פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2019/10
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המבקש:
חיים שכטר
נ ג ד
המשיב:
פקיד שומה אשקלון
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי בבאר-שבע ב-בש"א 5919/09 (במסגרת ע"מ 537-08) מיום
17.2.2010 שניתנה על ידי כבוד השופטת ר' ברקאי
בשם המבקש:
עו"ד פנחס זנדר
בשם
המשיב:
עו"ד
ציפי קוינט-שילוני
החלטה
1.
עניינה של בקשת רשות ערעור זו בהליכי ערעור על שומה לפי מיטב השפיטה לשנים 2001-2003 שהוצאה על ידי המשיב לאחר שהמבקש נדרש להגיש דוחות. השומה התקבלה אצל המבקש ביום 20.5.2008. על הודעת השומה הוגשה (באיחור מסוים) הודעת ערעור.
2.
המשיב ביקש הארכת מועד להגשת נימוקי השומה. לאחר שבקשתו התקבלה, הגיש המשיב ביום 6.10.2008, הודעה המפרטת את נימוקי השומה.
3.
על המבקש היה להגיש את נימוקי הערעור תוך 30 יום לאחר המצאת ההודעה המפרשת את נימוקי השומה, המבקש לא עשה כן. ביום 30.4.2009 נתן בית המשפט החלטה לפיה לפי תקנה 7 לתקנות בית משפט (ערעורים בעניני מס הכנסה), תשל"ט-1978 נדחה הערעור ומאושרות השומות. ניתן היה לבקש לבטל פסק דין זה בתוך 30 יום, אך הדבר לא נעשה.
4.
רק ביום 11.11.2009, הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין. לבקשה לא צורפה בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין, כפי שצריך היה לעשות. לאחר קבלת תגובת המשיב ותגובה לתגובה ניתנה ביום 17.2.2010 החלטה הדוחה את הבקשה. זו ההחלטה בגינה הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.
5.
עיינתי בבקשה ובתגובת המשיב, המתנגד לה, והגעתי לכלל מסקנה כי אין לקבל את הבקשה.
6.
עיון בבקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי מעלה, כפי שציין בית המשפט המחוזי, כי אין בידי המבקש הסבר משכנע מדוע הוגשה בקשת הביטול באיחור כה רב. המבקש טען לנתק בינו לבין עורך דינו עקב מצבו הכלכלי, ומצבו הבריאותי הקשה של המבקש. בא כוח המבקש, כך צוין, "סבר בצדק" כי הינו רשאי להפסיק את הטיפול בתיק "עקב מחלוקות על שכר טרחה והוצאות". כך הופסק הקשר וחודש רק בחודש אוקטובר 2009. נימוקים אלה לא הניחו את דעת בית המשפט המחוזי, ואין הם מניחים גם את דעתי. היה על המבקש להראות, למצער, כי ניסה לפנות לסיוע המשפטי אם אין ידו משגת לשלם לעורך דין, אך אין הוא יכול ליצור נתק בינו לבין בית המשפט. זאת ועוד: כפי שציין בית המשפט המבקש גם לא הגיש בקשה להארכת מועד.
7.
לגוף העניין טען המבקש כי סיכוייו להצליח בערעור טובים, ואולם טענותיו בעניין זה נטענו בכלליות ולא פורטו בפני הערכאה הראשונה די הצורך. לבקשתו בפני צרף המבקש (בלי שקיבל רשות לכך) "אישורים לדוגמא", כלשונו, בדבר היותו מנהל גמ"ח שלא על מנת לקבל פרס ומכתב מיועץ המס מטעמו. לטענתו לא היתה הצדקה לכך שהמשיב יקבע את רווחיותו בשיעור של 1.5% ממחזור הכספים שעברו בחשבונותיו כפי שנעשה בשומה. ואולם, מסמכים אלה לא הוגשו לערכאה הראשונה. אין ממילא מקום להתייחס אליהם במסגרת החלטה זו. בקשת רשות ערעור אינה יכולה לכלול ראיות שלא הוגשו לערכאה הדיונית.
8.
גם אין המבקש יכול להיבנות מאיחוריו, כביכול, של המשיב, שביקש וקיבל, כמבואר הארכת מועד.
9.
סוף דבר: לא ראיתי ליתן למבקש רשות ערעור. הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ה תשרי, תשע"א (3.10.2010).
ש ו פ ט ת