רע"א 2117/17 יפתח בנאי ובניו ניהול ואחזקות 1995 בע"מ נ. הבונים מושב שיתופי להתיישבות של חיילי

לפנַי שתי בקשות רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ת' שרון נתנאל ) בהפ"ב 13247-10-16 ובהפ"ב 44703-11-16 מיום 5.2.2017; וכן על החלטת בית המשפט המחוזי המאוחרת לפסק הדין מיום 30.5.2017.

1.הצדדים ניהלו הליך בוררות על רקע סכסוך שעניינו בהסכם שכרתו בשנת 2005 להקמת תשתיות ציבוריות וביצוע עבודות פיתוח ושירותי תכנון ובניה על ידי המבקשת בע"א 2117/17 והמשיבה בע"א 2128/17 (להלן: חברת יפתח ) לטובת המבקשת בע"א 2128/17 והמשיבה בע"א 2117/17 (להלן: המושב ). במסגרת הליך הבוררות ניתנו החלטות שונות וכן פסק ביניים ופסק בוררות סופי. לאחר שניתן פסק הבוררות הסופי, הגיש המושב בקשה לבית המשפט המחוזי לביטולן של ארבע מהחלטותיו של הבורר שנתקבלו לאורך הליך הבוררות. בית המשפט דחה את הבקשות ואישר את פסק הבוררות.

2.בעקבות זאת הגיש המושב בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי לבית משפט זה שנדונה לפנַי ולפני חברַי, השופט בדימוס צ' זילברטל והשופט

מ' מזוז (רע"א 7405/14). במסגרת הדיון בבקשת רשות הערעור קבענו כי יש להחזיר את הדיון אל הבורר לשם בחינתם מחדש של שני פגמים מרכזיים שנפלו לכאורה בפסק הבוררות, כדלהלן: (א) פגם בחישוב ערך העבודות : בפסק הביניים שניתן בהליך הבוררות נקבע כי ערך עבודות מסוים, שלא בוצעו, יחושב על-ידי מומחה מטעם הבורר, לפי חוות הדעת של המומחים מטעם המושב ובהתאם לעלויות הפיתוח שנקבעו בתחשיב מנהל מקרקעי ישראל (להלן: ת/14 ). עם זאת, מצאנו כי במסגרת חישוב ערך העבודות במסגרת פסק הבוררות הסופי, חוות הדעת מטעם המומחה שמינה הבורר לא העניקה משקל, לכאורה, לאחד הנספחים הרלבנטיים שצורפו לחוות דעת המומחה מטעם המושב (להלן: נספח L ),

אלא התבססה על ת/14 בלבד. לפיכך, הדיון הוחזר לבורר על מנת שיוציא תחת ידו תחשיב מעודכן, בהתבסס גם על נספח L . (ב)

פגם בחישוב הפקטור : בפסק הבוררות הסופי קבע הבורר כי יש להפעיל פקטור מסוים, לגבי סכום ערך העבודות שלא בוצעו כפי שנקבע על-ידי המומחה מטעמו. במסגרת פסק הדין בבר"ע עמדנו על כך שייתכן כי נפלה טעות חישובית בהחלת הפקטור, מכיוון שלא ניתנה התייחסות ל"עקרון העלות השולית הפוחתת" בחישובו של הבורר. על רקע זה, קבענו כי הבורר ייתן דעתו לשאלה אם אכן נפלה טעות חישובית בהחלת הפקטור וככל שכן, יתקנה.

3.הדיון בעניין הוחזר לבורר אשר בחן את הערותינו. לאחר בחינתו המחודשת, קבע הבורר כי אין מקום לשנות מהחלטתו המקורית. באשר לאופן חישובו של הפקטור, קבע הבורר כי אם היה מוחל לגביו עקרון העלות השולית הפוחתת היה הדבר עשוי להשפיע על תחשיבים נוספים מעבר לתחשיב ערך העבודות שלא בוצעו, ולפיכך אין מקום לשנות את חישוב הפקטור. אשר לנספח L ; הנחה הבורר את המומחה שמונה מטעמו לבחון מה בדיוק כולל נספח L , והאם יש בו כדי להשפיע על החישוב שבוצע. המומחה הבהיר כי אין בנספח L עבודות רלבנטיות נוספות שלא קיבלו ביטוי בחוות דעתו, שכן כל הפריטים שנמצאים בנספח L כלולים בת/14. הבורר קבע כי מכיוון שכל הפריטים המנויים בנספח L

כבר תומחרו על פי ת/14 אין מקום לשנות מההכרעה.

4.על רקע החלטת הבורר המחודשת פנו הצדדים בהשגות שונות לבית המשפט המחוזי. בית המשפט דן בטענותיהם. בית המשפט קבע כי אין מקום להתערבותו בהחלטת הבורר המחודשת בכל הקשור לנספח L

. לעומת זאת, בית המשפט מצא לנכון להתערב בהחלטת הבורר המחודשת בעניין החלת הפקטור. בהקשר זה נקבע, כי הבורר לא יישם כדבעי את הוראותינו שניתנו בפסק הדין בבר"ע, כאשר ככל הנראה הוא סבר בטעות כי הורנו לו לבחון את הטעות החישובית רק באספקלריה של העלות השולית הפוחתת, בעוד שהנחייה הייתה שיבחן את החלת הפקטור גם באספקטים נוספים. לגופו של עניין נקבע כי נפלה טעות בחישוב שיעור הפקטור על ידי הבורר. לנוכח האמור, הורה בית המשפט על תיקון פסק הבוררות הסופי בהתאם לחישוב שונה בעניין החלת הפקטור. יצוין כי לאחר מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, הצדדים נחלקו ביניהם ביחס לאופן חישוב העבודות שלא בוצעו בהתאם לשינוי הפקטור. בית המשפט נתן החלטה לפיה אופן החישוב שהציע המושב תואם את החישוב שערך המומחה והעמיד את סכום העבודות שלא בוצעו בהתאם לפקטור החדש על סך 5,958,703 ש"ח.

5.על רקע זה הוגשו בקשות הערעור שלפנַי. בקשתה של חברת יפתח מופנית הן נגד פסק דינו של בית המשפט והן נגד החלטתו העוקבת לעניין חישוב שיעורו של הפקטור. בקשתו של המושב מופנית נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי לעניין קביעותיו בעניין נספח L . חברת יפתח טוענת, בין היתר, כי שינוי שיעור הפקטור על ידי בית המשפט המחוזי בניגוד להחלטות הבורר גרם לה לעיוות מהותי, שכן יוצא כי היא ביצעה עבודות עבור המושב שעבורן לא תקבל כל תמורה. כן נטען, כי לא היה מקום להתערב בשיקול דעתו של הבורר שעה שנתן החלטה מנומקת ומבוססת. לטענתה, התערבותו של בית המשפט מנוגדת לאמות המידה הקבועות בחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, וכן לעקרונות שנקבעו בפסק הביניים לחישוב הפקטור. מנגד, המושב טוען טענות שונות ובהן, כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי לעניין נספח L

נוגד לחלוטין את פסק הדין בבר"ע, אשר הורה באופן פוזיטיבי לבורר לערוך חישוב המתבסס על נספח L ולא על ת/14, ועל כן יש מקום להתערב בו.

6.לאחר שעיינתי בבקשות ובנספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דינן להידחות אף מבלי להיזקק לתשובות הצדדים לבקשות.

7.הבקשות אינן מגלות עילה המצדיקה מתן רשות ערעור. הלכה היא כי רשות ערעור על החלטות ופסקי דין של בית המשפט המחוזי בענייני בוררות תינתן במשורה ובמקרים חריגים בלבד. מדובר במקרים שבהם מתעוררת שאלה בעלת היבט עקרוני החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים או כאשר נדרשת התערבות משיקולי צדק או לשם מניעת עיוות דין [השוו: רע"א 5067/09 שרבט נ' שרבט , פסקה 26 (3.1.2011); רע"א 7777/15 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ' א.א סוכנויות גז בע"מ , פסקה 8 (2.2.2016)]. הבקשות שלפנַי אינן נמנות על אותם מקרים חריגים המצדיקים מתן רשות ערעור כאמור. המבקשים אינם מעלים כל שאלה עקרונית ואף לא עלה בידיהם להוכיח כי שיקולי צדק או חשש לעיוות דין מצדיקים את מתן הרשות לערער. הטענות שמעלים הצדדים עוסקות בעיקרן במסכת העובדות הייחודית אשר רלבנטית למקרה הספציפי, ולו בלבד. יש להבהיר כי הבקשות דנא הוגשו לאחר שבית משפט זה נדרש זה מכבר למחלוקת שבין הצדדים במסגרת פסק הדין בבר"ע, במותב תלתא. הדיון בנושא הוחזר לבורר ולבית המשפט המחוזי שנדרשו אף הם פעם נוספת לסוגיות שבמחלוקת. כידוע, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בדונו בענייני בוררות, ובנסיבות העניין לא ניתן להשלים עם מצב שבו אותו הסכסוך ייבחן ארבע פעמים - בשאלות שכל עניינן ביישום הוראות שיפוטיות - פעמיים על-ידי בית המשפט המחוזי, ופעמיים על ידי בית משפט זה.

8.הבקשות נדחות איפוא. ממילא אין צורך לדון בבקשת עיכוב הביצוע. משלא נתבקשו תשובות לבקשות, אין צו להוצאות.