רע"א 1959/13 עיריית רמת השרון נ. התעשיה הצבאית לישראל בע"מ

בהחלטה נושא הבקשה שלפניי דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשת לחקור את מנכ"ל המשיבה 1 שזומן מטעם המבקשת למתן עדות (להלן: העד ) בדרך של חקירה שכנגד. בית המשפט קמא קבע בהחלטתו כי אין להתיר זאת מראש וכי רק אם במהלך עדותו ייווכח שיש להכריז על העד כ"עד עוין" יותר לבא-כוח המבקשת לחוקרו בחקירה שכנגד.

בבקשה טוענת המבקשת כי צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: הצו ) אינו חל על " החלטה שעניינה אופי העדות ". לחלופין היא טוענת כי נוכח הקבוע ברע"א 4846/11 בר עידן ייצור ופיתוח בע"מ נ' אברג'יל (10.08.2011), הצו אינו חוסם אותה מלהגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה, וכן כי אי מתן רשות ערעור בשלב זה ישפיע באופן משמעותי על תוצאת ההליך ויסב לה נזקים. המבקשת מוסיפה בין היתר כי די בניגוד האינטרסים הקיים בינה ובין העד כדי להתיר לה לחקרו בדרך של חקירה נגדית ועל כן קביעתו של בית המשפט קמא לפיה יותר לה לחקור את העד בחקירה נגדית רק אם יוכרז כ"עד עוין" אינה מניחה את דעתה.

דין הבקשה להידחות. בניגוד לנטען על ידי המבקשת, ההחלטה עליה היא משיגה נמנית עם סוגי ההחלטות אשר ביחס אליהן נקבע כי לא תינתן רשות ערעור. סעיף 1(5) לצו קובע לעניין זה כי לא תינתן רשות ערעור על החלטה בעניין " הזמנת עדים, סדר שמיעת עדים, ושאלות המוצגות לעדים לרבות קבלה או דחייה של התנגדות בעניין זה, למעט החלטה על דחיית בקשה לזמן עד או להגיש ראיה, או החלטה בעניין בקשה לעדות מוקדמת " וסעיף 1(6) לצו קובע כי לא תינתן רשות ערעור על החלטה בעניין " סדר הבאת עדויות ואופן הגשת עדויות, למעט החלטה בעניין מתן עדות מחוץ לכתלי בית המשפט, ובכלל זה בהיוועדות חזותית ". החלטת בית המשפט במקרה דנן באה בגדר כל אחת משתי חלופות אלה בין אם תחת התיבה הנוגעת ל"שאלות המוצגות לעדים" ובין אם תחת התיבה הנוגעת ל"אופן הגשת העדויות". למעלה מן הצורך אעיר כי גם לגופם של דברים אין ההחלטה מצדיקה התערבות וחזקה על בית המשפט המחוזי השומע את העד ומתרשם מדבריו כי יבחן כנדרש, "בזמן אמת", דהיינו לאחר שיתרשם מתשובותיו של העד אם יש מקום להכריז עליו כ"עד עוין" וכפועל היוצא מכך האם יש לאפשר את חקירתו על דרך של חקירה שכנגד.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. לא נתבקשה תגובת המשיבים ולכן איני עושה צו להוצאות.