רע"א 2058/02 הכשרת הישוב חברה לביטוח נ. דני ידוואב

1.ביום 19.9.2000 הגישו המשיבים 1 ו-2 (להלן: המשיבים) לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תביעה נגד המבקשת 1, הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (להלן: הכשרת הישוב ביטוח), מקבוצת הכשרת הישוב. על פי כתב התביעה, הזמינו המשיבים, ביום 19.10.1993, רכישת ניירות ערך שהונפקו על-ידי הכשרת הישוב ביטוח. בשל עודפי ביקוש לניירות הערך, נדחתה ההזמנה, ולמשיבים הוחזר סכום ההזמנה בצירוף ריבית. התביעה שהוגשה לבית משפט קמא נסבה על שיעור הריבית ששולם למשיבים.

ביום 2.10.2000 הגישה הכשרת הישוב ביטוח בקשה לסילוק התביעה על הסף. לטענתה, היא נוסדה בסוף שנת 1994 – שנה וחצי לאחר מועד ההנפקה האמורה – ולפיכך, לא יכלה כלל לבצע את המעשים נשוא התביעה. הסתבר, כי בשנת 1996 בוצע בקבוצת הכשרת הישוב הליך פיצול, במסגרתו הועברה פעילות הביטוח מהכשרת הישוב ביטוח לחברה בת שנקראה אז "תדהר תדהרים (1994) בע"מ" ושנוסדה, אמנם, בסוף שנת 1994. בד-בבד, שונה שמה של תדהר תדהרים ל"הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ", ושמה של החברה שביצעה את ההנפקה מיום 19.10.1993 שונה מ"הכשרת הישוב ביטוח בע"מ" ל"הכשרת הישוב החזקות ביטוח בע"מ". החברה שביצעה את ההנפקה הנ"ל הייתה, אפוא, החברה הקרויה היום "הכשרת הישוב החזקות ביטוח בע"מ" – החברה האם של הכשרת הישוב ביטוח – ונגדה הייתה צריכה להיות מוגשת, לכאורה, התביעה.

2.ביום 17.12.2000 הגישו המשיבים בקשה לתיקון כתב התביעה, לשם צירופה של הכשרת הישוב החזקות ביטוח בע"מ (להלן: חברת ההחזקות). דא עקא, שמאחר שבמועד הגשת בקשת התיקון חלף מועד התיישנות עילת התביעה של המשיבים, לא ניתן היה לצרף את חברת ההחזקות לפי הוראות תקנה 25 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 בדבר הוספת בעל-דין. אף על פי כן, התיר בית משפט קמא את תיקון כתב התביעה, בדרך של תיקון טעות בשמו של בעל-דין. זאת – אליבא דבית משפט קמא – משום שחברת ההחזקות ידעה, לכאורה, על התביעה מלכתחילה. נוסף לכך קבע בית המשפט כי הכשרת הישוב ביטוח – נגדה הוגש, כאמור, כתב התביעה המקורי – גם היא בעל-דין ראוי. זאת - לאחר שמצא כי התחייבויותיה של חברת ההחזקות הועברו, במסגרת הליך הפיצול, להכשרת הישוב ביטוח.

לפיכך, התיר בית המשפט לצרף את חברת החזקות כנתבעת נוספת, ולא מחק את התביעה נגד הכשרת הישוב ביטוח. על החלטה זו באה בקשת רשות הערעור שלפנינו.

4.המבקשות טוענות כי שגה בית משפט קמא כשהתיר את צירופה של חברת ההחזקות בדרך של תיקון טעות שנפלה בשמו של בעל-דין. לדבריהן, אין אפשרות לצרף בעל-דין חדש כאילו היה צד להליך מלכתחילה בדרך של תיקון טעות. לפיכך, טוענות המבקשות, מהווה תיקון כתב התביעה הוספה של בעל-דין, עליה חלה הוראת ההתיישנות הקבועה בתקנה 26(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי. הואיל ולשיטת המבקשות, הוגשה התביעה נגד בעל הדין הראוי – חברת ההחזקות – לאחר חלוף תקופת ההתיישנות, יש לסלקה על הסף. עוד טוענות המבקשות, כי בית משפט קמא לא היה צריך לייחס משקל לשאלת הידיעה של חברת החזקות על דבר התביעה. אליבא דידן, אין בידיעה זו כדי להביא להפסקת מרוץ ההתיישנות. יתר על כן, המבקשות טוענות כי נודע לחברת ההחזקות על התביעה רק לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות. לבסוף מלינות המבקשות על קביעתו של בית משפט קמא, לפיה הועברו התחייבויותיה של חברת ההחזקות להכשרת הישוב ביטוח. לדבריהן, הועברו להכשרת הישוב ביטוח ההתחייבויות הביטוחיות בלבד. לפיכך - כך גורסות המבקשות – אין הכשרת הישוב ביטוח נושאת בהתחייבויות שיש, לכאורה, לחברת ההחזקות כלפי המשיבים בגין עסקה של הנפקת ניירות ערך.

5.עיינתי בטענות המבקשות ובטענות המשיבים, והחלטתי כי אין מקום בשלב זה להתערב בהחלטתה של הערכאה דלמטה. קביעתו של בית משפט קמא, לפיה הועברו ההתחייבויות של חברת ההחזקות להכשרת הישוב ביטוח, מבוססת על ממצאים עובדתיים. לא מצאתי מקום, בנסיבות המקרה – ובשלב זה - להתערב בממצאים עובדתיים אלה. לא מצאתי גם מקום לבחון את טענותיהן של המבקשות כנגד החלטתו של בית משפט קמא לאפשר את צירופה של חברת ההחזקות לכתב התביעה, זאת, בשים לב לכך שבית המשפט קבע כי חברת הבת של חברת ההחזקות – הכשרת הישוב ביטוח – היא בעל-דין ראוי ממילא, ובשל העובדה שהחלטת בית משפט קמא ניתנה במסגרת בקשה לסילוק על הסף. במקרה כזה, שמורה למבקשות זכות – במידת הצורך – לשוב ולהעלות את טענותיהן בסיום הדיון בתובענה.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות, וזאת, מבלי שאביע עמדה, לגוף הדברים, לגבי החלטתו של בית משפט קמא לצרף את חברת ההחזקות לכתב התביעה.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.