החלטהעליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 2057/14 משה ללו נ. עו'ד יניב אינסל ,המנהל המיוחד

ניתן ביום

בקצרה

חדלות פירעון · בקשה לאיחוד הליכים עם בקשה להארכת מועד להגשת ערעורבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בהליך פירוק, שהוגשה בצירוף בקשה לאיחוד עם בקשה להארכת מועד

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה לאיחוד בקשת רשות ערעור על החלטה בהליך פירוק עם בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין בהליך אחר. נקבע כי סדרי הדין והשיקולים הרלבנטיים לשתי הבקשות שונים, ולכן אין מקום לאיחוד. לגופו של עניין, נדחתה גם בקשת הארכה במסגרת החלטה נפרדת.

העובדות

המבקש הגיש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין שניתן בהסכמת הצדדים בתביעה נגד חברה בהליך פירוק. בנפרד הגיש המבקש בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי שדחתה בקשה לביטול הסכמת משיב להסכם פשרה. המבקש ביקש לאחד את שני ההליכים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על איחוד בקשת רשות ערעור עם בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין בהליך אחר?
  2. 2.האם בקשה להארכת מועד ובקשת רשות ערעור נבחנות לפי שיקולים זהים ובאותו סדר דין?

הלכות

  1. 1

    סדרי הדין לבחינת בקשה להארכת מועד להגשת ערעור שונים מסדרי הדין לבחינת בקשה למתן רשות ערעור, ולכן בקשה להארכת מועד מועברת לרשם ובקשת רשות ערעור לשופט.

    ״בקשה להארכת מועד מועברת להכרעתו של רשם ואילו בקשה למתן רשות ערעור מועברת להכרעת שופט של בית משפט זה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    השיקולים הרלבנטיים לבחינת בקשה למתן ארכה שונים מהותית מהשיקולים הרלבנטיים לבחינת בקשה למתן רשות ערעור, ולכן אין הצדקה לאיחוד הדיון.

    ״השיקולים הרלבנטיים לבחינתה של בקשה למתן ארכה שונים באופן מהותי מן השיקולים הרלבנטיים לבחינתה של בקשה למתן רשות ערעור״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • איחוד הליכים
  • בקשה להארכת מועד
  • רשות ערעור
  • פירוק
  • הסכם פשרה
  • בית המשפט המחוזי
  • סדרי דין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

רע"א

2057/14 - א'

לפני:

כבוד הרשמת ליאת בנמלך

המבקש:

משה ללו

נ ג ד

המשיבים:

1. עו"ד יניב אינסל, המנהל המיוחד

2. כונס הנכסים הרשמי

בקשה לאיחוד תיקים

החלטה

בפתח בקשת רשות הערעור שבכותרת עותר המבקש לאיחודה עם בקשה להארכת מועד אותה הגיש בבש"א 236/14.

בבש"א 236/14 הנ"ל התבקשה ארכה להגשת ערעור על פסק דין מיום 9.10.2013 אשר ניתן בהמשך להסכמת הצדדים לפי תביעה שהגישה ללו קריאיישנס בע"מ (להלן: החברה ) נדחתה ללא צו להוצאות, ואילו ההליך שבכותרת מופנה כלפי החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 27.2.2014 בה נדחתה בקשה שהגיש המבקש במסגרת הליכי הפירוק של החברה להורות על ביטול הסכמת המשיב 1 להסכם הפשרה שאושר בפסק הדין האמור.

אין מקום להיעתר למבוקש.

ראשית, על פי הנהלים המקובלים בבית משפט זה סדרי הדין על פיהם נדונה בקשה למתן ארכה להגשת הליך ערעורי שונים מסדרי הדין על פיהם נדונה בקשה למתן רשות ערעור - כך, בקשה להארכת מועד מועברת להכרעתו של רשם ואילו בקשה למתן רשות ערעור מועברת להכרעת שופט של בית משפט זה, לאחר הסדרת הפקדת העירבון.

שנית, גם במהות הדברים לא קמה הצדקה להורות על איחוד הדיון בהליכים הנזכרים שכן השיקולים הרלבנטיים לבחינתה של בקשה למתן ארכה שונים באופן מהותי מן השיקולים הרלבנטיים לבחינתה של בקשה למתן רשות ערעור.

אשר על כן לכל היותר יכול היה המבקש לטעון כי אם בש"א 236/14 תתקבל ותינתן ארכה להגשת ערעור, יש מקום להורות על איחוד הערעור, לאחר הגשתו בפועל, עם בקשת רשות הערעור שבכותרת. די היה בכך כדי לדחות את הבקשה לאיחוד הליכים, אך בבחינת למעלה מן הנדרש ראיתי לדון תחילה, וטרם מתן החלטה בבקשה לאיחוד הליכים, בבש"א 236/14 לגופה, על מנת שיתבהר האם כלל יוגש הליך ערעורי נוסף אשר ראוי לבחון האם יש לאחדו עם ההליך שבכותרת. ואולם, לאחר שבחנתי את בקשת הארכה בבש"א 236/14 הנזכרת החלטתי לדחותה

(החלטה מיום 22.4.2014), ומשכך הצורך בבחינה נוספת זו התייתר.

המזכירות תתייק בתיק השופט את החלטתי מיום 22.4.2014 בבש"א 236/14 ואת החלטתי זו.

ניתנה היום, כ"ג בניסן תשע"ד (23.4.2014).

ליאת בנמלך

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1סדרי הדין לבחינת בקשה להארכת מועד להגשת ערעור שונים מסדרי הדין לבחינת בקשה למתן רשות ערעור, ולכן בקשה להארכת מועד מועברת לרשם ובקשת רשות ערעור לשופט.
  2. 2השיקולים הרלבנטיים לבחינת בקשה למתן ארכה שונים מהותית מהשיקולים הרלבנטיים לבחינת בקשה למתן רשות ערעור, ולכן אין הצדקה לאיחוד הדיון.