רע"א 693/21 מרכז מכרות היהלומים בע"מ נ. כפריס אן. די.סי. בע"מ

1.

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 1201-01-09 מיום 3.12.2020 (כב' השופטת נ' גרוסמן ), בגדרה התקבלה בחלקה בקשת כפריס אן. די. סי. בע"מ, היא המשיבה, להטלת עיקול זמני על נכסי מרכז מכרות היהלומים בע"מ ואן. די. ג'י נאשיונל דיימונדס אנד ג'ולרי קומפני בע"מ (להלן: המבקשות ).

רקע והליכים קודמים

2.

המבקשות הן שתי חברות בבעלותו של מר צבי צור (להלן: צור ), העוסקות בשיווק ומכירה קמעונאית של תכשיטים לתיירים, וידועות גם בשם המסחרי "מרכז היהלומים NDJ ". צור הוא בעליה של חברה נוספת שעוסקת בתחום זה, בשם מלכת שבא יהלומים (להלן: מלכת שבא ). המשיבה היא חברה המתחרה במבקשות ועוסקת אף היא במכירת תכשיטים לתיירים.

3.

ביום 1.9.2019 הגישה המשיבה תביעה כספית נגד המבקשות, ובה עתרה לסעד כספי בסך של כ-4.4 מיליון ש"ח. במסגרת כתב התביעה נטען, בין היתר, כי מרבית פעילותה השיווקית של המשיבה מבוססת על התקשרויות עם גופי תיירות שונים, אשר מנתבים לסניפיה קבוצות תיירים שמגיעות לטיול מאורגן בישראל, וכי התקשרויות אלה כוללות, בין היתר, הסכמה כי אותם גופים לא ינתבו קבוצות תיירים אשר יבקרו באזור העיר טבריה לסניפי מתחרותיה של המשיבה (להלן: הסכמי הבלעדיות ). המשיבה טענה כי במהלך שנת 2018, החלו המבקשות להעסיק את מר פנחס רוזנטל, מנהל השיווק של המשיבה לשעבר (להלן: רוזנטל ), וכי במסגרת העסקתו, נשלח רוזנטל על-ידי המבקשות לשכנע גופי תיירות שעבדו עם המשיבה באותה עת לעבוד עם המבקשות, תוך הוצאת דיבתה של המשיבה, באופן שהביא להפרה של הסכמי הבלעדיות בין אותם גופים לבין המשיבה. עוד נטען, כי לאור פעולות אלה, עברו ארבעה גופי תיירות לעבוד עם המבקשות. מעשים אלה, כך נטען, הסבו למשיבה נזקים כספיים ותדמיתיים כבדים, והם עולים, בין היתר, כדי גרם הפרת חוזה, פגיעה במוניטין ופגיעה בשמה הטוב.

4.

במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי, הגישה המשיבה בקשה למתן צווי עיקול זמניים על נכסי המבקשות. בבקשה נטען כי עוד קודם לתחילת ההאטה הכללית במשק עקב התפשטות נגיף הקורונה, ובמהלכה, גילו המבקשות סימנים לקשיים כלכליים כבדים. על סמך האמור, נטען כי אם לא יינתנו הצווים המבוקשים צפויה הכבדה משמעותית על ביצוע פסק הדין ככל שזה יינתן לטובת המשיבה בסופו של יום. לבקשתה צירפה המשיבה ראיות שמהן עולה כי בתקופה האמורה נסגרו חלק מהסניפים והמשרדים של המבקשות, וכן כי המבקשות מצויות בחובות לספקים שונים.

המבקשות התנגדו לבקשה. בתשובתן נטען, בין היתר, כי בהליך אחר

שהתנהל בין חלק מהגורמים המעורבים בפרשה הנדונה (להלן: ההליך האחר ), העיד רוזנטל כי "אין דבר כזה בלעדיות". מכאן, ואף מטעמים נוספים, נטען כי סיכויי התביעה המבוססת על קיומם של הסכמי בלעדיות לטובת המשיבה, נמוכים. עוד נטען כי אף התביעה בעילת פגיעה במוניטין ופגיעה בשם הטוב נטולת סיכוי. כן טענו המבקשות כי לא עלה בידי המשיבה לבסס הכבדה אפשרית על ביצוע פסק הדין, וכי הראיות שהובאו בהקשר זה מתמקדות בעיקרן במצבן הכלכלי של חברות אחרות שאינן בעלות דין בהליך, ושהינן בעלות אישיות משפטית עצמאית ונפרדת.

5.

המשיבה הגישה תגובה לתשובת המבקשות, וביום 12.5.2020, הגישו המבקשות בקשה למחיקת סעיפים ונספחים מהתגובה לתשובה שהגישה המשיבה, לרבות בקשה להוציא מתיק בית המשפט תמליל של שיחה שנערכה עם מר איציק עדילה (להלן: עדילה ) לגבי חוב נטען של המבקשות כלפיו. לטענת המבקשות, המשיבה צירפה את התמליל האמור לראשונה , ובניגוד להוראות הדין, לתגובתה לתשובת המבקשות לבקשת העיקול, וכי מטעם זה יש למחוק את הטענות כמו גם להוציא את התמליל האמור מתיק בית המשפט (להלן: הבקשה למחיקת סעיפים ונספחים ).

6.

ביום 21.10.2020, נערך דיון הוכחות בבקשת העיקול אשר במסגרתו נחקרו, בין היתר, צור, בעלי המבקשות, ומר אליאס שירי, בעליה של המשיבה (להלן: שירי ).

7.

בהחלטה מיום 3.12.2020, קיבל בית המשפט המחוזי בחלקה את בקשת העיקול. אשר לסיכויי התביעה, נקבע, בין היתר, כי לאור עדותו של שירי ולנוכח מכתבים אשר מתעדים לכאורה פניה בזמן אמת מצד המשיבה למבקשות ביחס להתנהלותו של רוזנטל, הרי שאין לקבוע, בשלב מקדמי זה, כי התביעה חסרת כל סיכוי. עוד נקבע כי אין ליתן משקל לציטוטים נבחרים מתוך הדיון הארוך והממושך שהתנהל בהליך האחר, לרבות מתוך עדותו של רוזנטל, לצורך הדיון בבקשת העיקול.

בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי אם לא יינתנו הצווים המבוקשים, קיים חשש ל הכבדה על ביצוע פסק הדין אם תתקבל התביעה. זאת, כך נקבע, בין היתר, לאור הראיות שמהן עולה כי חלק מהסניפים של המבקשות נסגרו (כמו הסניף בירושלים), וכי מספר גופי תיירות וספקי סחורה לא קיבלו לאורך זמן תשלומים שהמבקשות חבות להן.

בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי נתון נוסף המעורר חשש בנושא ההכבדה הוא "האופן בו בנויות המבקשות". נקבע כי מאחר שהמבקשות ומלכת שבא עוסקות כולן בתחום של מכירת יהלומים לתיירים, מנוהלות על ידי אותו הבעלים, ומקיימות קשרים עסקיים ביניהן – כפי שעלה מעדותו של צור – אין להוציא מכלל אפשרות כי עם מתן פסק הדין בתביעה יתברר כי נכסי המבקשות אינם בעלי משקל ממשי, על רקע הקשיים הכלכליים של אשכול החברות בכללותו. בתוך כך, צוין כי אף לנוכח העובדה שהמבקשות הן גופים משפטיים יציר כפיו של הדין; לאור מצבן הכלכלי; ובשים לב למצב התיירות, המסחר ביהלומים והמשק בכללותו בעת הזו, גובר החשש להכבדה על ביצוע פסק הדין. בית המשפט המחוזי הדגיש כי הראיות המבססות חשש להכבדה הן "נדבך על נדבך", וצירופן יחד מקים את הבסיס לחשש האמור. כן הוער כי משמעות תמליל השיחה עם עדילה תוכרע במידת הצורך בשלב בירור התביעה לגופה, ולא בשלב הביניים הנוכחי, וכי מכל מקום, ראיה זו מהווה נדבך אחד בלבד מתוך סדרה של ראיות שהובאו מטעם המשיבה בנוגע להעדר איתנות פיננסית של המבקשות.

אשר לגדר העיקול, נקבע, בין היתר משיקולים ראייתיים, ועל מנת לאזן בין זכויות הצדדים, כי יוטל על המבקשות עיקול בסך מיליון ש"ח, שייתפס אצל לא יותר מעשרה מחזיקים, לפי בחירת המשיבה, וכן נקבע כי צו העיקול יבוצע בכפוף לערבויות רחבות, שיכללו, בין היתר, ערבות צד ג' שהוא אדם ולא גוף משפטי, עד לסכום של 250,000 ש"ח. בנוסף, ציין בית המשפט המחוזי כי הוא יהיה נכון לקבל בקשה להמרת העיקול שנקבע – בנכס או בערובה, ככל שאלו יניחו את דעתו.

על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור דנן.

8.

להשלמת התמונה, יצוין כי בהודעה מיום 22.12.2020, הביעו הצדדים את הסכמתם לגבי חלופה לעיקולים שהוטלו על המבקשות, כך שאלו יחולו על זכויותיה של גברת ברוריה צור, אמו של צור, בדירה בכפר סבא שאינה משמשת כדירת המגורים שלה. בהחלטה מאותו היום, נתן בית המשפט המחוזי תוקף של החלטה להסכמת הצדדים.

הבקשה דנן

9.

טענתן המרכזית של המבקשות היא כי קביעת בית המשפט המחוזי ביחס לחשש מהכבדה על ביצוע פסק הדין נשענת, בעיקרו של דבר, על ראיות הנוגעות למצבן הכלכלי של חברות נפרדות מהמבקשות. קביעה זו, כך נטען, חותרת תחת עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של המבקשות. לטענתן, הטעות של בית המשפט המחוזי נובעת מההנחה השגויה שלפיה קיימת ישות משפטית שמאגדת תחתיה את המבקשות ואת אותן חברות אחרות.

אשר לסיכויי התביעה, נטען כי היה על בית המשפט המחוזי לקבוע, בין היתר, לאור עדותו של שירי, ולאור עדותו של רוזנטל בהליך האחר, כי אין בסיס לטענה לקיום הסכמי הבלעדיות, וממילא כי סיכויי התביעה דנן נמוכים ביותר.

המבקשות מוסיפות וטוענות כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא הכריע בבקשתן למחיקת סעיפים ונספחים. כן נטען כי היה על בית המשפט המחוזי לקבוע כי שירי לא יוכל לערוב למבקשות, שכן הוא ומפעלו מצויים בקשיי פרנסה.

10.

בתשובתה, סומכת המשיבה ידיה על החלטת בית המשפט המחוזי, ומוסיפה כי ההחלטה בבקשת העיקול מבוססת על מסד עובדתי נרחב, וכי היא התקבלה לאחר שבית המשפט המחוזי ערך בירור עובדתי מעמיק, לרבות שמיעת עדויות. לטענתה, משהובאו על ידיה שלל ראיות לכך שהמבקשות ומלכת שבא "אינן אלא מקשה אחת", שכן מדובר בחברות הנמצאות בבעלות אחת ויש ביניהן קשר מסחרי הדוק, הרי שבצדק קבע בית המשפט המחוזי כי נוכח מצבו הכלכלי הרעוע של אשכול החברות שבבעלותו של צור, קיים חשש להכבדה על ביצוע פסק הדין. יתר על כן, לטענת המשיבה, מבנה החברות שבבעלותו של צור היה אך שיקול אחד מתוך מכלול השיקולים שהיוו בסיס להחלטת בית המשפט המחוזי. המשיבה מוסיפה וטוענת כי המבקשות לא הציגו כל ראיה לחוסן פיננסי שלהן שיש בו כדי להפיג את החשש מפני ההכבדה האמורה.

אשר לבקשה למחיקת סעיפים ונספחים, המשיבה טוענת כי המבקשות זנחו את טענותיהן בנדון במסגרת הסיכומים שהגישו לבית המשפט המחוזי.

11.

יוער כי ביום 3.3.2021 הגישו המבקשות בקשה להוספת ראיות לתמיכה בבקשת רשות הערעור, ובה ביקשו, בעיקרו של דבר, להוסיף ראיות הנוגעות לדיון בסיכויי התביעה ולחשש מהכבדה על ביצוע פסק הדין. ביום 7.3.2021 הגישה המשיבה בקשה להגיש תגובה לבקשה להוספת ראיות.

דיון והכרעה

12.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, על נספחיהן, הגעתי למסקנה כי דינה של הבקשה להידחות.

13.

כלל נקוט בידינו כי ערכאת ערעור תטה שלא להתערב בהחלטת הערכאה הדיונית בנוגע למתן סעדים זמניים, ובכלל זאת צווי עיקול זמניים, למעט במקרים חריגים, וזאת לנוכח שיקול הדעת הרחב השמור לערכאה הדיונית בכל הנוגע להחלטות כגון דא (ראו למשל: רע"א 6934/10 כספי תעופה בע"מ נ' JSC AEROAVIT AIRLINES , פסקה 8 (28.10.2010) (להלן: עניין כספי ); רע"א 1162/17 ארבוב נ'

GENNARINO CASPASSO , פסקה 8 (19.2.2017)

רע"א 26/19 פלוני נ' ג'אבר , פסקה 7 (27.2.2019)). הדברים נכונים ביתר שאת, כאשר החלטות אלה מבוססת על התרשמות בלתי אמצעית של הערכאה הדיונית מן העדים ומן הראיות שהוצגו לפניה (ראו: רע"א 4788/08 סלופארק טכנולוגיות בע"מ נ' מובידום בע"מ , פיסקה 9 (26.4.2009); רע"א 8055/08 ניו ג'ינס בע"מ נ' רנואר אופנה יצור ושיווק (1993) בע"מ , פיסקה 5 (2.4.2009); עניין כספי , שם). איני מוצאת כי הבקשה דנן נמנית עם אותם מקרים חריגים אשר מצדיקים את התערבות ערכאת הערעור. כפי שיפורט להלן, החלטתו של בית המשפט המחוזי מנומקת ומבוססת על ממצאי עובדה ומהימנות, ולא ראיתי הצדקה להתערב בה.

14.

כידוע, על מבקש סעד זמני להוכיח, בין היתר, קיומם של שני תנאים, ביניהם מתקיים יחס של "מקבילית כוחות": האחד, כי סיכויי תביעתו להתקבל גבוהים; והשני, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (ראו: תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ); רע"א 5174/19 מרג'י נ' ברניידת , פסקה 13 (11.9.2019); רע"א 5298/19 מרקוביץ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ , פסקה 13 (24.10.2019);

רע"א 6984/19 בן חמו נ' פלקו בע"מ , פסקה 9 (5.12.2019)). כמו כן, כאשר מדובר בבקשה לצו עיקול זמני, על המבקש לשכנע את בית המשפט לגבי קיומן של "ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין" (ראו: סעיף 374 לתקנות).

15.

בענייננו, בית המשפט המחוזי קבע כי נכון לשלב זה, הטענות המועלות בתביעה ראויות להישמע ולהתברר בהמשך ההליך, וזאת בין היתר, לאור עדותו של שירי ולנוכח המכתבים אשר מתעדים לכאורה פנייה בזמן אמת מצד המשיבה למבקשות ביחס להתנהלותו של רוזנטל. לא מצאתי להתערב בקביעה זו אשר מבוססת על ממצאי עובדה ומהימנות ועל התרשמותו הבלתי-אמצעית של הערכאה הדיונית מן העדים והראיות שהובאו לפניה (על כך שבבקשה למתן צו עיקול זמני די בהוכחה כי התביעה מעלה שאלה רצינית ואינה בגדר תביעת סרק על פניה – ראו: רע"א 7076/17 פלוני נ' פלוני , סעיף 14 (22.10.2017); רע"א 6918/17 גלילי נ' נציגות קבוצת 99 רוכשים בפרויקט "אור בשדה" , סעיף 6 (8.11.2017)).

16.

אשר לחשש מהכבדה על ביצוע פסק הדין, כבר נקבע כי תנאי זה "נבחן על רקע נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה תוך התחשבות, בין היתר, בסכום התביעה, ביכולתו הכלכלית של הנתבע ובחשש, אם אכן קיים כזה, מפני הברחת נכסים מצידו" (רע"א 10076/07 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' ICC Industries Lnc , פסקה 6 (28.11.2007) (להלן: עניין בנק דיסקונט ); רע"א 1379/16 נופי נ' נופי , פסקה 5 (3.4.2016); ע"א 2912/16 אלשייך הנדסה בע"מ נ' קורין , פסקה 20

(18.5.2016)). עוד נקבע כי תוחלת ההכבדה שיש להוכיח בגדר בקשה למתן צו עיקול זמני, הינה נמוכה מתוחלת ההכבדה שיש להראות בבקשות לסעדים זמניים אחרים (ראו: עניין בנק דיסקונט , שם; רע"א 7513/06 גב ארי פיתוח והשקעות בע"מ נ' גייר , פסקה י"ב (נבו 29.01.2007); רע"א 7561/13 אדיסיאן נ' סומך , פסקה 19 (12.2.2014)).

בענייננו, בית המשפט המחוזי קבע כי מכלול הראיות והעדויות שהוצגו לפניו – ביניהן סגירת סניפים של המבקשות; חובות שלא נפרעו; מצב השוק בו פועלות המבקשות בעת זו; וחוסר הבהירות לגבי מהות וטיב הקשרים שבין המבקשות ובין חברות נוספות – מבססות חשד להכבדה על ביצוע פסק הדין. אף אם אניח לטובת המבקשות, ומבלי שאביע עמדה בנושא זה, כי ראיות מסוימות אכן יוחסו באופן שגוי אליהן, חלף ייחוסן לחברות אחרות, נראה כי די ביתר הראיות על מנת לבסס את החלטת בית המשפט המחוזי. אדגיש כי אף אם אין די בכל אחד מנימוקים אלה לבדם, נראה כי די בהצטברותם, בשים לב לרף ההוכחה הנמוך הנדרש בשלב זה, כדי להצדיק את אי התערבות בית משפט זה בהחלטה מושא הבקשה.

17.

המבקשות טוענות עוד כי היה על בית המשפט המחוזי להכריע בבקשתן למחיקת סעיפים ונספחים. ואולם, כפי שטענה המשיבה, נראה כי טענות המבקשות בהקשר זה, למעט באשר לתמליל השיחה עם עדילה, נזנחו בסיכומיהן לבקשת העיקול. אשר לתמליל השיחה עם עדילה, בית המשפט המחוזי קבע כי זו מהווה אך נדבך בהחלטתו, העומד לצד ראיות נוספות לגבי מצבן הכלכלי של המבקשות, וכי מכל מקום, משמעותה של הראיה האמורה תידון בהמשך ההליך. לא מצאתי להתערב בקביעה זו, בשים לב לשיקול הדעת הרחב המוקנה לערכאה המבררת בקביעות מעין אלה.

18.

אף טענת המבקשות כי היה על בית המשפט המחוזי להחריג את שירי מליתן ערבות צד ג', דינה להידחות, וזאת, בין היתר, מן הטעם שהטענה בדבר מצבו הכלכלי של שירי לא הועלתה במסגרת סיכומי המבקשות לבקשת העיקול, אלא בסיכומיה לבקשת המבקשות להפקדת ערובה לכיסוי הוצאותיהן.

19.

בנוסף, לא מצאתי לקבל את הבקשה להוספת ראיות, וזאת מבלי להביע עמדה לגופה. ככל שלמבקשות יש ראיות חדשות לתמיכה בטענותיהן, שמורה להן הזכות להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט המחוזי, ובית המשפט המחוזי יפסוק בה כחכמתו.

20.

בשים לב לכל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

המבקשות תישאנה בהוצאות המשיבה בסך של 3,000 ש"ח.