רע"א 2023/02 אגוזי אבנר וגליה ו -17 אח' נ. מינהל מקרקעי ישראל ומדינת ישרא

1.בין המבקשים לבין המשיבים נתגלעו מחלוקות בדבר חלוקת הפיצוי הכספי המגיע לישוב גילת בגין הפקעת אדמות של הישוב המכונה "שטח האבוקדו". בדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים הסכימו בעלי הדין להעביר את הסכסוך לבוררות. אחרי שהוצעו מספר מועמדים לתפקיד הבורר מינה בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, את השופט דב לוין ז"ל להיות בורר. בטרם הסתיימה שמיעת ההוכחות בבוררות ואחרי שנשמעה כל פרשת התביעה, למעט עד אחד, נפטר השופט דב לוין. לפי בקשת המשיבים מס' 8 החליט בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט מ' רביד), בהחלטתו מיום 3.2.02, שיש למנות בורר חליף. עוד קבע שאם לא תושג הסכמה תוך 45 ימים בדבר אישיותו של הבורר, ימנה בית המשפט בורר לפי שיקול דעתו. משלא הושגה הסכמה מינה בית המשפט המחוזי בהחלטה מאוחרת יותר את השופט בדימוס א' שטרוזמן להיות בורר. המבקשים בקשו להרשות להם לערער על ההחלטה למנות בורר חליף. לפי החלטתי מיום 29.4.02, השיבו המשיבים על הבקשה.

2.הטעם העיקרי שעל פיו החליט בית המשפט למנות בורר חליף היה כי בעלי הדין הסכימו להעביר את הסכסוך להכרעת בורר שבשמו לא נקב. משנתפנתה, כאמור, כהונתו של הבורר עקב פטירתו, הרי שחלה הוראה סעיף 12(א) לחוק הבוררות, התשכ"ח - 1968, לפיה "נתפנתה כהונתו של בורר, אם עקב התפטרותו או פטירתו ואם עקב העברתו מתפקידו, יחולו הוראות הסעיפים 8 או 10 על מינויו של בורר-חליף, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מהסכם הבוררות". המבקשים משיגים על ההחלטה בנימוק שחפצו במינויו של בורר מסוים דווקא - הוא השופט דב לוין ז"ל - ולפיכך אין למנות בורר חליף תחתיו.

דין הטענה להדחות. הטעם הראשון והעיקרי לכך הוא כי מתוך הסכם הבוררות לא עולה, במפורש או במשתמע, הכוונה שאם תתפנה כהונתו של הבורר שמונה לא ימונה בורר חליף תחתיו. על כגון דא נאמר כי: "רשאי בית המשפט למנות בורר חליף תחתיו, אלא אם משתמעת מהסכם הבוררות כוונה אחרת. כוונה אחרת כזו עשויה לעלות מהסכם הבוררות אם עולה ממנו שהצדדים התכוונו לכך שהבורר שהתמנה על ידם, הוא ולא אחר, ישמש בורר" (דברי השופט ת' אור ברע"א 853/91 גדעון בקל נ' אגודה שיתופית נהלל , פ"ד מח(1) 775; וכן ראו ס' אוטולנגי בוררות - דין ונוהל (תשנ"א) בעמ' 242). עוד ייאמר כי, ככל שהולכת הבוררות ומתקרבת לסיומה ראוי, בדרך כלל, להעדיף פתרון המקיים את הבוררות, כך שהמאמץ והזמן שהושקעו בה עד שנתפנתה כהונתו של הבורר לא ירדו לטמיון. לענין זה יש להביא בחשבון, בין שאר השיקולים, אם ניתן להמשיך בבוררות לפני הבורר החליף מן השלב שאליו הגיע קודמו ללא צורך בשמיעה מחודשת של הראיות (לסוגיית המשך ההליכים בפני שופט אחרי שנמנע מן השופט שקדם לו לסיים את הדיון, לפי תקנה 177 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, ראו דברי בע"א 9099/96 ידיעות אחרונות נ' שמואל פירסטנברג (טרם פורסם)). כאמור, נשמעה כל פרשת התביעה, למעט עד אחד, במהלך הבוררות ונרשמו כ1400- עמודי פרוטוקול. בנסיבות אלה יש הצדקה להעדיף את המשכתה של הבוררות על פני הפסקתה. יצוין כי בית המשפט המחוזי גם ראה לטוב לפניו להמליץ ש"הבורר ישקול המשך שמיעת הראיות מאותו שלב שאליו הגיע הבורר, השופט דב לוין ז"ל ". המבקשים הוסיפו וטענו כי יש להפסיק את הליכי הבוררות משום שבמקביל להם מתבררות בין בעלי הדין בבתי המשפט שאלות הכרוכות ביחסים ביניהם. לא מצאתי מקום גם לטענה זאת. כפי שמתברר העבירו בעלי הדין את המחלוקות הנידונות לבוררות במקביל להליכים אחרים הנידונים בבתי משפט. אם סברו המבקשים שאין לברר את המחלוקות במסלולים מקבילים כאלה היה עליהם להעלות את השגותיהם בשלב מוקדם יותר.

3.הבקשה להרשות ערעור נדחית.

המבקשים ישלמו למשיבים מס' 1 - 3 יחד שכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ש"ח; למשיבה מס' 4 שכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ש"ח; למשיבים מס' 8 שכר טרחת עו"ד בסך 15,000 ש"ח.