רע"א 1958/11 איתן ויינרייך נ. קצין תגמולים

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת ר' למלשטריך-לטר ) שבמסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על החלטתה של הוועדה הרפואית העליונה, הפועלת מכוח סעיף 12 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (נוסח משולב).

1.

בשנת 1973, נפגע המבקש בגבו במהלך שירותו הצבאי. בשנת 1976 פנה המבקש למשיב לצורך הכרה בנכותו. הוועדה המחוזית קבעה לו דרגת נכות של 0% בלבד וציינה כי יתכן שחלק מבעיותיו הרפואיות נובעת מעודף משקל. בשנת 2004 הועלתה דרגת נכותו לדרגה של 1% ובשנת 2005 קבעה לו וועדה מחוזית דרגת נכות של 10%. בשנת 2006 פנה המערער פעם נוספת אל הוועדה לצורך הכרה בהחמרת פגיעתו, אך בקשתו נדחתה. ערעור על החלטת הועדה המחוזית נדחה, כמו גם בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית משפט זה (רע"א 3513/09, מיום 7.1.2010). בשנת 2010 הגיש המבקש בקשה נוספת להכיר בהחמרה שחלה במצבו, אך הוועדה המחוזית דחתה את בקשתו, וקבעה כי ההגבלה בתפקודו נובעת ברובה מעודף משקל. ביום 28.10.10 דחתה הוועדה הרפואית העליונה את ערעורו של המבקש על החלטתה של הוועדה המחוזית וקבעה, בין היתר, כי המבקש לא שיתף פעולה בבדיקה הגופנית ולכן לא ניתן לקבוע מהו החלק היחסי במצבו הבריאותי שמקורו בפגיעה במהלך השירות הצבאי, במובחן מהשמנת היתר הקיצונית ממנה הוא סובל.

2.

על החלטה זו ערער המבקש לבית המשפט המחוזי, אשר דחה את הערעור. בית המשפט דחה את טענת המבקש, שלפיה נפל פגם בהחלטת הוועדה הרפואית העליונה בכך שלא הודיעה לו כי התרשמה שאינו משתף פעולה. בית המשפט קבע כי חזקה על המבקש, כי ידע שעליו לנהוג בתום לב ולשתף פעולה באופן מלא אף אם הדבר לא נאמר לו במפורש. לפיכך, קבע בית המשפט כי לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה וכי לא מצא מקום להתערב בה.

3.

מכאן הבקשה שלפניי. בגדרי הבקשה טוען המבקש, בין היתר, כי בית המשפט התעלם מחוות דעת רפואיות שהציג ואשר תומכות בטענתו שלפיה יש להגדיל את אחוזי הנכות שנקבעו לו. בנוסף, טוען המבקש, כי שגה בית המשפט בכך שקבע כי נהג בחוסר תום לב, וכן טענות שונות בנוגע להחלטת הוועדה הרפואית העליונה מיום 7.8.2008. לבסוף, טוען המבקש, כי בבדיקה הרפואית שנערכה לו על-ידי הוועדה הרפואית העליונה ביום 28.10.2010, הוא שיתף פעולה באופן מלא ולא נאמר לו דבר בקשר לאי שיתוף פעולה מצידו.

4.

דין הבקשה להידחות. כידוע, הלכה היא כי רשות ערעור בגלגול שלישי

תינתן במקרים שבהם מעלה הבקשה שאלה משפטית עקרונית אשר חשיבותה חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). השאלות שמעלה המבקש אינן עונות על אמת מידה זו. קביעותיו של בית המשפט המחוזי במקרה זה תחומות לנסיבות הקונקרטיות שהתקיימו בענייננו, ואין הן מצדיקות דיון בפני ערכאה שלישית.

אשר על-כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות.