהליכי בוררות או על עיוות דין שעשוי להיגרם כתוצאה מהמשך ניהול הליך הבוררות.
הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ד' בניסן התשפ"א (17.3.2021).
ש ו פ ט