רע"א 2033/07 אלמה קוטישטיאנו נ. ישראל אברבך

א.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט עמית) מיום 15.2.07 בתיק בר"ע 463/06, בה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום (השופטת ג'דעון) מיום 2.4.06 בתיק בש"א 1047/06.

ב.

ביום 9.7.00 הגיש המשיב תביעה נגד המבקשת, בעלה ואחרים - בגין הלוואה שנתן לבעלה של המבקשת. להבטחת ההלוואה חתמו המבקשת ובעלה, כנטען, על שטר התחייבות בו הסכימו גם לרישום משכנתא שניה על דירתם (א' 15656/00). ביום 24.10.00 ניתן נגד המבקשת פסק דין בהעדר הגנה (ההחלטה לא צורפה). המבקשת הגישה בקשה לביטול פסק הדין בה נטען כי את ההלוואה לקח בעלה - שמאז עזב את הארץ - לצרכי עסקיו, ושחתימתה על שטר ההתחייבות זויפה. עוד נטען כי מצבה הגופני והנפשי של המבקשת מעורער - והתבקש ביטול פסק הדין. ביום 3.2.02 קיבל הרשם (כתארו אז) ורבנר את בקשת המבקשת, ועל אף שכתב התביעה הומצא לה כדין, הורה על ביטול פסק הדין, והתיק הועבר לשמיעה בפני השופט טובי. ביום 19.1.03 התקיים דיון אליו לא התייצבה המבקשת - ובסופו נתן השופט טובי פסק דין בהעדר, בו התקבלה התביעה. בפסק הדין נקבע כי המבקשת זומנה כדין לדיון (להלן פסק הדין קמא ). ביום 1.1.06, כמעט שלוש שנים לאחר מתן פסק הדין, הגישה המבקשת בקשה לביטולו.

ג.

בבקשה נטען כי מועד הדיון לא הובא לידיעת המבקשת, ושגם על עצם מתן פסק הדין נודע לה רק בעטיה של בקשה למינוי כונס נכסים שהגיש המשיב בלשכת ההוצאה לפועל. עוד נטען כי מצבה הרפואי של המבקשת קשה, וכן הועלו טענות לגופו של עניין. לא היתה בבקשה התייחסות לשיהוי בהגשתה, ולא נמסר המועד בו כנטען נודע למבקשת על מתן פסק הדין. ביום 2.4.06 דחה בית משפט השלום את הבקשה. נקבע, ראשית, כי מועד הדיון נודע למבקשת בדואר רשום שהתקבל (כך מסרה באת כוחה שביקשה להשתחרר מייצוגה), וגם פסק הדין הומצא לה כדין (באמצעות בתה שחתמה על אישור מסירה). שנית נקבע כי המבקשת כלל לא התייחסה לסוגיית השיהוי הניכר, ולא הציגה טעם להארכת המועד הקבוע בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984. עוד הטיל בית המשפט ספק בטענת המבקשת לפיה מצבה הרפואי - שעל מורכבותו אין חולק - לא איפשר לה לנהל את ענייניה המשפטיים. כלפי החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.

ד.

ביום 15.2.07 דחה בית המשפט (השופט עמית) את הבקשה. נקבע כי "השאלה האמיתית העומדת לדיון היא עד כמה ניתן להגמיש את הפרוצדורה על מנת לאפשר לבעל דין לקבל את יומו בבית המשפט. לא אחת נאמר בפסיקה כי הפרוצדורה אינה מיטת סדום. אולם, גם נאמר שהפרוצדורה אינה מזרן שאין חפץ בו, שניתן להשליכו כלאחר יד. במקרה שלפנינו, המבקשת לא הגישה תצהירי עדות ראשית ושקטה על שמריה למעלה משלוש שנים. גם על פי גישה ליברלית, יש לשים קץ להתדיינות". אשר על כן נדחתה הבקשה. עוד ציין בית המשפט כי לשאלת תוקף החתימה על שטר ההתחייבות, מכוחה נרשמה משכנתא שניה על דירת המבקשת - אין נפקות מעשית רבה, כיון שקיימת משכנתא ראשונה לשנים ארוכות, שבתומן יעמדו למבקשת טענות מתחום הגנת הדייר או ההוצאה לפועל.

ה.

כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה הנוכחית, בה נטען, כי העובדה שפסק הדין קמא מיוסד על מסמך מזויף מהוה עילה מספקת לביטולו. כן נטען, כי מלוא החוב הוחזר למשיב על ידי בעלה של המבקשת, והתביעה כולה הוגשה בחוסר תום לב. עוד התייחסה המבקשת למצבה הנפשי והגופני הקשה. ולבסוף נאמר, כי המבקשת לא ידעה על מועד הדיון בו ניתן פסק הדין, ושפסק הדין מעולם לא הומצא לה. דומה כי לראשונה מסרה המבקשת כי למדה על מתן פסק הדין בדצמבר 2005.

ו.

לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת רק במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית חשובה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123) - לא כזה הוא המקרה שבפנינו. על אף האמור בבקשה, בתי המשפט קבעו כי המשיבה היתה מודעת למועד הדיון ושפסק הדין קמא הומצא לה כדין – והשגה על שאלות עובדתיות אלה אינה מצדיקה רשות ערעור נוספת (רע"א 5701/98 לוי נ' עזבון המנוח יצחק עבוד (לא פורסם)). עם כל הצער שבדבר, אין מקום בנסיבות להשיב עתה את הגלגל אחורנית. לא מצאתי דופי בהחלטות שני בתי המשפט הקודמים, המצדיק התערבות בגלגול שלישי.

ז.

לא אוכל איפוא להיעתר לבקשה.