רע"א 2064/21רום גבס חיפוי וקירוי (1997) בע"מ נ. נווה צדק על הים קורפ

לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 46010-03-21 מיום 21.3.2021 במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני, אשר ימנע ממשיבה 1 (להלן: המשיבה ) לחלט ערבויות בנקאיות בסך של כ-5,000,000 ש"ח שניתנו על פי הסכם ביניהן. לצד הבקשה הוגשה בקשה דחופה לסעד זמני, נוכח העובדה שבהתאם להודעת משיב 2, הערבויות יחולטו בעוד יומיים, ביום 24.3.2021.

1.

נוכח דחיפות הבקשה, אקצר בדברים. הערבויות שחילוטן התבקש ניתנו על רקע הסכם קבלנות משנה לביצוע עבודות גמר בפרויקט בניה בשכונת נווה צדק בתל-אביב, ועל רקע התקשרות נוספת עם הקבלן, חברת א. דורי השקעות בע"מ, אשר נקלעה להליכי חדלות פירעון. המבקשת טוענת בין היתר, כי לא היה מקום להורות על חילוט הערבויות, נוכח חוסר תום ליבה הקיצוני של המשיבה (אשר ניסתה בעבר לחלט את הערבויות שלא כדין ואף "ננזפה" על כך על ידי בית המשפט) ונוכח העובדה שההסכם שנחתם בין הצדדים לא יצא אל הפועל; כי דרישת החילוט עולה על גובה החוב המוסכם; כי לא התקיים דיון בבקשה למתן צו מניעה; וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתה.

2.

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף בלא צורך בתשובה. ככלל, רק במקרים חריגים תתערב ערכאת הערעור בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית במתן סעדים זמניים. הכלל הוא כי רק כאשר דרישת חילוט ערבות בנקאית אוטונומית מונעת "משיקולים זרים, הפעלת לחץ או נקמנות" עשוי בית המשפט להתערב בעקרון האוטונומיה של הערבות הבנקאית ולהעניק צו מניעה זמני שימנע את מימושה (רע"א 137/16 רדוויל בע"מ נ' בתאור תעשיות אלקטרוכימיות בע"מ , פסקה 4 (13.1.2016)); רע"א 2502/13 האחים שגראוי ייזום ובנייה בע"מ נ' גינדי החזקות דירות יוקרה בע"מ , פסקה 5 (14.4.2013)).

3.

מקרה זה אינו נכנס לגדרו של החריג לכלל המאפשר לכרסם בעצמאותן של הערבויות הבנקאיות. לא למותר לציין כי עצם העובדה שבעבר נעשה ניסיון שלא כדין לחלט את הערבויות על ידי המשיבה, אין בו כדי ליטול את אופיין האוטונומי של הערבויות מאז אותו מועד ועד עולם (רע"א 7972/17 א.דורי בני ה בע"מ נ' גינדי החזקות פרויקט המשתלה בע"מ , פסקה 4 (9.11.2017)). גם אין בקיומן של מחלוקות על גובה החוב כדי להקים נסיבות מיוחדות המצדיקות את מתן צו המניעה הזמני המבוקש. אדרבה, עיון בחומר הרב שהוגש מלמד כי במשך שנים ארוכות המבקשת שקטה אל שמריה ולא עשתה מאומה כדי להשיב לידיה את הערבויות הבנקאיות שניתנו על ידה. זאת חרף העובדה שגם לפני שנים רבות היא טענה כי הלכה למעשה עסקת היסוד שנכרתה בינה לבין המשיבה, לא יצאה אל הפועל. כמו כן, ורק לשם דוגמה בלבד, הפנתה המבקשת למסמך בשם "הודעת הבהרה מאת הנאמנים והשותפות" מיום 4.3.2021 (נספח 23 לבקשה) בו תלתה את יהבה. אלא שעיון במסמך זה מגלה כי ההסכם שנכרת בין הצדדים לו החריג את עניינה של המבקשת ואף נקבע בו כי מבחינתם של הצדדים להסכם היא נוטלת על עצמה את הסיכונים שהערבויות הבנקאיות יחולטו.

על כן בסופו של יום צדק בית המשפט המחוזי בהחלטתו כי טענותיה של המבקשת הינן טענות "כספיות וחוזיות הנטענות בהליכים משפטיים רבים" שאינן מספיקות כדי למנוע מימוש ערבות בנקאית אוטונומית.

הבקשה נדחית.