פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1926/03 - א'
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
המבקשים:
שרה וויקטור פרטי
נ ג ד
המשיב:
בנק לאומי למשכנתאות
בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית
המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 2.12.02 (כב' השופטת י' שטופמן) בבר"ע
1498/01
החלטה
1.
זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב בתיק בר"ע 1498/01 מיום 2.12.02. בהחלטה זו נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים על החלטת ראש ההוצאה לפועל לממש את דירת המבקשים בדרך של מכירתה לפרעון חובותיהם למשיב.
2.
המבקשים עותרים לעכב את הליכי הפינוי שנקבעו למחר 26.2.03. הם מעלים בבקשתם שורה של טעמים לביטול החלטת בית המשפט המחוזי ולמתן עיכוב ביצוע הפינוי כסעד זמני עד להחלטה בבקשת רשות הערעור.
3.
נתתי דעתי לטעמי הבקשה לרשות ערעור ולבקשה לסעד זמני ואינני רואה לקבלן.
בית המשפט המחוזי נתן את החלטתו לאחר שפירט את מסכת הדחיות והעיכובים שחלו בדיונים בבקשת המבקשים עקב, מה שכינה, שימוש לרעה בהליכי בית המשפט. בית המשפט מנה תשע ישיבות אשר נדחו עקב דחיות מכוונות על ידי המבקשים ותוך שימוש בהנמקות לעיכוב הפינוי שלא היו מבוססות על אדני-אמת. בית המשפט מסכם ואומר:
"נראה לי כי ניתנו למבקשים באמצעות המבקש, הזדמנויות חוזרות ונשנות לנהל דיון כהלכתו, ראוי והגון, אולם המבקש נהג בדרך בלתי ראויה ואמנם ניצל לרעה את ההתחשבות ואורך הרוח של בית המשפט ובאי כח הצדדים".
משלא התייצבו המבקשים, נדחתה בקשת רשות הערעור.
4.
יתר על כן, המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור קודמת לבית משפט זה בתיק רע"א 3969/01 עוד ביום 20.5.01. בית המשפט העליון (כב' השופט ריבלין) החליט באותו עניין ביום 22.12.02 כי משניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בתיק שלפנינו, ינהגו הצדדים על פיה. ביום 20.2.03 נתן החלטה נוספת כי בהמשך להחלטתו מ-22.12.02 תם הטיפול בבקשת רשות הערעור באותו תיק.
5.
הטעמים שמעלים המבקשים לעיכוב ביצוע הפינוי דומים בשני ההליכים שיזמו בבית משפט זה. בבית המשפט המחוזי בהליך שלפנינו ניתן להם יומם ואף מעבר לכך, להעלות את טיעוניהם ולפרוש את עמדתם במלואה. הם לא מיצו את ההזדמנות שניתנה בידם, לא הופיעו ולא אפשרו לערכאה הדיונית להכריע בטיעוניהם לגופם. הם נקטו באופן מתמשך מהלכים דיוניים שיסודם בחוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכים. בבקשת רשות הערעור שהגישו לא נכלל הסבר או תירוץ להתנהגותם זו.
בתנאים אלה, דלתותיו של בית משפט זה לא תיפתחנה בפני מי שנוהג בהליכים בחוסר תום לב ואינו מאפשר דיון בעניינו, לגופו. במיוחד כך, כאשר למבקש לא נתונה זכות ערעור, אלא עליו לבקש ולקבל רשות להגיש את ערעורו.
6.לאור כל אלה, הבקשות לרשות ערעור ולסעד זמני לעיכוב הפינוי נידחות, וזאת אף בלא בקשת תשובה.
ניתנה היום, כ"ג אדר א תשס"ג
(25.2.2003).
ש
ו פ ט ת