רע"א 1993/15 פלוני נ. שירותי בריאות כללית

1.

המבקשים – קטינה והוריה – הגישו תביעה בגין הולדת הקטינה בעוולה. בית המשפט המחוזי הורה על הפקדת ערובה מאת המבקשים בסך של 30,000 ₪ להבטחת הוצאותיה החלקיות של המשיבה 1, שירותי בריאות כללית. המבקשים טוענים למצוקה כלכלית קשה, וחששם רב, כי אם לא ישיגו את סכום הכסף הנ"ל – תידחה תביעתם.

עיקרי החלטת בית המשפט המחוזי

2.

בית המשפט המחוזי השתית את החלטתו על הוראת תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת כי – "בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע..." . התביעה הוגשה מלכתחילה מבלי שצורפו לה חוות דעת רפואיות לאימות טענות המבקשים. לדבריהם, נמנעו המשיבים מהפניית המבקשת, אִמה של הקטינה, לבדיקות מעקב בזמן ההריון , לפיכך לא נמנעה לידתה, והיא לוקה בתסמונת דאון. בקדם-המשפט, לאחר הגשת חווֹת דעת רפואיות, ולנוכח סיכוייה הנמוכים של התביעה להתקבל, הסכימה ב"כ המבקשים למחוק את התביעה. אלא שהמשיבים סרבו למחיקה, ודרשו לדחות את התביעה, משום שמן הרשומות הרפואיות עולה שפלונית סרבה באופן סיסטמתי לבצע בדיקות במהלך הריונה. או אז נקבע התיק לשמיעת ראיות, ושירותי בריאות כללית ביקשה לחייב את המבקשים בהפקדת ערובה בסך של 50,000 ₪ לתשלום הוצאותיה.

3.

שירותי בריאות כללית נימקה את בקשתה בדברי המבקשים על העדר יכולת כלכלית לממן עלות חוות דעת רפואית, שבגינה ביקשו מבית המשפט למנות מומחים מטעמו. הודאתם של המבקשים במצבם הכלכלי הקשה מעלה חשש כי אם וכאשר תידחה התביעה, לא תוכל שירותי בריאות כללית להיפרע מהם בגין הוצאותיה. שירותי בריאות כללית טענה עוד, כי נוכח סירובה של פלונית לבצע בדיקת מי שפיר במהלך ההריון , כשהיא ובעלה הבהירו שאין בכוונתם להפסיק את ההריון , אף אם יתברר כי אינו תקין, ונוכח העובדה כי פלונית לא שעתה להפנייתה לייעוץ גנטי, הרי שסיכויי התביעה להתקבל הם נמוכים מאד. המבקשים טענו מנגד לשיהוי בהגשת הבקשה, ולכך שאין מתקיימות נסיבות מיוחדות וחריגות המצדיקות הפקדת ערובה. לדבריהם, חסרון כיס אינו מהווה הצדקה להטלת ערובה. המבקשים סבורים כי סיכויי תביעתם להתקבל הם גבוהים משום שהמשיבים נמנעו ממתן הסבר לפלונית על חשיבות ומטרת הייעוץ הגנטי, והיא גם לא הופנתה לבדיקות הריון כגון שקיפות עורפית, סקירת מערכות וכו '.

4.

בית המשפט המחוזי עמד בהחלטתו על כך שעם כניסתו לתוקף של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, קיבלה זכות הגישה לערכאות מעמד-על, והיא נעלה על זכות-יסוד (ע"א 733/95 ארפל

אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות פ"ד נא(3) 577, 629 (1997)). אף על-פי כן, וחרף ההכרה בחשיבותה של הזכות, מאפשר מחוקק-המשנה לחייב תובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות נתבע. בית משפט עושה כן תוך כדי איזון בין זכות הגישה לערכאות, לבין זכותו של נתבע להימנע מניהול הליך סרק, כאשר ברור מראש שסיכויי התביעה להתקבל הם קלושים, ובהתחשב עם זכותו לגבות את הוצאותיו באם תידחה התביעה. בית משפט נוקט בכגון דא במתינות, בריסון, בזהירות. מצבם הכלכלי של המבקשים איננו טוב, אך אין מטילים על תובע חיוב בהפקדת ערובה מחמת עוניו בלבד. אלא שלמצבם הכלכלי של המבקשים מצטרפת בנסיבות העניין העובדה כי הסיכויים להוכחת תביעתם הם קלושים עד מאד. זאת, משום שעולה בבירור מן הרשומות הרפואיות כי פלונית סֵרבה באופן שיטתי לבצע את הבדיקות שאליהן הופנתה במהלך הריונה. מן התיעוד הרפואי עולה כי הצוות הרפואי הסביר לפלונית ולבעלה מספר פעמים את הסיכון המוגבר ללידת ילוד הלוקה בתסמונת דאון. לא הועיל הסבר ולא המלצה לבצע דיקור מי שפיר. המבקשים סרבו בנימוק: "מה שבא ברוך הבא" . עוד כהנה וכהנה נימוקים ניתנו בהחלטת בית המשפט המחוזי למסקנתו בדבר קלישוּת טענותיהם של המבקשים, ועל כך שאין הצדקה להעמיד את שירותי בריאות כללית בגמר המשפט אל מול שוקת שבורה, מבלי יכולת לגבות מאת המבקשים את הוצאותיה, אם אכן תידחה התביעה. בית המשפט המחוזי אמנם לא נעתר לבקשה במלואה (ערובה להוצאות בסך של 50,000 ₪), אך קבע חובת הפקדת ערובה בסך של 30,000 ₪.

5.

בבקשת הרשות לערער מודגשת נכוּתה של הקטינה, בשיעור של 100 אחוז, וב"כ המבקשים קובל מרוֹת על חסימת דרכה לבית המשפט, ועל המשמעות הנובעת מכך לגבי צרכי קיומה במומהּ. ב"כ המבקשים שב וטוען על כך שלא הוצע יעוץ גנטי במהלך ההריון , ולא הומלץ על בדיקות כגון שקיפות עורפית, סקירת מערכות מורחבת, אקו לב ועוד. כל זאת למרות שלאביה של הקטינה שלושה אחים הסובלים ממחלות גנטיות, כנראה תסמונת דאון. ב"כ המבקשים טוען עוד לליקויים ברשומות הרפואיות. לטענת ב"כ המבקשים, מנסה שירותי בריאות כללית לנצל באופן ציני את פערי הכוחות בין הצדדים, ולמנוע מן המבקשים לברר את טענותיהם בבית המשפט. דווקא מצבם הכלכלי הדחוק של המבקשים גורם לפוטנציאל נזק בשיעור גבוה, משום שאין ביכולתם לפנות לרפואה פרטית ולקבלת יעוץ רפואי לצורך גיבוי השירות הרפואי שניתן להם. ב"כ המבקשים טוען כי בית המשפט המחוזי עשה שלא כשורה באמצוֹ מסקנות חוות דעת רפואית בטרם חקירה נגדית, ובדחותו חוות דעת רפואיות אחרות, התומכות בטענות המבקשים. בתמצית: ב"כ המבקשים טוען כי אין זה סביר לגרום לדחיית התביעה, ללא דיון ענייני, רק מפאת מצבם הכלכלי הקשה של המבקשים.

6.

נתתי דעתי על הבקשה ועל נימוקיה; נתתי לבי על הקטינה ועל הוריה. שקלתי את נימוקי הבקשה, בחנתי את נספחיה, והחלטתי לדחותהּ. עשיתי כן משום שלא מצאתי פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי. אין זו מלאכה פשוטה להעריך בתחילת משפט את סיכויי הזכיה בתביעה, אך בכגון

דא הכרח לעשותהּ. היטב עשׂאה בית המשפט המחוזי, וציין כי על פני הדברים הרשומות הרפואיות הן בעוכרי המבקשים, כי מהן נלמד לכאורה על ההסברים שניתנו לגבי סיכוני ההריון , על ההמלצות לביצוע בדיקות שונות, על תגובות פלונית ופלוני, על סֵרובם

לביצוע הבדיקות ועל גילוי דעתם כי בכל מצב אין בכוונתם להפסיק את ההריון . זכותם עודנה עומדת להם להמשיך בבירור התביעה, אך זו צורכת משאבים רבים. אין זה צודק להעמיס את העלויות כולן על שירותי בריאות כללית. יש צורך בגורם מאזן ומווסת, גם מבחינת בעלי הדין, גם מבחינת מערכת המשפט העמוסה לעייפה. אם בטוחים המבקשים בצדקת תביעתם, כי אז דומה כי ישׂכילו לגייס את סכום הערובה, משום שלבטח ניתן יהיה להשיבוֹ מתוך סכום הפיצויים שייפסק. אם אינם בטוחים, מוטב לעשות הערכה מחודשת. בנסיבות העניין, החלטה על מתן ערובה בסך של 30,000 ₪, אינה מקפחת את המבקשים, מעניקה בטחון מסוים למשיבים, ואני סבור כי היא מוצדקת.

7.

לפיכך החלטתי לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור.

משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות.