פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1852/21
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקש:
יוגב עזרא
נ ג ד
המשיבים:
1. ביטאיט בע"מ (
Paycall
)
2. השיקמה אן.ג'י.אן תקשורת בינלאומית
015 בע"מ
3. טלזר 019 שירותי תקשורת בינלאומיים
בע"מ
4. שמיר מערכות ומפעלים בע"מ
5. אלמונים
בקשה
לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת
ע'
אבמן-מולר
) ב
ע"א
50554-12-20
מיום 1.3.2021
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ע' אבמן-מולר ) מיום 1.3.2021 ב ע"א 50554-12-20 אשר דחה ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (השופטת
מ' קסלסי ) במסגרתו נמחקה על הסף בקשת המבקש למתן צווים מכוח סעיף 4 לחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן: החוק
או חוק מניעת הטרדה מאיימת ).
2.
בית המשפט המחוזי לא מצא להתערב במסקנתו של בית משפט השלום לפיה ההליך שננקט אינו ההליך המתאים לבירור בקשות המבקש – צו מכוח חוק מניעת הטרדה מאיימת, אשר מורה למשיבות 4-1, חברות פרטיות המספקות שירותי דיוור, להימנע מלהטריד את המבקש במסרונים שנשלחים אליו עבור "המשיבים 5" שהוגדרו כ"אלמונים שזהותם ידועה למשיבות 4-1"; להורות להן למסור למבקש את פרטי "אלמונים" אלו; ולאחר מסירת הפרטים, להורות לאותם "משיבים 5" להפסיק להטרידו. נקבע, כי אף מבלי להכריע בשאלה האם החוק מתאים להחלתו על תאגידים אם לאו, שליחת מסרונים למבקש אינה באה בגדר "הטרדה מאיימת" כמשמעותה בחוק, והליך על-פי חוק מניעת הטרדה מאיימת אינו ההליך המתאים לבירור הטענות ולמתן הסעדים המבוקשים. החוק נועד ליתן מענה דחוף ומתוחם לפגיעה שארעה סמוך לפני הגשת הבקשה, כך הובהר, ולא נועד להליכים הדורשים בירור עובדתי ומשפטי נרחב, שמקומו במסגרת הליכים אזרחיים אחרים, ביניהם הליכים מכוח חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.
3.
לאחר עיון בבקשה ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי סעיף 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה, וזאת לאחר שמצאתי כי הקביעות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי אינן מצדיקות בירור נוסף ב"גלגול שלישי", וכי מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין.
המבקש יישא בהוצאות בסך 2,500 ₪ לטובת אוצר המדינה.
ניתנה
היום, ו' באייר התשפ"א (18.4.2021).
ש ו פ ט