פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2017/14
לפני:
כבוד השופט צ' זילברטל
המבקשים:
1. לוויה קבאגה
2. חסן קבאגה
נ ג ד
המשיבה:
שירות בריאות כללית
בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית
המשפט המחוזי מרכז מיום 26.2.2014 ומיום 3.3.2014 בת"א 39096-09-12 שניתנו
על ידי כב' השופט צ' ויצמן
בשם המבקשים:
עו"ד עמוס גבעון
החלטה
1.
המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז-לוד תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו למבקש 1, לטענתו, עקב רשלנות רפואית נטענת של עובדי המשיבה. המבקשים ביקשו מבית המשפט למחוק את הגנת המשיבה מאחר ולא המציאה להם תצהיר גילוי מסמכים כללי, תוך הפרת צו שיפוטי שניתן בעניין זה. בקשה זו נקבעה לדיון בישיבת קדם משפט שהתקיים ביום 26.2.2014, אשר בסיומה החליט בית משפט קמא, כי לצורך מילוי חובת המשיבה לגלות את מסמכיה, די במסירת
מכתב גילוי מסמכים חתום על-ידי באת-כוח המשיבה, בו יובהר כי המצורף למכתב כולל את כל המסמכים שאותרו על ידה. בית המשפט לא התייחס במפורש לבקשה למחיקת ההגנה, ובעקבות פנייתם בכתב של המבקשים בעניין זה, הבהיר בית המשפט המחוזי, ביום 3.3.2014, כי הבקשה למחיקת כתב ההגנה נדחית. מכאן בקשת רשות הערעור.
2.
בבקשה מלינים המבקשים על דחיית הבקשה למחיקת כתב ההגנה בעקבות הפרת צו שיפוטי מצד המשיבה אשר לא המציאה תצהיר גילוי מסמכים במועד שנקבע לכך על-ידי בית המשפט, במיוחד שהמבקשים צייתו לצו והמציאו תצהירי גילוי מסמכים למשיבה. הטענה העיקרית הכלולה בבקשה, נוגעת להחלטה לפיה המשיבה רשאית למסור למבקשים גילוי מסמכים במסגרת מכתב שייחתם על-ידי בא-כוחה. נטען, כי הדבר עומד בניגוד לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ), שבהן נקבע כי גילוי המסמכים ייעשה בתצהיר שהיה ערוך לפי טופס 11 לתקנות. המבקשים מרחיבים בדבר חשיבות התצהיר, כמו גם באשר לחוסר השוויון שייווצר בינם לבין המשיבה, כאשר הם תמכו את גילוי מסמכיהם בתצהיר.
3.
תחילה ראוי לציין, כי קיימת חשיבות לכך שגילוי המסמכים יהא נתמך בתצהיר שינוסח על-פי טופס 11 לתקנות (ראו: יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 434-433 (מהדורה שביעית, 1995)), ואין לסטות מהדרך שהותוותה בעניין זה בתקנות, שהגיונה ומטרותיה בצידה, אלא בהסכמה. אלא שעל אף זאת דין הבקשה להדחות מבלי להורות על קבלת תשובה, שכן עניין לנו בהחלטות שניתנו לפי הוראות פרק ט' לתקנות, כאשר על פי הוראת סעיף 1(10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: הצו ), לא תינתן רשות ערעור על החלטה כאמור (אין מדובר בהחלטה בעניין גילוי מסמך פלוני, בעניין עיון במסמכים או בעניין טענת חיסיון, נושאים שהוחרגו מהוראת הצו, על אף שהם כלולים בפרק ט' לתקנות). במקרה דנא, די בכך כדי להקים מחסום בפני מתן רשות ערעור, ללא קשר לגוף ההחלטה. אני מודע לקיומן של דעות שונות בבית משפט זה באשר למידת ה"הרמטיות" של המחסום שהקים הצו, אך גם לדעת המקלים בעניין זה, אין מדובר במקרה שיצדיק סטייה מהוראות הצו או מתן פירוש "גמיש" להוראות אלה.
הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ד באב התשע"ד (20.8.2014).
ש ו פ ט