רע"א 211/11גד כימיקלים בע"מ נ. BIP Chemicals Ltd

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' קיסרי ), בה הוחלט שלא לעכב את המשך הדיון בתובענה.

2.

המשיבה הגישה תביעה נגד המבקשים בבית המשפט המחוזי בחיפה. כתב התביעה המקורי הוגש עוד בשנת 1987, וכתב התביעה המתוקן הוגש בשנת 1995. בקצרה ייאמר, כי המשיבה תובעת את המבקשת 1 (להלן: גד ) להשתתפות בסכומים שהיא שילמה מכוח פסקי בוררות זרים. בנוסף, תובעת המשיבה את המבקשים 2-6 (להלן: המבקשים ), בטענות של ריקון נכסים והבאתה של גד למצב של חדלות פרעון, באופן אשר אם תתקבל תביעת המשיבה כלפי גד, לא יהיה בידי המשיבה להיפרע מגד. המשיבה ביקשה לקבוע, כי אחריותם של המבקשים לחובותיה של גד, כמנהלים ובעלי שליטה בה, הינה אחריות אישית, ועל כן הם חייבים באופן אישי לשאת בחובת השיפוי של גד כלפי המשיבה.

3.

ביום 10.1.2010, לאחר גלגולים שאין צורך לעמוד על פרטיהם, הקשורים בהליך בוררות, ניתן פסק דין חלקי בתובענה זו, בו חויבה גד בתשלום סכום של 2,250,816.40 דולר ארה"ב בצירוף ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין (להלן: פסק הדין החלקי ). על פסק הדין החלקי הוגש ערעור לבית משפט זה (ע"א 1650/10), אשר טרם התברר. בקשות שהגישה גד לעיכוב ביצוע פסק הדין נדחו הן בבית המשפט המחוזי והן בבית משפט זה.

4.

ביום 5.7.2010 התקיים קדם משפט בנוגע לחלקה של התובענה המופנה כלפי המבקשים. בין היתר נדונה השאלה, האם לאור העובדה שפסק הדין החלקי עדיין אינו חלוט יש מקום להמשיך ולברר את התובענה כנגד המבקשים או שמא יש להמתין לתוצאות הערעור על פסק הדין. בסופו של הדיון ניתנה החלטה שהצדדים יגישו טיעונים בכתב בשאלה זו וכך הם עשו.

5.

בהחלטתו מיום 8.12.2010 קבע בית המשפט כי אין עילה מספקת לעיכוב הדיון, ועל כן הוא יימשך. בית המשפט קבע, כי משנקבעה בפסק הדין החלקי חבותה של גד כלפי המשיבה, ומשנדחו הבקשות לעיכוב ביצוע, אזי כל עוד לא סולקה במלואה חבותה של גד כלפי המשיבה היא ממשיכה להתקיים. בהתאם לכך, משהועלו על ידי המשיבה טענות כלפי המבקשים לקיומה של אחריות אישית לחובותיה של גד, יש מקום לברר טענות אלה בגדר התביעה שבפניו. בית המשפט הסביר, כי פיצול הדין הוא תוצאה של הסכם בוררות בין המשיבה לגד, אשר הביא לכך שבמשך תקופה ארוכה התנהלו ההליכים רק בין המשיבה לגד. נקבע, כי עתה, משנקבעה חבותה של גד, אין עוד עילה לעכב את המשך בירורה של התביעה.

בית המשפט הוסיף, כי אמנם ניתן היה לשקול, מטעמים מעשיים של חסכון בזמן שיפוטי, אץ האפשרות לעכב את הדיון בתביעה נגד המבקשים עד אשר יינתן פסק דין בערעור, אלא שבצד שיקולים כאלה קיים גם שיקול של התארכות בלתי נסבלת של ההליכים בתיק זה. מדובר בהליכים שהחלו לפני למעלה מעשרים שנה ועניינם הוא בתקופה שקדמה לכך בלמעלה מעשר שנים. בית המשפט קבע, כי במצב עניינים זה, כל עיכוב צריך להישקל במשנה זהירות ובכל מקרה של ספק תהיה הכף נוטה לטובת קיום הדיון על פני דחייתו.

בית המשפט התייחס גם לטענת המבקשים, כי הם נמחקו מן התביעה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי (הנשיאה ב' גילאור ) מיום 22.11.2005, בו נאמר, בין השאר: "התביעה כנגד הנתבעים 2-6 (המבקשים כאן – מ.נ ) תימחק ללא צו להוצאות". פסק דינו של בית משפט זה בערעור (ע"א 11829/05) ביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 22.11.2005, אולם לטענת המבקשים פסק דין זה ביטל את החלק האופרטיבי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי הנוגע לגד, אך הותיר על כנו את החלק האופרטיבי שעניינו מחיקת התביעה נגדם. בית המשפט המחוזי קבע ביחס לטענה זו, כי מסגרת הדיון הנוכחית אינה מאפשרת ואינה מצריכה מסקנה עובדתית בעניין זה ויתכן, מבלי לקבוע דבר לכאן או לכאן, שיעלה בידי המבקשים לשכנע שהתביעה נגדם נמחקה. מכל מקום נקבע, כי אין בכך כדי לעכב הדיון בתובענה.

בית המשפט הורה על קיום קדם משפט ביום 29.3.2011 בשעה 14:00. נקבע, כי לקראת דיון זה יגישו הצדדים את הבקשות בעניינים שלדעתם מצריכים בירור והכרעה במסגרת קדם משפט.

6.

על החלטה זו נסובה בקשת רשות הערעור שבפניי. לאחר שעיינתי בבקשה, החלטתי לדחותה.

7.

כידוע, לבית המשפט המחוזי מסור שיקול דעת רחב להחליט כיצד יברר את המחלוקת שבפניו, מבחינת סדרי הדיון ומהלך שמיעת הראיות. ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהחלטות מסוג זה אלא במקרים חריגים, אשר המקרה שבפניי אינו בא בגדרם ( רע"א 2148/09 עיריית גבעתיים נ' ד"ר יצחק חיוטין (לא פורסם, 6.4.2009). די בטעם זה כדי לדחות הבקשה. למעלה מן הצורך אוסיף, כי גם לגוף העניין, מקובלים עליי שיקולי בית המשפט כפי שפורטו בהחלטתו.

אוסיף עוד, כי אם אכן סבורים המבקשים כי התובענה נגדם נמחקה, הרי שיוכלו להעלות טענתם זו בקדם המשפט הקבוע ליום 29.3.2011. אם תתקבל טענתם, ואיני מחווה לגביה כל דעה, הרי שיסתיימו ההליכים בעניינם.

8.

כאמור, בקשת רשות הערעור נדחית. משלא התבקשה תשובת המשיבה, אין צו להוצאות.