רע"א 2105/03 שמחה עיני נ. גוליאט קזז

בפניי בקשה לפטור מאגרה והפקדת ערבון.

במסגרת הליך זה, טענה המשיבה כי דין ההליך להידחות על הסף, מחמת איחור בהגשתו. הטענה מבוססת על כך שחלפו יותר מ-30 ימים ממועד המצאת החלטת בית משפט קמא למבקשת. ברם, מתברר כי לכתחילה הומצאה למבקשת החלטה ממנה עולה כי ניתנה על ידי רשם של בית המשפט המחוזי, ולכן נראה היה כי על המבקשת לתקוף החלטה זו בדרך של ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי. בשלב מאוחר יותר נתקבלה אצל המבקשת החלטה, ממנה עולה כי ניתנה על ידי שופטת של בית המשפט המחוזי, ואשר הדרך לתקפה היא בהגשת בקשת רשות לערער לבית משפט זה. נראה לי, כי במצב זה מניין המועדים לפנייה לבית משפט זה מתחיל עם המצאת ההחלטה המצריכה השגה לבית משפט זה, ולא במועד מוקדם יותר בו נעשתה המצאה של החלטה אשר אינה מגבשת צורך לפנות לבית משפט זה. אוסיף, כי אין המשיבה טוענת כי ההחלטה שהומצאה במועד המאוחר יותר אינה החלטתו המחייבת של בית המשפט המחוזי. הואיל ויש לראות את מירוץ המועדים כמתחיל עם המצאת ההחלטה המחייבת (ואין טענה כי ישנה יותר מהחלטה אחת כזו), גם מטעם זה, איני סבור כי הוכח איחור בנקיטת ההליך המצדיק את הטענה כי יש לסלקו על הסף.

לגופה של הבקשה. נושא ההליך הוא החלטה של בית המשפט המחוזי, אשר חייב את המבקשים, אשר הגישו בקשת רשות לערער אליו, בהפקדת כתב ערבות צד ג' על סך 7,500 ₪, במקום הפקדת ערבון. אין מחלוקת כי למבקשים ניתן פטור מאגרה בערכאה הקודמת על רקע טענתם למצוקה כלכלית. על החלטה זו הוגש ערעור מצד המשיבה, אך כל עוד לא שונתה, יש בה כדי לתמוך בטענות המבקשים, אשר יש להן עוגן גם בחומר שבפניי. בשים לב לכך, ניתן פטור מאגרה גם בהליך זה. אעיר, לעניין זה, כי עיינתי בתצהיר שצירפו המבקשים, ועולה ממנו מצוקה כלכלית כנטען. אף שהתצהיר הוגש בשלב מוקדם יותר של ההליכים בין הצדדים, המבקשים הודיעו כי מצבם הכלכלי לא השתנה מאז הוגש. לא מצאתי גם, בנסיבות העניין, הצדקה מספקת למתן תצהיר נפרד גם של המבקשת, נוכח מידת הפירוט של התצהיר והתיעוד שצורף לו. אשר להפקדת ערבון, הרי שמדובר בהבטחת הוצאותיו של בעל הדין שכנגד, וכאן ניתן משקל גדול יותר לסיכויי ההליך. עיון בבקשת הרשות לערער מעלה כי למבקשים טענות הראויות לכאורה להתברר. על רקע מצוקתם הכלכלית, יש בכך כדי להצדיק פטור מהפקדת ערבון, ומה גם שנושא ההליך הינו חיובם של המבקשים בערבות להבטחת הוצאת המשיבה, וטענת המבקשים כי אין בידם לעמוד בחיוב זה.

סופם של דברים, הבקשה מתקבלת, על שני חלקיה, וניתן בזה פטור מאגרה ומהפקדת ערבון בהליך שבכותרת. אין צו להוצאות בהליך זה.