רע"א 2104/21 חברת אלתעמיר לבניין והשקעות בע"מ נ. חברת אלתיג'ארה ואלאתת'מא

לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ח' מאק-קלמנוביץ ) בת"א 32777-03-21 מיום 15.3.2021 ומיום 17.3.2021 במסגרתן נדחו בקשות למתן סעד זמני שהגישה המבקשת.

1.

בתמצית שבתמצית, בין המבקשת למשיבה פרץ סכסוך עסקי, על רקע הסכמים שנכרתו ביניהן לרכישת מקרקעין מידי המשיבה, עליהם נבנו על ידי המבקשת עשרה מבנים שנמכרו לצדדים שלישיים. ביום 15.3.2021 הגישה המבקשת תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד המשיבה, במסגרתה התבקש בית המשפט למנות בורר לפיתרון הסכסוך בין הצדדים, לאור תניית הבוררות שנקבעה בהסכמים שבין הצדדים, על פיה כל מחלוקת בנוגע לביצוע תנאי ההסכמים תועבר לבוררות. המבקשת טענה, בין היתר, כי המשיבה הפרה באופן בוטה את התחייבויותיה, ובעיקר את התחייבותה להוכיח את בעלותה במקרקעין, וכי היא מתחמקת ממינוי בוררים בהתאם למנגנון המינוי שנקבע בהסכמים.

2.

לצד התביעה הגישה המבקשת בקשה למתן סעד זמני במעמד צד אחד, אשר ימנע מהמשיבה "להפקיד ולהגיש את כל ההמחאות שנמסרו לה ע"י המבקשת", ואשר טרם נפרעו. במסגרת הבקשה צוין כי הצדדים הסכימו ביניהם כי פירעון השיקים יוקפא ככל שתיעשה פנייה למינוי בוררים ולא תתקבל החלטה על ידי הבוררים תוך 14 יום. באותו יום ניתנה החלטת בית המשפט הדוחה את הבקשה. צוין כי מהבקשה עולה שהסכסוך בין הצדדים נמשך שנים ולא תואר שינוי מהותי שחל לאחרונה; כי הבקשה כללית ביותר ולא הובהרו פרטי ההמחאות כמו גם סכומיהן ומועדי פרעונן; כי לא הובהר מדוע לא ניתן לפעול בהליכים הקיימים בדין בנוגע לשטרות.

3.

ביום 17.3.2021 הגישה המבקשת בקשה נוספת למתן סעד זמני, במסגרתה פורט כי מדובר ב-47 המחאות, כל אחת על סך של 269,126 ש"ח, הראשונה נושאת תאריך 20.2.2021 והאחרונה 20.12.2024. עוד נאמר בבקשה כי רק לאחרונה נודע למבקשת עוצמת ההפרות מצד המשיבה; כי התחמקות המשיבה ממינוי הבוררים מהווה אף היא שינוי שאירע לאחרונה; כי לאחרונה הגישה המשיבה בקשה להטיל עיקול על חשבון בנק של המבקשת; וכי עצם הגשת התובענה מהווה התפתחות מהעת האחרונה המצדיקה את מתן הסעד הזמני. בנוסף ציינה המבקשת כי הגישה התנגדות לביצוע שטר ללשכת ההוצאה לפועל בנוגע להמחאות שהוגשו לביצוע, אך הבקשה למתן סעדים זמניים סבה סביב המחאות המוחזקות בידי המשיבה וטרם הופקדו בבנק. בנוסף, דחיית הבקשה עשויה לפגוע בצדדים שלישיים שהמשיבה עלולה להסב את ההמחאות אליהם. גם בקשה זו נדחתה בהחלטת בית המשפט המחוזי בה צוין כי לא ניתן הסבר מדוע לא ניתן לבטל את ההמחאות, אם המבקשת סבורה שלא קיבלה את התמורה להן. עוד צוין כי נוכח העובדה שהגיע עד כה מועד פרעונה של המחאה אחת בלבד, אין בכך כדי להצדיק מתן צו המתייחס לכלל ההמחאות הדחויות.

4.

מכאן לבקשת רשות הערעור שלפנַי, במסגרתה חוזרת המבקשת על הטענות שהעלתה לפני בית המשפט המחוזי ומדגישה כי מתקיימים במקרה זה התנאים למתן סעד זמני, במיוחד לאור העובדה שהמשיבה הינה חברת חוץ שאין לה נכסים בישראל לשם הבטחת ביצוע פסק הדין.

5.

דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי ערכאת הערעור תמעט להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית בכל הנוגע למתן סעדים זמניים, ורשות ערעור בנוגע לעניינים אלו תינתן במקרים חריגים בלבד (ראו למשל: רע"א 693/21 מרכז מכרות היהלומים בע"מ נ' כפריס אן.די.סי בע"מ , פסקה 13 (6.4.2021); רע"א 2064/21 רום גבס חיפוי וקירוי (1997) בע"מ נ' נווה צדק על הים קורפ , פסקה 2 (22.3.2021)). לא מצאתי כי במקרה זה מתקיימת אמת מידה מחמירה זו. גם לא השתכנעתי כי נפל פגם בהחלטות בית המשפט המחוזי, לא בהחלטה מיום 15.3.2021 ולא בהחלטה מיום 17.3.2021. כפי שגם קבע בית המשפט המחוזי, המבקשת לא נתנה הסבר מניח את הדעת מדוע לא נקטה או תנקוט בהליכים אלטרנטיביים, ואת חיוניות הסעד לגבי סדרת ההמחאות שמועד פירעונן עתידי.

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.