רע"א 1961-24 רע"א 1961-24

1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט המחוזי חיפה (השופט י' כהן) אשר ניתנה ביום 29.2.2024 ברע"א 60575-02-24, במסגרתה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטתו של בית משפט השלום קריות (השופט ב' צ' ברגר), אשר ניתנה ביום 18.2.2024 בת"א 30394-03-21, ואשר בגדרה נדחו בקשותיו של המבקש לפסילת חלק מעדות בא-כוחו לשעבר, עו"ד עומר יאסין (להלן: עו"ד יאסין), ולזימון המבקש למסירת עדות הזמה ביחס לעדותו של עו"ד יאסין.

2.דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.

3.מדובר בבקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנה 148א).

4.ההכרעות קמא נטועות בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינן מעוררות שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי". כמו כן, אני סבור כי מתן רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט קמא איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין.

5.אוסיף ואציין כי הבקשה דנן נדונה לכישלון אף אם אניח, לטובת המבקש, כי בית המשפט המחוזי החמיר עמו יתר על המידה בסַווגו את החלטת בית משפט השלום שלא לפסול חלק מעדותו של עו"ד יאסין – מטעמי חיסיון עורך-דין-לקוח – כהחלטה הנופלת בגדרו של סעיף 1(5) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: סעיף 1(5) לצו). זאת, מאחר שלטענת החיסיון שבפי המבקש אין אחיזה בדין לגופם של דברים. בעל דין אשר מעלה טענה המייחסת לעורך-דינו – או לעורך-דינו לשעבר – הפרה של חובה מקצועית כזאת או אחרת, וכן בעל דין אשר מזמין את עורך-דינו למסירת עדות בנוגע למהות השירות שהלה נתן לו ולאופן שבו ניתן השירות – מוותר בזאת, בין במפורש ובין מכללא, על זכותו לחיסיון הדברים שהוחלפו בינו לבין עורך הדין במסגרת השירות כאמור, ככל שדברים אלו דרושים לבירור טענתו ולהגעת בית-המשפט לחקר האמת (ראו: יצחק עמית חסינות ואינטרסים מוגנים – הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי 479, 490 (2021); כמו כן ראו: ת"א (מחוזי באר שבע) 44/79 אמני נ' חברת ספינות בע"מ, פס"מ התשמ"ב(2) 382, 388, 390 (1979)). בית משפט השלום צדק אפוא בהחלטתו כי המבקש ויתר על החיסיון.

באשר לבקשת המבקש למסור עדות הזמה – החלטתו של בית משפט השלום בעניין זה נסובה על עניין דיוני מובהק לגביו יש לערכאת הדיונית שיקול דעת רחב (ראו: רע"א 2315/13 שוקר נ' INSPECTS LTD, פסקאות 13-12 (7.4.2013); רע"א 1437/14 שוקר נ' אינספקס בע''מ, פסקה 4 (19.5.2014); וכן רע"א 4641/16 בנישו נ' שטרית, פסקה 2 (23.6.2016)). עניין זה אינו ראוי אפוא לבירור נוסף במסגרתו של ערעור "בגלגול שלישי" – מה גם שהבאתו לערעור ביניים אינה מתאפשרת לנוכח הכלל הקבוע בסעיף 1(5) לצו.

6.למקובץ עד כה אוסיף את אשר הודגש על ידי בית המשפט המחוזי בהחלטתו: למבקש שמורה הזכות לערער על החלטות-ביניים כאמור במסגרתו של ערעור על פסק הדין השלם, אם וכאשר יוגש.

7.אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א. משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות לטובת המשיבה. לפנים משורת הדין, לא אחייב את המבקש בהוצאות לטובת אוצר המדינה חרף העובדה שהלה הניח על שולחני בקשה מיותרת בתכלית.