רע"א 1945/17 המועצה המקומית עראבה נ. פלוני

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט המחוזי (כבוד השופטת י' קראי-גירון ) בע"א 1108-12-15 מיום 30.1.2017, בגדרו נדחה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום (כבוד השופטת א' הוך-טל )

בת"א 60490-10-10 מיום 18.10.2015.

1.המשיב 1, יליד שנת 1992 (להלן: התובע ), הגיש לבית משפט השלום תביעת פיצויים לפי פוליסת ביטוח תאונות אישיות לתלמידים לאחר שנפגע ביום 5.1.2008 בביתו מדיסק חשמלי. באותה עת היה התובע תלמיד בית ספר תיכון המצוי בתחומה של המבקשת, המועצה המקומית עראבה (להלן: המועצה ). לצורך רכישת הפוליסה התקשרה המועצה עם חברת ביטוח זרה, בין היתר באמצעות המשיבה 10 (להלן:

אוברסיז ) ובתיווכו של המשיב 2 (להלן: המשיב ) בכובעו כסוכן ביטוח. אוברסיז הודתה באחריותה הביטוחית בגין התאונה אך לא שילמה הכספים, משנתברר כי המבטחת לא קיבלה רישיון לבטח בישראל וככל הנראה נקלעה גם לקשיים כספיים (נושא שנידון בנפרד בין אוברסיז לבין המבטחת בהליך בוררות בפני השופט בדימוס דוד גלדשטיין). אי לכך, בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי בעקבותיו, נדרשו לשאלה האם בנסיבות המקרה יש לחייב את המועצה או כל גורם אחר בתשלום פיצויים לתובע מכוח עוולת הרשלנות או מכוח עוולת הפרת חובת חקוקה, נוכח חובתה של המועצה לבטח את התלמידים הלומדים בתחומה בביטוח תאונות אישיות על פי הוראת סעיף 6(ד1)(1) לחוק לימוד חובה, התש"ט-1949.

2.איני רואה להידרש לפרטי תוצאות ההליכים שהתנהלו בערכאות מטה ואתמקד בעיקרי הקביעות הצריכות לענייננו. בית משפט השלום קיבל את התביעה לאחר שקבע כי המועצה בחרה להתקשר בביטוח הזול ביותר על אף סימני אזהרה ברורים בנוגע למבטחת, ובכך התרשלה והפרה את חובתה החוקית לרכוש פוליסה העומדת בדרישות הדין. כן נקבע כי המשיב פעל כשלוח של אוברסיז והביא בפני המועצה את מלוא הנתונים שהיו בידיו, ומשכך אין להטיל עליו אחריות אישית. ערעור שהוגש על פסק הדין נדחה לאחר שבית המשפט המחוזי מצא שהתנהלות המועצה הייתה רשלנית וכי מחומר הראיות עולה כי אין להטיל אחריות על המשיב.

3.על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נסבה בקשת רשות הערעור דכאן. הטענה העיקרית של המועצה היא, כי פסק הדין הפוטר את המשיב מכל חבות עומד בסתירה לפסק דין חלוט שניתן ב ע"א 25099-03-16

(להלן:

הערעור המקביל ) ומקים השתק פלוגתא. בפסק הדין הנ"ל התובע היה אף הוא תלמיד המועצה שנפגע ולא קיבל את כספי הפיצויים מאוברסיז על אף שהודתה באחריותה הביטוחית. התלמיד תבע את המועצה בגין התקשרותה הרשלנית עם חברת הביטוח, וזו בתורה הגישה הודעת צד ג' כנגד סוכן הביטוח, הוא המשיב בענייננו.

בית משפט השלום דחה את ההודעה כנגד המשיב אך בערעור המקביל נתקבלה טענת המועצה, והמשיב חוייב לשפותה ב-70% מהסכום בו חוייבה המועצה. נטען כי בנסיבות אלה יש לתת רשות ערעור ב"גלגול שלישי", בשים לב להליכים נוספים שהצדדים מנהלים ויוסיפו לנהל בפני ערכאות דיוניות שונות, וכן בשל חשיבותה של הכרעה ברורה בשאלת אחריות המשיב, החורגת מעניינו של ההליך הפרטני.

עוד נטען, בין היתר, כי בית המשפט השלום הסתמך בקביעתו על תצהירו של המשיב על אף שהלה לא נחקר בפניו; כי הוכח שהמועצה לא ידעה שהיא מתקשרת עם מבטחת שאינה מורשת; וכי המשיב מסר לה מידע חלקי, יצר מצג שווא והפר את חובותיו העצמאיות והמקצועיות כסוכן ביטוח באופן המקים לה זכות שיפוי.

4.המשיב בתגובתו תמך במסקנותיו של בית המשפט המחוזי הן לעניין אי חבותו והן לעניין אי יצירתו של השתק, וטען כי קביעותיו של בית המשפט בערעור המקביל לא תואמות את חומר הראיות שהוצג בהליך הנוכחי. יתר המשיבים הודיעו כי אין להם עניין בהליך ולא הגישו תגובה מטעמם.

5.אקדים אחרית לראשית ואומר כי נוכח התוצאות אליהן הגיעו בתי המשפט המחוזיים והשלכותיהן על הליכים נוספים המתנהלים בין הצדדים מצאתי לתת רשות ערעור, אך הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

הסוגיה העיקרית המונחת לפתחנו היא האם קיים השתק פלוגתא בשאלת חבותו של המשיב, סוכן הביטוח, במישור היחסים בינו לבין המועצה.

6.הכלל בדבר השתק פלוגתא קובע כי "אם במשפט הראשון הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסויימת, שהייתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם, בפירוש או מכללא, כי אז יהיו אותם בעלי-הדין וחליפיהם מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט השני, חרף אי-הזהות בין העילות של שתי התביעות"

( ע"א 246/66 קלוזנר נ' שמעוני , פ"ד כב(2) 561, 584 (1968) (להלן: עניין קלוזנר )). הפסיקה החילה כלל זה אף על שאלות המערבות עובדה ומשפט וכן על מסקנות משפטיות (ע"א 53/74 בריסטול מייארס קומפני נ' ביצ'ם גרופ לימיטד , פ"ד כט(1) 372, 376 (1974) (להלן: עניין בריסטול ) ; ע"א 158/83 פינקל נ' נוימן , פ"ד לח(1) 17, 27 (1984); יששכר רוזן-צבי ההליך האזרחי 540 (2015) (להלן: רוזן-צבי )).

השימוש בהשתק פלוגתא מונע פסיקות סותרות, בכך שפלוגתא שהוכרעה על ידי ערכאה מוסמכת מוחזקת כנכונה וניתן ליישמה בהליכים נוספים מבלי לדון בה מחדש (עניין קלוזנר , בעמ' 587; הרוזן-צבי , בעמ' 538). משכך, נקבעו בפסיקה תנאים מחייבים לתחולת ההשתק: האחד, קיומה של זהות עובדתית ומשפטית בין הפלוגתא העולה בכל אחת מההתדיינות; השני, בהליך הראשון קיימו הצדדים התדיינות בכל הנוגע לאותה פלוגתא, ולצד שנגדו מועלית טענת השתק היה יומו בבית-המשפט; השלישי, ההתדיינות הראשונה כללה קביעה פוזיטיבית; ואחרון, ההכרעה בפלוגתא הייתה חיונית לתוצאה הסופית של פסק הדין (ע"א 1041/97 סררו נ' נעלי תומרס בע"מ , פ"ד נד(1) 642, 649 (2000); רע"א 5071/10 עיריית תל-אביב-יפו נ' ש.א.י. מועדונים בע"מ , פסקה 4 (18.10.2010); נינה

זלצמן

מעשה בית דין בהליך אזרחי

141 (1991) (להלן: זלצמן )) .

7.המועצה טענה להשתק פלוגתא שנוצר עם מתן פסק דין בערעור המקביל, הנידון בין אותם הצדדים. כאמור, בית משפט השלום פטר באותו מקרה את המשיב מאחריות, אך בית המשפט המחוזי התערב בתוצאה וקבע כי על המשיב לשפות את המועצה בשיעור של 70% מהסכום בו חויבה. נקבע כי על המשיב כסוכן ביטוח מוטלת חובת גילוי ולא הוכח כי הוא הסביר למועצה את הסיכונים שבהתקשרות עם אוברסיז. כן נקבע כי חבות המשיב נלמדת אף מעצם מעורבותו בעסקה, ומשבחר להשלימה ולא למשוך ידו ממנה "אין כל הצדקה שיצא פטור בלא כלום, ולא זו בלבד אלא שעיקר האחריות מוטלת עליו בהיותו הגורם המקצועי שהביא לכריתת ההסכם הביטוחי".

8.לשיטת המועצה, משנעשה פסק הדין בערעור המקביל חלוט, קם השתק פלוגתא שמכוחו יש לאמץ בהליך הנוכחי את הקביעה לפיה לא הוכח שהמשיב הסביר למועצה את הסיכונים וכן את הקביעה כי המשיב הוא הגורם המקצועי שהביא לכריתת ההסכם.

הגם שבמבט ראשון נראה כי יש ממש בטענת המועצה, לא מצאתי לשנות מקביעתו של בית משפט קמא לפיה אין בערעור המקביל כדי להקים השתק בהליך שבפנינו. אנמק להלן את מסקנתי.

9.אכן, הצדדים ניהלו התדיינות קודמת בשאלות של עובדה ומשפט, הנוגעות לאותה פוליסה ולאותה תקופת התקשרות, והכרעתו של בית המשפט המחוזי בערעור המקביל הייתה חיונית וקרדינלית לתוצאתו הסופית של פסק הדין. אך לא די בכך. כפי שצוין לעיל, תנאי לקיומו של השתק פלוגתא הוא קביעתו של ממצא פוזיטיבי, זאת להבדיל מממצא שנקבע עקב היעדר הוכחה (ע"א 126/51 פלמן נ' שחב , פ"ד ו(1) 313, 323 (1952); עניין קלוזנר , בעמ' 584; זלצמן , בעמ'

192-190), וכפי שהוסבר ב ע"א 581/72 ארביב נ' מדינת ישראל , פ"ד כז(2) 513 (1973) :

"דרך משל, מקום שתביעת ריבית נדחתה הואיל והשופט לא שוכנע במתן ההלוואה נושאת הריבית, אין משתיקים תביעת ההלוואה, שכן התובע רשאי למלא מה שהחסיר במשפט קודם ולנסות ולשכנע את בית-המשפט שאמנם הלווה לנתבע את הקרן. ממצא 'לא הוכח' אינו ממצא פוזיטיבי ואין כוחו יפה אלא לצורך הדיון בעילה בו הוא נקבע... ואילו דחיית התביעה על יסוד הממצא הפוזיטיבי, שהנתבע לא לווה מהתובע את הכסף שבעבורו נתבעה הריבית, מקימה השתק ומונעת את התובע לצמיתות מלתבוע את הקרן" ( שם , עמ' 519).

איני סבור כי יש ממש בטענת המועצה לפיה בשל היפוך נטל ההוכחה הקבוע בסעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], הקביעה לפיה לא הוכח שהמשיב הסביר למועצה אודות הסיכונים הצפויים בהתקשרות מהווה קביעה פוזיטיבית. בענייננו, דומה כי מדובר בממצא שנקבע עקב היעדר הוכחה והוא אינו עולה לכדי קביעה פוזיטיבית הנדרשת להקמתו של השתק פלוגתא (ע"א 2576/03 וינברג נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים , פסקה 24 (2 1.2.2007 ). לביקורת אודות הלכת 'הממצא החיובי' ראו בספרה של זלצמן , בעמ' 192-190 וכן בספרו

של רוזן-צבי , בעמ' 578-576).

10.כפי שעולה מפסק דינו של בית המשפט השלום בהליך המקביל, הצדדים הגיעו להסכמה דיונית כי בית המשפט יכריע על סמך החומר שבפניו ועל יסוד הסיכומים (פסקה 3 לפסק דינו של בית משפט השלום, ת"א 676-11-09), ואילו בהליך דכאן נשמעו עדויות, כגון זו של גזבר המועצה, אשר הייתה אדן מרכזי למסקנה בדבר אי חבותו של המשיב. כפי שציינו ערכאות קמא, הגזבר אישר כי המשיב לא הוליך את המועצה שולל וכי הוא וראש המועצה, שהיה בעצמו סוכן ביטוח בעברו, בדקו והחליטו לערוך את הביטוח אצל אוברסיז. דומה כי בנסיבות הפלוגתא דנן, נראה שבית המשפט המחוזי בערעור המקביל היה "בעמדה נחותה יותר להכריע בה בצורה נכונה ומדויקת מזו של בית המשפט שבו היא עולה בשנית" ולכן "אין מקום להחיל השתק פלוגתא"

( רוזן-צבי , בעמ' 539) .

11.קביעה בדבר קיומו של השתק פלוגתא וניוד ההכרעה להליכים נוספים עלולים לפגוע בחקר האמת ולהנציח טעויות שיפוטיות, תוך פגיעה בהרתעה ובבעל הדין שכנגדו מוחל ההשתק ( שם ,

וכן ראו והשוו: ע"א 375/82 מרקוביץ

נ' מונטיפיורי , פ"ד לט(2) 421, 428 (1985); עניין בריסטול , בעמ' 382; רע"א 6830/00 ברנוביץ נ' תאומים , פ"ד נז(5) 691, 709-708 (2003)).

ואכן, קריאה זהירה של פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור המקביל מעלה כי הוא מצא להטיל אחריות על המשיב מטעמים משפטיים, ולא על רקע קביעה עובדתית פוזיטיבית לפיה המשיב חטא באי גילוי או במצג שווא כלפי המועצה. וכלשונו:

" אני נכון להניח לטובת הסוכן כי הוא הסביר למועצה המקומית באופן מקיף את סוגו ואופיו של הביטוח אותו היא רוכשת באמצעותו . יחד עם זאת לא הוכח כי הסוכן הסביר למועצה המקומית את הסיכונים בפניהם היא עומדת היה ותתקשר בהסכם עם אוברסיז. אך חבותו של הסוכן אינה נגזרת רק מחובת הגילוי וההסבר שאותם חייב היה ליתן למועצה אלא נלמדת מעצם מעורבותו בכריתת הסכם הביטוח מעיקרו... אין הסוכן יוצא ידי חובתו על ידי מתן הסבר, ממצה ככל שיהא, למבוטח.

אסור היה לו ליתן יד לעסקת ביטוח זו וככל שעמדה המועצה המקומית על דעתה לרכוש את הביטוח אצל אוברסיז על אף הסיכונים הכרוכים בכך וההסבר שניתן לה, שומה היה על הסוכן למשוך ידו מאותה עסקה" ( הדגשות הוספו – י"ע).

הנה כי כן, בית המשפט המחוזי בערעור המקביל, השתית את הכרעתו לפיה יש לחייב את המשיב, על התזה המשפטית לפיה על סוכן ביטוח למשוך ידו מעסקה מעין זו, הגם שהסביר למבוטח את סיכוניה. ואילו בית המשפט המחוזי במקרה שבפנינו, גרס כי:

"מששוכנע בית משפט קמא כי כל האזהרות ניתנו למועצה וזו בהחלטה מושכלת החליטה לרכוש פוליסת בטוח בחברה הזרה, אין להטיל אחריות על סוכן הביטוח משזה לא סירב לבקשת המועצה ולא משך ידו מהעסקה וסירב לפעול להוצאת פוליסת ביטוח " (הדגשה הוספה – י"ע).

ניתן לראות במחלוקת שנפלה בין בתי המשפט המחוזיים כמחלוקת בשאלה משפטית הנוגעת לאופן התנהלותו של סוכן ביטוח במקרה של עסקה "מסוכנת", כאשר עמדתו של בית המשפט בערעור המקביל אינה מבוססת על קביעה עובדתית פוזיטיבית. משכך, אין בהכרעה זו כדי להוות פלוגתא פסוקה, ו בית משפט קמא לא היה מנוע מלהגיע לקביעה הפוזיטיבית כי המשיב העביר את המידע הנדרש למועצה וזו בהחלטה מושכלת התקשרה עם המבטחת, על האחריות הנובעת מכך.

12.לא מצאתי להידרש ליתר השגות המועצה, אשר מכוונות בעיקרן כלפי קביעות עובדתיות כגון ידיעת המועצה על הבעייתיות שברכישת הפוליסה וטיב המידע שסיפק לה המשיב. טענות המועצה נבחנו והוכרעו על ידי שתי הערכאות מטה, ולא מצאתי במסגרת זו לשנות ממסקנותיהן המבוססות בין היתר על שמיעת עדויות הגורמים המעורבים.

13.נוכח כל האמור, הערעור נדחה.

המועצה תישא בהוצאות המשיב בסך 8,000 ₪.