רע"א 1912/99 ציון צדקה נ. ד.ד.ד. חברה לעבודות עפר

בית משפט השלום חייב שני נתבעים, אחד מהם המבקש, לפרוע למשיבה שיק עליו חתם המבקש. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש (וקבל את ערעור הנתבעת שלא חתמה על השיק).

בפני בית משפט השלום העלה המבקש גרסאות שונות ובית המשפט העדיף את גרסת המשיבה שנתמכה בעדות עו"ד וייל.

בית המשפט המחוזי ציין ובצדק, כי מדובר בניתוח עובדתי של אירועים ומסמכים שהיו בפני בית משפט קמא וכי אין מקום להתערב בכל אלה.

בבקשה זו מעלה המבקש סוגיה שלטענתו יש בה חידוש משפטי והיא סוגיית פירעון שטרות על ידי מתן הוראות לנאמן, לאמור, תשלום לעו"ד לפי הוראת המבקש שכמוהו כתשלום לתובע, אלא שבית המשפט קבע כי לא הוכח שהשיק הנדון נפרע בדרך כלשהי ולפיכך לא התעוררה השאלה המועלית על-ידי המבקש כשאלה משפטית בכלל וכשאלה שיש בה חידוש, בפרט.

הבקשה אינה מעלה שאלה כלשהי הראויה להידון בערכאה שלישית, והיא נדחית בזה.