רע"א 196-23 רע"א 196-23

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ע' רביד) מהימים 29.11.2022 ו-11.12.2022 בת"א 30646-11-22.

1.ביום 14.11.2022 הגישה המשיבה, אל טרנס מגורים בע"מ, חברה קבלנית (להלן: התובעת), תביעה למתן סעד הצהרתי נגד המבקשים, בעלי דירות בבניין ברמת גן (להלן: הנתבעים). התביעה מגוללת סכסוך שניטש בין הצדדים בקשר להסכם "פינוי בינוי" שלטענת התובעת, נכרת ביניהם במהלך שנת 2021 (להלן: ההסכם). בתמצית, התובעת טוענת כי ההסכם בוטל על-ידי הנתבעים שלא כדין, ובהתאם לכך התבקש בית המשפט המחוזי ליתן סעד הצהרתי, ולפיו ההסכם "הינו שריר וקיים, ותקף לכל דבר ועניין". לצד התביעה, הגישה התובעת בקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור על הנתבעים או מי מטעמם, להתקשר עם צד ג' כלשהו בהסכם נוגד להסכם שנחתם בין הצדדים, וכן להוציא לפועל את הודעת הביטול שנשלחה מטעמם.

2.ביום 27.11.2022 הגישו הנתבעים תשובה לבקשת התובעת למתן צו מניעה זמני, ובה טענו, בין היתר, כי יש לדחות את הבקשה על הסף בהעדר תצהיר התומך בעובדות הנטענות בה. במענה לאמור, הגישה התובעת עוד באותו היום בקשה בה נטען כי בשל טעות משרדית נשמט מהבקשה למתן צו מניעה זמני תצהירו של מר מוטי שומרוני, אשר נחתם ואומת ביום 14.11.2022, והיה מיועד להגשה בד בבד עם הבקשה האמורה. לפיכך, התבקש בית המשפט המחוזי להתיר צירופו של התצהיר האמור לתמיכה בבקשה שהוגשה. בית המשפט המחוזי הורה לנתבעים בהחלטתו מיום 29.11.2022 להשיב לבקשה לצירוף התצהיר. בהחלטה נפרדת שנתן באותו יום קבע בית המשפט המחוזי מועד לדיון בבקשה לצו מניעה זמני, תוך שציין בהחלטתו כי "אף כי לא ניתן צו במעמד צד אחד, מצופה מהצדדים לפעול בתום לב ולא לנקוט בפעולות שיהיה בהן כדי להשפיע על הדיון בבקשה".

3.הנתבעים התנגדו לבקשה לצירוף התצהיר וטענו כי דינה להידחות על הסף בהעדר תצהיר לתמיכת הטענות שביסוד הבקשה. נטען כי מדובר למעשה בבקשה להארכת מועד לצירוף תצהיר, שאף אותה יש לתמוך בתצהיר. כן נטען כי מתן היתר להגשת התצהיר באיחור, לאחר שהמצהיר קרא את התצהיר התומך בתשובתה לבקשה לצו מניעה זמני, פוגע באופן בלתי מידתי בנתבעים.

4.בהחלטתו מיום 11.12.2022, קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת התובעת לצירוף התצהיר. בית המשפט המחוזי קבע כי בשים לב לכך שבבקשה לצו מניעה צוין כי תצהירו של מר שומרוני מצורף לבקשה, ובהתחשב בכך שלא ניתן צו מניעה במעמד צד אחד, לא יהא במתן היתר לצירוף התצהיר באיחור, בטרם נדונה הבקשה, כדי לפגוע בנתבעים. באשר לטענת הנתבעים כי התצהיר הוגש רק לאחר שמר שומרוני קרא את התצהיר התומך בתשובה, נקבע כי מדובר בטענה שלא גובתה בתצהיר, ושממילא אינה מתיישבת עם העובדה שהתצהיר אומת כבר ביום 14.11.2022.

מכאן הבקשה שלפניי.

5.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות בלא צורך בתשובה.

החלטת בית המשפט המחוזי, אשר התירה הגשת התצהיר, היא החלטה הנוגעת לסדרי דין ואופן ניהול ההליך – החלטות מעין אלה נתונות לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, וערכאת הערעור תימנע ככלל מהתערבות בהן, אלא במקרים חריגים (ראו מיני רבים: רע"א 1437/14 ינאי נ' אינספקס בע''מ, פסקה 4 (19.5.2014) (להלן: עניין ינאי); רע"א 7961/22 חברון משה בע"מ נ' דקל ערובה למזרח התיכון בע"מ, פסקה 3 (23.11.2022)). המקרה שלפניי אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים, ובפרט עת החלטת בית המשפט המחוזי בוססה בעיקרה על קבלת טענת התובעת כי התצהיר, על פי מועד חתימתו, נשמט אך בטעות מהבקשה.

6.בבחינת למעלה מן הדרוש יצוין, כי ככל שמדובר בהחלטה בבקשה להארכת מועד להגשת התצהיר, כפי שטוענים הנתבעים, הרי זו נמנית עם סוגי ההחלטות אשר לגביהן לא תינתן רשות ערעור, בהתאם לקבוע בסעיף 1(1) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (ראו והשוו גם לעניין ינאי, בפסקה 4).

7.יש לדחות גם את טענות הנתבעים המופנות כלפי החלטת בית המשפט המחוזי מיום 29.11.2022. מדובר בהחלטה בבקשה למתן סעד ארעי עד להכרעה בבקשה לצו מניעה זמני, המסורה, אף היא, לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. אעיר כי הדיון בבקשה למתן צו מניעה זמני נערך כבר ביום 8.1.2023 ועתידה להתקבל בקרוב החלטה בבקשה.

הבקשה נדחית. רק לפנים משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות.