רע"א 1992/12 דפני גאולה נ. קלאב מדיטרנה

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (כבוד השופטים ש' שטמר, ר' סוקול ו-ד"ר ע' זרניקן) בע"א 15828-05-11,

במסגרתו התקבל ערעור על החלטת בית משפט השלום קריות - כבוד השופטת מ' קלמפר נבון, אשר קבעה כי הפורום הישראלי הוא הפורום המתאים לדיון בסכסוך.

1.

המבקשת הזמינה חבילת נופש באתר סקי בצרפת ששווקה על ידי המשיבה. המבקשת נפצעה בתאונה שאירעה במהלך פעילות סקי, והיא הגישה תובענה לבית משפט השלום בקריות על נזקי הגוף שנגרמו לה נגד המשיבה בעילה נזיקית של התרשלות ונגד חברת AIG ישראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: AIG ) בעילת תביעה חוזית לקבלת תגמולי הביטוח שרכשה ממנה. בחוזה שבין המבקשת ובין המשיבה הופיעה תניית שיפוט זר ייחודית הקובעת כי בתי המשפט בצרפת הם בעלי הסמכות לדון בכל תביעה שתוגש נגד המשיבה. לפיכך, הגישה המשיבה לבית המשפט בקשה לעיכוב הליכים מחמת תניית שיפוט זר ולחילופין בטענת פורום בלתי נאות.

2.

בית משפט השלום קבע כי אכן קיימת תניית שיפוט זר ייחודית בהסכם בין הצדדים. אולם, מאחר ש- AIG

אינה כפופה לתניית השיפוט הזר, אזי אכיפת תניית השיפוט הזר תוביל לפיצול הדיון בשתי ערכאות דיוניות. נקבע כי מצב זה אינו יעיל ואינו פרקטי, ועל כן הנוחות הדיונית גוברת על הצורך לאכוף את המחויבות החוזית. כמו כן, נקבע כי אין לומר שהפורום הישראלי אינו הפורום הנאות בשל הקושי בגביית ראיות ועדויות בחו"ל וזאת מאחר שבעידן הכפר הגלובאלי משקלו של נימוק זה הולך וקטן. בנוסף נקבע כי תניית השיפוט הזר הינה תנייה מקפחת בחוזה אחיד, ומכאן שיש לבטלה. על החלטה זו הגישה המשיבה ערעור לבית המשפט המחוזי.

3.

בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וקבע כי עילת התביעה נגד AIG שונה לחלוטין מעילת התביעה נגד המשיבה. הראשונה הינה תביעה חוזית בעוד שהשנייה הינה עילה נזיקית, אשר הוכחתה דורשת ליבון התשתית העובדתית ובחינת חובות הזהירות של מי מהמעורבים בפרשה. מכאן, שעצם כריכתן של שתי עילות התביעה נגד שתי החברות אינה סיבה מספקת לאי כיבוד תניית השיפוט הייחודית. בנוסף, נקבע שתניית השיפוט אינה תנייה מקפחת בחוזה אחיד שכן ציפייתו הסבירה של נוסע לחופשת סקי בחו"ל הינה שבמקרה של תאונה יהא עליו להגיש את תביעתו במקום בו היא ארעה. מעבר לכך, לתניית השיפוט הייחודית קיים היגיון עסקי רב שכן אחרת מפעיל אתר הסקי היה נדרש להתגונן מפני תביעות בכל רחבי העולם. לבסוף נקבע כי הפורום הנאות הינו הפורום הצרפתי וזאת מאחר שמירב העדים הקשורים לאתר הסקי נמצאים בצרפת וכי בהתאם לכללי ברירת הדין בנזיקין הדין החל הוא דין מקום ביצועה של העוולה. נוכח מסקנתו, עוכבו ההליכים נגד המשיבה.

4.

בבקשה שבפניי טוענת המבקשת כי סוגיית תניית שיפוט זר וטענת פורום בלתי נאות כלל אינן צריכות להתעורר כאשר תייר ישראלי רוכש מסוכנות נסיעות ישראלית חבילת נופש המשווקת על ידי חברה ישראלית. בנוסף, נטען כי אין הלכה ברורה של בית משפט זה בשאלה האם תניית שיפוט זר בחוזה של חבילת נופש הינה תנאי מקפח בחוזה אחיד. בעניין זה מפנה המבקשת לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, לפיה תנייה שכזו הינה תנייה מקפחת בחוזה אחיד. יצוין כי עמדה זו הוגשה בבקשת רשות ערעור אשר נמחקה בהסכמה על ידי הצדדים (רע"א 6725/98 לבינשטיין נ' Le Club Mediterrance S.A (לא פורסמה, 2.11.2000)).

5.

עיינתי בבקשה והגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים מיוחדים כאשר מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית רחבה, החורגת מהמחלוקת הפרטנית בין הצדדים להליך ( רע"א 123/82 חניון חיפה נ' מצת אור בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). עיון בבקשה מגלה כי היא נוגעת ליישום הדין ביחס לתניית שיפוט זר וטענת פורום בלתי נאות, התלוי במידה רבה במסכת העובדתית של כל מקרה, ונקבע על פי נסיבותיו המיוחדות. הפסיקה קבעה הלכה לפיה אם קיימת תניית שיפוט זר ייחודית בחוזה, אזי ככלל בתי המשפט נוהגים לכבדה, אלא אם כן מצליח התובע להראות "טעמים חזקים במיוחד" מדוע אין לעשות זאת, ובעניין זה מוטל על התובע נטל מוגבר (ראו: ע"א 4601/02 ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ נ' Bodstray Company Ltd. , פ"ד נח(2) 465, 476 (2004)). במקרה דנן, יישם בית המשפט המחוזי את ההלכה הקיימת, וגם אם נפלה טעות ביישומה, ואיני קובעת כי כך הוא, אין הדבר מצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (רע"א 2882/05 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' בלולו , פס' 3 להחלטה (לא פורסמה, 16.1.2006)).

הבקשה, אפוא, נדחית. משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות.