רע"א 1992/01 אייל מילמן נ. משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ

1.המשיב הלווה למבקשים סכום של 382,000 ₪. להבטחת ההלוואה משכנו המבקשים לטובת המשיב את זכויותיהם בדירת המגורים שלהם (להלן – "הנכס"). בחודש דצמבר 1999 מכרו המבקשים את הנכס לקונה (להלן – "הקונה"), שלטענתם קיבלה על עצמה לשלם למשיב את תשלומי ההלוואה. הקונה לא צורפה כבעלת דין בבקשה לפנינו ואף לא בהליכים הקודמים. המבקשים פיגרו בתשלומי ההלוואה במשך מספר חודשים; לטענתם, משום שסברו בשגגה, כי הקונה משלמת אותם. עקב הפיגורים פתח המשיב בהליכים נגד המבקשים בלשכת ההוצאה לפועל בחדרה למימוש המשכון. לפי בקשת המשיב, מינה ראש ההוצאה לפועל, בהחלטתו מיום 8.6.00, את בא כוחו של המשיב להיות כונס נכסים לצורך מכירת הנכס. המבקשים ביקשו לבטל או להשהות את המינוי, להורות על קיום דיון בבקשה ולאפשר להם לחקור חקירה נגדית את פקיד המשיב, מר כפיר, שתצהירו צורף לבקשת המשיב למנות כונס נכסים. בבקשתם טענו המבקשים, כי מכרו את הנכס לקונה בהסכמתו של המשיב וכי המשכון אמור היה להיות מוסב על שם הקונה; כי לא קיבלו הודעה או התראה בדבר פיגור בתשלומים; וכי נפלו פגמים בתצהיר שצורף לבקשה. המבקשים הוסיפו, שהציעו לשלם את מלוא סכום הפיגור, מבלי להודות בטענותיו. ראש ההוצאה לפועל דחה את בקשתם של המבקשים.

המבקשים בקשו להרשות להם לערער על ההחלטה לפני בית המשפט המחוזי בחיפה. יצוין, כי בדיון לפניו, נחקר מנהל מדור הגביה של המשיב, על תצהירו, שצורף לתגובתו של המשיב לבקשה להרשות ערעור. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ס' ג'ובראן), בפסק דינו מיום 7.2.01, דחה את הערעור אחרי שנתן למבקשים רשות לערער. המבקשים ביקשו להרשות להם לערער על פסק הדין. המשיב השיב על הבקשה.

יוער כאן, כי ביום 7.1.01 הגישו המבקשים לראש ההוצאה לפועל בקשה בטענת "פרעתי". ראש ההוצאה לפועל, בהחלטתו מיום 10.6.01, דחה את הבקשה בשל מעשה בית דין, שנוצר לטענתו משום ש"הפלוגתאות המצריכות הכרעה בפני כבר הוכרעו על ידי ביהמ"ש המחוזי". המבקשים ערערו על החלטת ראש ההוצאה לפועל לפני בית המשפט המחוזי. בהסכמת באי כוח בעלי הדין, דחה בית המשפט המחוזי את הדיון בערעור עד להכרעת בית המשפט העליון בבקשה להרשות ערעור שלפנינו.

החלטתי לדון בבקשתם של המבקשים להרשות להם לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 7.2.01 כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

2.בקשתם של המבקשים אינה מעלה שאלות בעלות חשיבות משפטית או ציבורית כללית המצדיקות דיון בערכאה שלישית ודי בכך כדי לדחות את בקשתם (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123). עם זאת, נראה כי טענות המבקשים בדבר מעשי מרמה וזיוף שהם מייחסים לפקידי המשיב מצריכות בירור נוסף. לענין זה יודגש כי פקיד המשיב, מר כפיר, שתצהירו צורף לבקשה למינוי כונס נכסים לא נחקר כלל, אלא שבדיון בבית המשפט המחוזי - אך לא לפני ראש ההוצאה לפועל - נחקר תחתיו פקיד אחר של המשיב. כמו כן, לא נשמע בדיונים דברה של הקונה, שלדברי המבקשים משלמת למשיב את תשלומי ההלוואה וכן לא נדונה השאלה אם נוצרה בשל כך מניעות כלפי המשיב.

3.לפיכך אני מחזיר את הדיון לראש ההוצאה לפועל על מנת שיבדוק את טענותיהם של המבקשים, לרבות הטענות בדבר מרמה וזיוף. במסגרת הדיון ייחקר פקיד המשיב, מר כפיר, שתצהירו צורף לבקשה למינוי כונס נכסים ואם יימצא לנכון יתיר ראש ההוצאה לפועל גם הגשת ראיות נוספות. הקונה תצורף כמשיבה בהליכים. לאחר מכן יחזור ויחליט אם להשאיר את מינוי כונס הנכסים על כנו.