רע"א 1955/01 מדינת ישראל - משרד התעשייה והמסחר מרכז השקעות נ. עודד גולד

1.זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופט ד"ר ג' קלינג) אשר קבע כי בירור התובענה האזרחית שהגישה המבקשת נגד המשיבים יידחה עד לאחר השלמת שמיעת הראיות בהליך הפלילי התלוי ועומד נגד המשיבים.

את החלטתו נימק בצורך להגן על זכותם של המשיבים שלא לחשוף ראיותיהם במסגרת ההליך האזרחי קודם להבאתן בהליך הפלילי, ובשל ההכבדה הכרוכה בניהול הליך אזרחי תוך התחשבות בהשלכות הצפויות על ההליך הפלילי. בית המשפט המחוזי סבר כי הדחיה הממושכת בהליך האזרחי מתאזנת אל מול החיסכון בזמן שעשוי לצמוח באם המבקשים יורשעו בהליך הפלילי, והכרעת הדין תוגש כראיה בהליך האזרחי בהתאם לסעיף 42(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א1971-. בית המשפט קמא ייחס חשיבות לעובדה כי המבקש היא שיזמה את שני ההליכים, וציין כי יתכן והיה מגיע למסקנה אחרת לו המשיבים היו יוזמיו של ההליך האזרחי.

כנגד החלטה זו מוגשת בקשת רשות הערעור שלפנינו.

2.המבקשת טוענת כי לא קיימת חפיפה בין ההליך האזרחי לבין ההליך הפלילי. לשיטתה, אפילו אם היתה חפיפה עובדתית בין ההליכים, יש לתת קדימות לניהול ההליכים האזרחיים ולעכבם רק במקרים בהם מוכחת פגיעה בהגנת הנאשם בהליך הפלילי באם לא יעוכבו ההליכים האזרחיים.

המשיבים לעומתה סבורים, כי טענת המרמה המופנית כלפיהם בהליך הפלילי בהקשר לרכישת המכונות, עומדת גם במוקד ההליך האזרחי. אשר על כן קיימת, לדעתם, זהות בין העובדות ובין טענות ההגנה של המשיבים בשני ההליכים. לטענת המשיבים ניהול שני ההליכים במקביל עלול לפגוע בזכויותיהם בהליך הפלילי: הזכות לשמור על זכות השתיקה ולהימנע מהפללה עצמית, והזכות שלא לחשוף בשלב מוקדם את קו הגנתם בהליך הפלילי. מנגד, אם יבחרו המשיבים להימנע מלחשוף את גרסתם העובדתית במסגרת ההליך האזרחי, וזאת כדי לא לפגוע בהגנתם בהליך הפלילי, אזי תפגענה זכויותיהם במסגרת ההליך האזרחי ויהיו הם נאלצים להפקיר הגנתם בהליך זה.

3.דין הבקשה להידחות. בית המשפט קמא סבר כי קיימת חפיפה בין העניין העומד לדיון בהליך האזרחי ובין זה הנידון בהליך האזרחי, ובקביעה זו לא מצאתי מקום להתערב. בנסיבות המקרה הזה לא שוכנעתי כי ראוי להתערב בשיקול הדעת שהפעיל בית המשפט המחוזי. לא שוכנעתי כי נפל פגם באיזון שישם השופט המלומד.

הבקשה נדחית. המבקשים ישאו בהוצאות המשיב בסך 10,000 ש"ח.