רע"א 7961-22 רע"א 7961-22

1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ת' אברהמי) מיום 12.11.2022 בת"א 13066-05-15 ובת"א 16968-06-15, במסגרתה התקבלה באופן חלקי בקשת המבקשות "להוספת תצהירי עדות ראשית, להורות על דחייה קצרה של מועדי דיון ההוכחות וקביעה מחודשת של סדר העדת העדים" (להלן: הבקשה).

2.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתשובות המשיבים.

עיון בבקשה מלמד כי במסגרתה ביקשו המבקשות שלושה דברים: ראשית, התבקש בית משפט קמא להתיר למבקשת 3 להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה בת"א 13066-05-15 ובת"א 16968-06-15. לעניין זה, צוין כי "למען הסר כל ספק, בפני בית המשפט הנכבד תיק מוצגים אשר הוגש בתיאום עם שני הצדדים, ותצהירי המבקשת ייתמכו באמצעות מסמכים אלה, לרבות העדת עדים שתצהירים ו/או חוות דעת צורפו לתיק המוצגים המאוחד". לצד זאת, התבקש בית המשפט להורות על דחיית מועדי דיוני ההוכחות ועל קביעה מחודשת של סדר העדת העדים.

מקריאת החלטת בית משפט קמא עולה כי בית המשפט נעתר לבקשה ככל שהיא נוגעת לאפשרות להגיש תצהיר עדות ראשית מטעם המבקשת 3 (שכפי שעולה מההחלטה יהווה תצהיר חלופי לזה שניתן קודם לכן על ידי בעלה המנוח, מר חברון ז"ל). זאת – בסד זמנים קצר יותר מזה שהתבקש. בית המשפט ציין בנוסף כי "לא נתבקשה עדות של גורם קונקרטי נוסף ולא הוצבה תשתית למתן היתר 'על החלק'". יחד עם זאת הובהר כי "האישור העקרוני שניתן בעבר לזימונם של מספר עדים נוספים מטעם חברון (ה"ה בן אהרון, מליק ואיידלברג), עומד על כנו. לפי המוצהר בבקשה, אין שינוי במסמכים אליהם יפנה התצהיר שיוגש, קרי – אין שינוי בתיק המוצגים". בכל הנוגע לדחיית מועדי דיוני ההוכחות ולסדר שמיעת העדים, דחה בית המשפט את הבקשה.

3.בבקשת רשות הערעור מלינות המבקשות של שלוש קביעות אלו.

בכל הנוגע לקביעה הראשונה, נטען כי בית משפט קמא שגה "עת דחה את רכיב הבקשה להותיר צירוף התצהירים וחוות הדעת מטעם חברון, (אשר צורפו לתיק המוצגים המאוחד) לתמיכה בתצהיר מטעם [המבקשת 3]...". כן נטען כי "שגה כבוד בית המשפט, בקביעה שלא התבקשה עדות קונקרטית של העדת עדים נוספים. המבקשת בקשה בבקשה 160 (היא הבקשה שתוארה לעיל – ר.ר.), לתמוך את תצהירה באמצעות המסמכים והעדת עדים שתצהירים ו/או חוות דעתם צורפו לתיק המוצגים המאוחד. ודוק, הצדדים וכבוד בית משפט קמא יודעים באופן מדויק באשר לכל תצהירי העדים וחוות הדעת אשר הוגשו על ידי המנוח וצורפו לתיק המוצגים" (סעיפים 23 ו-25 לבקשת רשות הערעור).

אינני סבורה כי יש מקום לקבל טענות אלו. בראש ובראשונה, יש לציין כי מקריאת הבקשה שעמדה לפני בית משפט קמא, כלל לא עולה כי המבקשות ביקשו להגיש תצהירים או חוות דעת נוספים מעבר לאלה שהוגשו בעבר ונכללים בתיק המוצגים הקיים. כל שביקשו המבקשות הוא הגשת תצהירי עדות ראשית של המבקשת 3 חלף תצהירו של מר חברון ז"ל, תוך שציינו, "למען הסר ספק", כי תצהירים אלה ייתמכו בתצהירים וחוות דעת שהוגשו בעבר וקיימים בתיק המוצגים. לבקשה זאת כאמור נעתר בית משפט קמא, וממילא לא ברור על מה מלינות כעת המבקשות.

כך גם בכל הנוגע להעדת עדים: למעט אמירה כללית לפיה "[]תצהירי המבקשת ייתמכו באמצעות מסמכים אלה, לרבות העדת עדים שתצהירים ו/או חוות דעת צורפו לתיק המוצגים המאוחד", לא הועלתה כל בקשה קונקרטית לזימון עדים מצד המבקשות (ואף על פי כן, ראה בית המשפט להבהיר כי האישור העקרוני לזימונם של העדים בן אהרון, מליק ואיידלברג עומד על כנו). די בכך כדי להצדיק את דחיית בקשת רשות הערעור.

מעבר לכך, הלכה היא כי לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בכל הנוגע להחלטות דיוניות הנוגעות לאופן ניהול ההליך, ובכללן החלטות שעניינן הוספת ראיות וזימון עדים. משכך, ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות כאלה, אלא במקרים חריגים (ראו מהעת האחרונה: רע"א 5628/22 אלח'ורטי נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (30.8.2022); רע"א 6036/22 פריש נ' סאקס, פסקה 7 (18.10.2022)). המבקשות לא הצביעו על כל טעם המצדיק חריגה מכלל זה, למעט טענות בעלמא בדבר שגיאות שנפלו בהחלטת בית משפט קמא. הדברים מקבלים משנה תוקף לאור העובדה שכפי שהובהר, בית משפט קמא קיבל את בקשת המבקשות בעיקרה ביחס לתצהירה של המבקשת 3. גם בכך יש כדי להביא לדחיית בקשת רשות הערעור.

4.בכל הנוגע לקביעותיו של בית משפט קמא ביחס למועדי דיוני ההוכחות וסדר שמיעת העדים, הרי שמדובר בהחלטות הנכללות בצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: הצו), אשר לגביהן לא תינתן רשות ערעור. כך, קובעים סעיפים 1(1) ו-1(5) לצו כי לא תינתן רשות ערעור על "החלטה בעניין קביעה ושינוי של מועדי דיון...", ועל "החלטה בעניין הזמנת עדים, סדר שמיעת עדים...", בהתאמה. משכך, דין בקשת רשות הערעור להידחות גם ככל שהיא נוגעת לקביעות אלו.

5.בקשת רשות הערעור נדחית אפוא. משלא התבקשו תשובות – אין צו להוצאות.